שכר עובדי הממשלה גדל ב-20% בעשור האחרון; בכלל המשק - רק 11%

השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד ב-2017 על 16.9 אלף שקל, במערכת הבריאות 18.6 אלף שקל, משרד הממשלה 16.3 אלף שקל ובמערכת החינוך 13.2 אלף שקל, זאת כאשר השכר הממוצע לשכיר במשק עומד על 10 אלף שקל. כך עולה מדו"ח הממונה על השכר, קובי בר נתן. אגף הממונה על השכר אחראי ומשפיע על השכר של כ-700 אלף עובדים (כולל הרשויות המקומיות, צה"ל וכו'). סך המשכורות של כל אותם גורמים הגיע ב-2017 לכ-178 מיליארד שקל, כמחצית מהתקציב לאותה שנה.

מהנתונים עולה תמונה ברורה של פערים הולכים וגדלים בין עובדי המגזר הציבורי ולעובדים במגזר הפרטי, במיוחד בחסות ברית כחלון-ניסנקורן. בעוד ששכרם של עובדי הממשלה עלה ב-20.6% בממוצע בעשור האחרון, השכר הממוצע לשכיר במשק עלה בעשור האחרון ב-11% בלבד (אם יוציאו מהחישוב את המגזר הציבורי השכר הממוצע למגזר הפרטי עלה מן הסתם אפילו בפחות). במערכת הבריאות, אגב, בעיקר הרופאים, נהנו מעלייה בשכר של 31%.

עוד מזכיר הממונה על השכר כי עובדי מדינה נהנים משבוע עבודה קצר יותר בחצי שעה מזה של העובד הממוצע במשק (8.5 שעות לעומת 9 שעות ביום) מה שיוצר פער שנתי של 150 שעות עבודה, לצד 30 ימי מחלה (לעומת 18 המחויבים על פי חוק) ו-22 ימי חופש (אליהם יש להוסיף 2 ימי בחירה ושני הצהרה) שהולכים וגדלים עם הוותק לעומת 12 ימי חופשה על פי החוק. למרות זאת נכון לחודש שעבר קיימים 40 סכסוכי עבודה פעילים בשירות המדינה, שכוללים כ-55% מהעובדים שמעוסקים במסגרת הסכמים קיבוציים, ומאפשרים להם לשבות בכל רגע נתון.

קובי בר נתן צילום: דוברות משרד האוצר

פער גדול נוסף בין עובדי המדינה למגזר הפרטי הוא כמובן הקביעות. בדו"ח הממונה על השכר ניתחו לראשונה את הוותק החציוני בגופי הממשלה השונים בהשוואה לכלל המשק. בעוד שהוותק החציוני לעובד בכלל המשק עומד על 5 שנים, בממוצע בשירות המדינה שם נהנים העובדים מקביעות הוותק החציוני עומד על 11 שה. עובדי משרד החוץ שכבר מספר שנים מלינים על תנאי העבודה שלהם מובילים בכל הנוגע לוותק - מחצית מהעובדים עובדים במשרד יותר מ-23 שנה. אחריהם נמצאים עיתונאי רשות השידור והחינוכית (הדו"ח מתייחס ל-2017, במהלכה נסגרה רשות השידור) ועובדי הוראה עם 22 שנה.

מניתוח שעשה אגף הממונה על השכר עולה כי מתוך כלל השעות המדווחות על ידי עובדי משרדי הממשלה אחוז השעות שדווחו כעבודה הוא רק כ-78% משעות התקן החודשיות. ההסבר שניתן לכך על ידי הממונה על השכר הוא כי יתר שעות העבודה בהן לא עובדי משרדי הממשלה לא עבדו בפועל הן ימי הדרכה, גיבוש, השתלמויות ומילואים, חופשה, מחלה וכן קיצור יום העבודה להורים לילדים קטנים של חצי שעה - שעה ביום.

פנסיות

היקף הפנסיות התקציביות הגיע ב-2017 לכמעט 10 מיליארד שקל. עד 2034 צפוי הסכום לגדול ורק לאחר מכן לרדת בהדרגה (לאור כך שהעובדים החדשים החל משנות ה-2000 עברו לפנסיה צוברת). מנתוני הממונה על השכר הקצבה הממוצעת עמדה על 8,200 שקל. כ-508 גמלאים נהנים מפנסיה תקציבית של בין 40-50 אלף שקל, 800 גמלאים נהנים מקצבה של 30-40 אלף שקל, ו- 2000 גמלאים נהנים מקצבה של 20-30 אלף שקל. פילוח לפי דירוגים מעלה כי שיאני הפנסיה הם דיינים ושופטים שנהנים מקצבה ממוצעת של מעל 40 אלף שקל.

מהשוואות שעשה הממונה על השכר עולה גם כי עובדי רשות המסים, נהנים משכר ממוצע של 9% מיתר משרדי הממשלה, כאשר בדירוגים מסוימים (הנדסאים וטכנאים, אקדמאים ודירוג מנהלי) נהנים בממוצע משכר הגבוה ב 27%-39%. עובדי רשות המסים זכו להסכם שכר נדיב ב-2017 שכלל תוספת של 9% מבלי שבפועל קידמו איחוד בין הגופים השונים ברשות, כפי שהתבקש לעשות לאור הכשלון של משרד האוצר לקדם איחוד כזה. זאת על רקע הבחירות להסתדרות ושיתוף הפעולה ההדוק בין כחלון לניסנקורן.

