התחממות גם בעולם ההשקעות: "בקרוב יהיו חדי־קרן בגרינטק"

"הגיע הזמן שהצלת העולם ורווח כספי ייפגשו", אומר אריק פיליפון, מייסד ויו"ר FAMAE, קרן להשקעות בענף הטכנולוגיה הירוקה, בדגש על התמודדות עם שינויי אקלים.

את אפקט ההתחממות פיליפון מכיר מקרוב: "גדלתי באי קטן, שטוח מאוד, מול החוף הדרום־מערבי של צרפת, איל דה רה. שתי סערות פקדו את האי, ב־1999 וב־2010, שבמהלכן רמת פני הים עלתה והבית של סבא וסבתא שלי הוצף. זה משהו שאמור להתרחש רק פעם במאה שנה, אבל אותו דבר אירע בהפרש של 11 שנה. זה האפקט של התחממות גלובלית. כמובן שיש עוד הרבה ראיות להתחממות, אבל כשזה נוגע בך אישית זה אחר. אני רגיש לנושא הזה מילדות".

אריק פיליפון מייסד קרן FAMAE צילום: עמית שעל

פיליפון הגיע לענף הגרינטק לאחר קריירה בעולם ההשקעות המסורתי יותר. בשני העשורים האחרונים היה שותף בקרנות שונות שהשקיעו בתקופה זו בכ־200 חברות סכום כולל של 2 מיליארד יורו, מהם רק 300 מיליון יורו הגיעו לחברות בתחומי גרינטק כמו אנרגיה מתחדשת. פיליפון שינה כיוון לפני שנתיים: הוא עזב את הקרן שבה עבד, משך מהבנק 5 מיליון יורו מהחשבון הפרטי שלו והקים את FAMAE.

בימים אלו מגייסת הקרן של פיליפון 100 מיליון יורו כדי לצאת לפעילות השקעות מסיבית, ובינתיים היא החלה להפעיל תחרויות שנתיות לסטארט־אפים שעוסקים בגרינטק ובשימור הסביבה. בתחרות שהתקיימה בשנה שעברה חולקו פרסים בסך כולל של מיליון יורו בדמות מענקים או השקעות לחברות שייצרו פתרונות מיחזור והפחתת אשפה. השנה מקיימת הקרן תחרות בתחום המים, כגון התפלה ומיחזור, עם שווי פרסים כפול: 2 מיליון יורו. 1,200 חברות ברחבי העולם כבר הגישו מועמדות, וההרשמה תיסגר מחרתיים, ב־15 בפברואר - וחברות ישראליות מוזמנות בחום להגיש מועמדות בקישור Famae.earth.

צלקות מכישלונות עבר

פיליפון, המתגורר בפריז, הגיע לאחרונה לישראל במטרה לאתר חברות מקומיות המתאימות לתחרות השנה: "היינו כאן כמה פעמים, ומאוד התרשמתי מהאיכות ומהאנרגיה של האנשים. יש כאן חברות מאוד מעניינות בתחומי הווטרטק והגרינטק. מנהלי החברות יותר מנוסים ופתוחים לשווקים בינלאומיים, ויש להם גם צלקות מכישלונות עבר שהתאוששו מהם".

לדבריו, הוא בחר במהלך מבוסס השקעות ולא פילנתרופיה כי הוא מאמין ששם נמצאים הכסף הגדול והיכולת לבצע שינוי אמיתי: "אני מאמין שהעברת כסף לעמותות זה משהו שצריך לעשות, אבל עמותה יכולה לגייס רק סכום מסוים, לא גדול מאוד. אם תדבר עם משקיעים ותגיד 'אני לא רוצה שתתרמו כסף, אני רוצה שתשקיעו בי. אני אשתמש בכסף כדי להתמודד עם שינויי אקלים, ואתם תקבלו החזר של פי חמישה או פי שישה על ההשקעה', תוכל לגייס עד פי 100 יותר כסף. יש יותר הון זמין להשקעה מאשר לתרומה, זו עובדה. צריך להתחבר לעולם של הכסף הגדול באמת.

"יזמים מספרים לנו שהם יושבים עם משקיעים גדולים שאומרים להם שרוצים להשקיע בתחומים כמו ייעור, בנייה ירוקה ובת קיימא, אבל רוצים לעשות את זה בדרך אחראית. כי יש להם אחריות לספק החזר לשותפים בקרן. כדי להזיז כמויות גדולות של כסף, צריך לספק להם אופק רווחים.

החיבור בין עולם הטכנולוגיה לעולם שימור הסביבה מביא אותנו לסף שינוי פרדיגמה ענקי. קרנות הון סיכון מתחילות לראות בחברות שעוסקות בפיתוח בר קיימא או כלכלה מעגלית אפיק השקעה אטרקטיבי, אבל עסקים שמפתחים שירותי רשת או IT עדיין מושכים יותר, בין השאר בגלל עלות הפצה נמוכה יותר וקיומו של שוק נגיש וגדול יותר. אבל יהיו לנו בקרוב חדי־קרן בגרינטק, וברגע שזה יקרה קרנות הון סיכון יתאימו את עצמן לכך".

