שכר הרמטכ"ל ב-2017 עמד על 89 אלף שקל בחודש

שכר הרמטכ"ל לשעבר, גדי איזנקוט, ב-2017 הגיע ל-88.8 אלף שקל בחודש ושכר אלוף ב-2017 עמד בממוצע על 63 אלף שקל כך עולה מדו"ח הממונה על השכר, קובי בר נתן. שכרו של המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך, הגיע ל-88.4 אלף שקל ושכר ממוצע של ניצב הגיע ל-56 אלף שקל. השכר ההתחלתי של מפקח דרגת הכתף הראשונה במסלול הקצונה במשטרה עומד בממוצע על 14.5 אלף שקל, ושל סמ"ר (במסלול שאינו קצונה) 10 אלף שקל. שכרה של נציבת השב"ס לשעבר, עפרה קלינגר, ב-2017 עמד על 87.7 אלף שקל.

השכר הממוצע של יחידות הסמך של משרד הביטחון מגיע ל-28.5 אלף שקל, מהגבוהים ביותר במגזר הציבורי. השכר הממוצע בגופים החשאיים מגיע ל-21.4 אלף שקל, אזרחי עובדי צה"ל מרוויחים בממוצע 20 אלף שקל, שוטרים (שיקבלו כעת תוספת של כ-7%) נהנים משכר ממוצע של 17.1 אלף שקל, השב"ס 16 אלף שקל ואנשי הקבע כ-14.4 אלף שקל (שם יש שכבה גדולה של משרתי קבע ראשוני שמרוויחים שכר נמוך יחסית, מיד לאחר סיום השירות הסדיר).

הרמטכ"ל גדי אייזנקוט צילום: אוהד צויגנברג

מלבד השכר הגבוה, נהנים במערכת הביטחון כמובן גם מגיל פרישה מוקדם מאוד. במסגרת הסכם כחלון-יעלון משנת 2015 ההסכמות היו אמורות להסדיר את נושאי הפנסיה, אולם בפועל ההסכמות היו עקרוניות בלבד, ובמבחן התוצאה הצדדים לא הצליחו לגבש סיכום עד היום.

לפי נתוני הממונה על השכר, בעוד שגיל הפרישה הממוצע במשרדי הממשלה עמד ב-2017 על 65 (עם קצבה ממוצעת של 7.5 אלף שקל), במערכת הבריאות עמד גיל הפרישה הממוצע על 64 (עם קצבה של 8.1 אלף שקל) ועובדי הוראה פרשו בממוצע בגיל 61 (עם קצבה מוצעת של 7.1 אלף שקל). במערכת הביטחון התנאים נוחים בהרבה. בצה"ל עמד גיל הפרישה על 46 עם קצבה ממוצעת של 16.2 אלף שקל. במשטרה עמד גיל הפרישה על 53 עם קצבה ממוצעת של 13.9 אלף שקל, בגופים הביטחוניים האחרים גיל הפרישה הממוצע היה 62 עם קצבה של 16.3 אלף שקל.