הממונה על השכר חושף גם את הפער בין הדורות השונים בקרב לוחמי האש. בעוד שהדור הנוכחי (דור ג') נהנה משכר ממוצע של 14.7 אלף שקל, עובדי דור א' ששכרם נקבע עוד לפני 2013 אז מערך הכבאות היה מפוזר בין הרשויות המקומיות, בהן נעשו חריגות שכר רבות, נהנים משכר של 31.8 אלף שקל.

מערכת החינוך

מספר המשרות במערכת החינוך הממשלתית גדל ב-13% במצטבר בחמש השנים כאשר מספר התלמידים, לפי הלמ"ס, גדל באותה תקופה ב-11%, כלומר הצטמצם היחס שבין התלמידים למורים. השכר הממוצע למשרה מלאה עמד על 13.2 אלף שקל אולם השכר הממוצע בפועל לעובד עמד על 10.4אלף שקל. שכרם הממוצע של המנהלים הגיע לכ-23 אלף שקל. באופן יחסי למשרות אחרות במגזר הציבורי הפער בין מורים עם שכר גבוה לאלה עם שכר נמוך אינו גבוה. אולם בהשוואה בינלאומית, ישראל מובילה בפערי שכר בין מורים ותיקים למורים צעירים, מייד לאחר דרום קוריאה

כאשר משווים את שכר המורים ביחס לשכר העובדים במשרה מלאה עם השכלה על תיכונית (כדי ליצור נרמול כלשהו להשוואה הבינלאומית), ניתן לראות כי שכר המורים בגילאי קדם יסודי, יסודי וחטיבת ביניים גבוה מהממוצע ב-OECD ואילו שכרם של המורים בחטיבה העליונה נמוך לא בהרבה מזה הממוצע ב-OECD. דרך בחינת היחס בין שכר המנהלים לעובדים בעלי השכלה גבוהה ניתן לראות כי שכרם של מנהלים בישראל, בבתי הספר השונים, גבוה מהממוצע ב-OECD.

נשים עדיין מרוויחות פחות

בשירות המדינה כ-60% מהעובדים הם נשים ומספרן נותר יציב לאורך העשור האחרון. המגמה החיובית היא כי במשך העשור האחרון צומצם הפער בין שכר הנשים לשכר הגברים. אם ב-2008 היה שכר הנשים 79% משכר הגברים ב-2017 עמד על 85% משכר הגברים. ההסבר לפער הוא גם בשכר היסוד הגבוה יותר בד"כ (בהתאם לדירוגי המשרות בהן יש יותר גברים) וגם ריבוי השעות הנוספות של גברים לעומת נשים (בממוצע נשים עובדיות פחות 7 שעות נוספות מגברים).

הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "הדו"ח החדשני שאנו מגישים היום לכנסת מאפשר שימוש בנתונים המוצגים בו כמכשיר לעיצוב מדיניות השכר של כלל המגזר הציבורי. מאגר המידע ממנו נבנה הדו"ח הפך למקור חיוני לבדיקות שכר, סימולציות ומעקב אחר התפתחות המשאב האנושי, במגזר הציבורי בכלל ובשירות המדינה בפרט. אלה משמשים את האגף בהגשמת ייעודו. פערי השכר בשירות המדינה, נמוכים משמעותית מפערי השכר בכלל המשק. אגף השכר והסכמי עבודה פועל לצמצום פערי השכר הלא מוצדקים במגזר הציבורי, לרבות אלו המגדריים, המגזריים ואלו שבין עובדים ותיקים לצעירים".

לגבי תוספת השכר השנויה במחלוקת שניתנת כעת לשוטרים אמר בר נתן "אנחנו שמנו בפני הממשלה את כל המשמעות הכלכלית המקצועית והממשלה יכולה להחליט על סדרי העדיפויות שלה. וזה מה שהיא החליטה. אחת הנקודות שבאה לידי ביטוי היא על אופי המגזר הציבורי שצמוד אחד לשני, אנחנו חושבים שכן צריך לטפל בעולם ההצמדות. לא רק בהקשר של שוטרים אלא בכלל באופן עקבי. בעבר למשל מורים היו צמודים למהנדסים וזה בוטל".

בר נתן אמר התייחס לתמריצים המשולמים לעובדי המדינה ואמר "אנחנו משלמים הרבה מאד כסף על גמולי השתלמות וזה לא בהכרח תורם לנו. קודם כל כי התכנים לא מתאימים וכי יש ריצה של עובדים לגמולים בתחילת הקריירה ואח"כ עוד 10-20 אין להם שום תמריץ להתפתח ולהתקדם. אצל מורים אין יותר גמולי השתלמות, יש מודל שכר שמעודד להתעדכן וללמוד לאורך כל הקריירה".