רופאי הדסה מאיימים: שביתה ללא הגבלת זמן החל ממחר

הרופאים בהדסה דחו את השביתה המתוכננת להיום בבוקר ליום שני. זאת, על רקע הדיון שאמור להתקיים הבוקר (7:00 בבוקר) בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בבקשת הרופאים לנקוט בשביתה ללא הגבלת זמן.

הרופאים הדגישו כי קיבלו את ההחלטה לדחות את השביתה המתוכננת ב-24 שעות "כדי לאפשר דיון ברוח חיובית, לאפשר הגעה להסכמות בחסות בית הדין ולמנוע את פיטוריהם של חברינו המתמחים"

מוקדם יותר אמש אסר בית הדין על הרופאים לנקוט בעיצומים כלשהם או בשביתה עד לדיון שיתקיים היום בנושא.

מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה זאב רוטשטיין. "אם ההנהלה תנוצח הסיכוי להציל את הדסה הוא אפס" צילום: אוראל כהן

ביום שישי ביקשה הנהלת הדסה להוציא צו מניעה נגד כוונת הרופאים להכריז על שביתה שאינה מוגבלת בזמן. הסיבה הרשמית לשביתה, לטענת הרופאים, היא כי הנהלת הדסה הפסיקה את קליטת המתמחים החדשים שכבר התקבלו לבית החולים והיו אמורים להתחיל לעבוד בו בתחילת פברואר. 

אלא שסיבה נוספת, ואף משמעותית יותר לעצירת העבודה במוסד הרפואי הירושלמי, הוא משבר בין הנהלת הדסה לבין הרופאים על אופן ביצוע השלב הסופי בתוכנית ההבראה שנחתמה מול המדינה ב־2014 ואפשרה את הצלתו מסגירה.

ההנהלה דורשת להקטין שליש מההטבות הייחודיות שמקבלים כ־220 רופאים בכירים בהדסה, אשר עלותן השנתית כ־45 מיליון שקל. לצורך כך התנהל משא ומתן ממושך שהגיע בימים אלה למבוי סתום עקב התנגדות הר"י לפגיעה בהסכמי השכר עם הרופאים.

מנכ"ל המרכז הרפואי, פרופ' זאב רוטשטיין, המוביל את תוכנית ההבראה, אמר ל"כלכליסט" כי אינו מופתע מהמשבר הנוכחי, משום שהוא יודע שבית החולים וכל המעורבים בו הגיעו "שנתיים לפני תום תקופת ההבראה לנושא הכואב ביותר — ביטול ההטבות לרופאים המשתכרים הכי הרבה במערכת. אך אין מנוס מלחתוך בבשר החי, שכן מרכיב כוח האדם מהווה את חלק הארי של ההוצאות בבתי החולים".

איזון עד 2020

בהסכם ההבראה התחייב הדסה לצמצם את הגירעון השוטף ל־28 מיליון שקל בשנת 2019, זאת אחרי שעמד ב־2014 על יותר מ־300 מיליון שקל, וירד ב־2018 לכ־42 מיליון שקל בלבד. כחלק מתוכנית ההבראה קיבל בית החולים 1.3 מיליארד שקל מהמדינה, אף שהוא בבעלות פרטית ולפיכך אינו זכאי לכספי הציבור. במקביל ארגון נשות הדסה, בעל המוסד הרפואי, מסר למדינה נכסים שנאמדו ב־150 מיליון שקל. במסגרת תוכנית ההבראה פיטרה הנהלת הדסה כ־550 עובדים, יותר מ־10% מהיקף המועסקים ובשנת 2020 התחייבה להגיע לאיזון תקציבי.

רוטשטיין חוזר ואומר כי אחד התחלואים הקשים של בית החולים, שטרם קיבל את הטיפול הנדרש, היה "השכר המנופח של צוותי הדסה ובראשם הרופאים". לדבריו, על ביטולן של כשליש מההטבות הייחודיות, בהיקף של כ־13 מיליון שקל, כבר היתה הסכמה עם רופאי הדסה, אך המגעים לא צלחו לאחר ההתערבות של הר"י. "זה קרב על הדסה", אמר רוטשטיין, "אם ההנהלה תנוצח הסיכוי להציל את בית החולים הוא אפס. ההנהלה לא רוצה לפגוע במתמחים או ברופאים צעירים, אך אנו ניצבים מול צורך אמיתי הנמצא בפיניש של תוכנית ההבראה, והוא יכריע אם ננצח או ניכשל במירוץ כולו".

דו"ח ועדת גבאי, שבחן את המשבר בהדסה ב־2014, קבע: "עובדי בית החולים, ככלל, נהנים מתנאי שכר והטבות גבוהים מהמקובל ולכן כחלק מהפתרון עליהם לוותר על זכויות קיימות. בעוד בבתי חולים אחרים רופא שמלמד באוניברסיטה מקבל תוספת בהתאם לחלק הזמן שבו הוא מלמד, הרי שבהדסה עצם ההשתייכות לסגל אקדמי מביא לתוספת של 30% לשכר, ואין זה משנה מהו היקף ההוראה ואף אם הרופא ממשיך ללמד או לא". מעמד זה ייחודי לרופאים בכירים בהדסה אשר להכנסתם יש תוספת של כ־30 אלף שקל לחודש (לא כולל שכר בגין שר"פ), והם משתכרים יותר מבכירים באותו המעמד ובדרגה זהה בכלל בתי החולים בארץ.

צעד פוגעני ומפתיע

מנגד, הרופאים רואים בצעד של רוטשטיין לעצירת קליטת המתמחים סוג של ענישה והפעלת לחץ עליהם, ולדעתם מדובר בצעדים שאינם חוקיים ומהווים פגיעה קשה בבית החולים, בתושבי ירושלים וברופאים, שיאולצו להתמודד עם העומסים הכבדים במחלקות ללא המתמחים החדשים.

במכתב ששלח לרוטשטיין יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי לרוטשטיין נכתב: "מזכירות הר"י דנה בצעד הפתאומי והפוגעני שבמסגרתו נעצרה קליטת הרופאים שהתקבלו לעבודה בהדסה, לרבות מתמחים שהיו אמורים להתחיל עבודתם בפברואר 2019. הרופאים הסתמכו על מועד תחילת העבודה שקבעתם עמם, וכעת הם יושבים בבית ללא שכר ומבלי שהחלו את התקופה הקריטית לקריירה שלהם — ההתמחות".

ממשרד הבריאות נמסר: "על הצדדים למצות את ההידברות לפני נקיטת צעדים הפוגעים בסופו של דבר בחולים. על בית החולים נדרש להמשיך לבצע את הצעדים המחויבים להביא להבראתו הכלכלית".

במקביל פנו 726 רופאים לראש הממשלה וסגן שר הבריאות כדי שיכפו על רוטשטיין לחזור בו מהחלטתו.