שש חברות זכו בפרסים בתחרות שהתקיימה בשנה שעברה, אך מרבית הסכומים חולקו לשלוש מתמודדות, שקיבלו בערך 300 אלף יורו כל אחת.

"אחד הפרסים הגדולים הוענק ל־Couches Biodégradables, שמפתחת חיתול שהוא 100% מתכלה", אמר פיליפון. "פסולת חיתולים היא מסיבית וקיימת בכל מדינה. אפשר להשתמש בחיתולים רב־פעמיים, אבל אני לא מאמין שזה פתרון מוצלח כי זה קשה מדי ואני לא משוכנע שזה יותר ידידותי לסביבה. אז אנחנו עובדים על חיתול מתכלה. הם עדיין עובדים על האב־טיפוס. מה שמעניין זה שלא מדובר רק במוצר אלא גם בשירות. צריך לא רק לספק חיתולים, אלא גם לאסוף אותם לקומפוסט. כי בצרפת וברוב המדינות באירופה אם הם נזרקים לפח הם יגיעו למשרפות".

החברה השנייה שזכתה בפרס היא ProtiFly. "הם לוקחים רימות זבובים ומאכילים אותן בפסולת אורגנית", מסביר פיליפון. "הרימה גדלה ואז מרסקים אותה ואפשר לחלץ ממנה חלבונים שניתן להשתמש בהם להכנת מזון לדגים, לתרנגולות, לחזירים ולבקר. זו מכונה ביולוגית נפלאה להמרת פסולת. בהכנת מזון לדגים מגדלים לרוב דגים להאכלת דגים אחרים. זה כרוך במשאבים, וכשאתה מספק חלופה שמגיעה ממקורות קיימים אתה מפחית את טביעת הרגל הסביבתית. זה האימפקט שאנחנו מחפשים.

"הפסולת כאן, היא קיימת. הם עדיין בונים את המתקן הראשון שלהם, אבל התעשייה הזו נמצאת בגידול עולמי. זה גם מאוד כדאי כלכלית: מטון אחד של פסולת אורגנית אפשר באמצעות קומפוסט לקבל חומר דשן בשווי עשרה יורו. אפשר לחלץ גזי מתאן לשימוש בתעשיית הפקת חשמל, בשווי של מאה יורו. אבל אם מאכילים טון של פסולת אורגנית לרימות התוצר הסופי שווה 200 יורו".

שתי החברות האלו קיבלו את הפרס בדמות השקעה. ואולם חברות שפועלות על בסיס עקרונות קוד פתוח מקבלות את הפרס כמענק, כפי שקרה עם הזוכה השלישית Precious Plastic: "היא מפתחת מכונות קטנות למיחזור פלסטיק. המכונה גורסת, דוחסת ומאפשרת לייצר חומרי גלם ומוצרים מהפלסטיק הממוחזר. זה מיועד לסדנאות קטנות של אמנים ואפשר להשתמש בהן להכנת מוצרים מעוצבים כמו מגשים, כוסות, תיקים, משקפי שמש ועגילים. המכונות מונגשות בקוד פתוח: אפשר לקחת את התרשימים ולבנות מכונה לבד, או לקנות מכונה מוכנה מהחברה. הן כנראה זולות פי 10 ממכונות קיימות בתעשייה. זה מאוד לואו־טק ויכול לעבוד בכל מדינה. היזם כבר יצר קהילה של 50 אלף איש בלי השקעות".

מה אתה עשית בשביל עולם?

פיליפון מגלה שהוא הקים את FAMEA ממניעים אישיים: "כל החוקים והרגולציות מתקדמים בכיוון הנכון, אבל מאוד לאט. לכן החלטתי לעשות משהו. זה ממניעים אישיים לחלוטין: בעוד 30 שנה, כשאהיה זקן, אם הנכדים שלי ישאלו אותי 'מה עשית? אנחנו חיים בעולם מחורבן, אז מה עשית? היו לך הזמן, האנרגיה, הכסף. מה עשית?', אני רוצה שתהיה לי תשובה בשבילם. והקרן היא התשובה שלי. היא תשקיע את הכסף שצברתי בחיי בתחומים כמו פיתוח בר־קיימא, במטרה לייצר אימפקט גדול יותר. התחייבתי להשקיע בקרן 50% מההון האישי שלי".

התחממות גלובלית היא מהמשברים החמורים ביותר שהמין האנושי יידרש להתמודד אתו בעשורים הקרובים. הצעות, תגובות ורעיונות אפשר לשלוח ל-omer.kabir@calcalist.co.il .