תביעה ייצוגית עשויה להוביל לצונאמי של תביעות נגד קיפוח בעלי מניות מיעוט

החברות הן כאלה אשר נסחרות בדיסקאונט עמוק בהשוואה להון העצמי שלהן. מדובר בחברות שיושבות על כרית מזומנים דשנה ושאין בהן פעילות יצרנית או שיש בהן פעילות יצרנית מצומצמת מאוד.

התמורה ממכירת אורפק שיועדה להשקעות נשארה בקופת החברה

חברת או.אר.טי טכנולוגיות בע״מ הוקמה בשנת 2000 במסגרת הסכם פיצול אופקי עם חברת רפק תקשורת ותשתיות. החברה נסחרת בבורסה בתל אביב משנת 2001. עד ליום 31.8.2017 עסקה החברה בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות ומוצרים לניהול תדלוק. עיסוקה זה הביא את ציבור המשקיעים לרכוש את מניותיה כאשר ביצעה הנפקת מניות ראשונה וגם לאחר מכן במסחר במסגרת השוק המשני בבורסה. החברה עסקה בתחום באמצעות חברה־בת, אורפק תעשיות, שבה החזיקה או.אר.טי כ־86% מהון המניות המונפק, עד למכירת כל אחזקותיה באורפק בספטמבר 2017.

מיד לאחר מכירת אורפק ולאחר חלוקת דיבידנד יחסי שהתקבל ממכירת המניות החליט הדירקטוריון להשאיר בקופת החברה את רוב התמורה מהמכירה. תמורה אשר יועדה לדעת הדירקטוריון לטובת פעילות השקעות במספר אפיקים: פיקדונות, השקעות סחירות בשוק ההון הן בישראל והן בחו"ל; השקעות אלטרנטיביות; קרנות גידור וקרנות הון סיכון והשקעות ישירות בניהול עצמי של או.אר.טי במקביל. בעל השליטה באו.אר.טי הוא תנחום אורן ששולט בה באמצעות אינטרגאמא, חברה להשקעות המחזיקה ב־55.7% מהון המניות המונפק של החברה ומזכויות ההצבעה בה.

התובעים: בעלי השליטה רוצים להשתמש בכסף למשכורות לדירקטורים ומקורבים

בליבת התביעה הייצוגית עומדים כרית המזומנים הדשנה של החברה והדיסקאונט העמוק שמניות החברה נמצאות בו. שווי השוק של החברה הוא 150 מיליון שקל, שגוזר דיסקאונט של 45% משווי המזומנים של החברה ודיסקאונט של 39% מההון העצמי שלה.

מגישי התביעה הייצוגית בדעה כי החלטת הדירקטוריון שלא לחלק את מרבית המזומנים שהתקבלו ממכירת אורפק נובעת מהרצון של בעלי השליטה להשאיר מזומנים בקופה. מזומנים אלה ישמשו לתשלום משכורות והטבות לדירקטורים ולמקורבי בעלי השליטה, או במילים אחרות — "להשמדת ערך" לבעלי מניות המיעוט.

יותר מכך, החלוקות שמבוצעות לבעלי השליטה בחברה־האם, לרבות בונוסים ותנאי שכר, אינן עולות בקנה אחד עם היקף הפעילות המצומצם, אם קיים בחברה. זאת במקביל לעובדה שדירקטוריון החברה, שחלקו קשור לאורן, אישר לאחרונה מדיניות תגמול לנושאי משרה בחברה על אף התנגדותם של בעלי המניות.

ההון העצמי הגבוה משמעותית משווי השוק מהווה חוסר יעילות כלכלית ואובדן ערך

הטענה המרכזית בכתב התביעה היא שמניית או. אר.טי נסחרת יותר משנה בדיסקאונט עמוק בהשוואה להון העצמי שלה, כאשר רוב נכסי החברה הם נכסים פיננסיים זמינים למכירה. במילים אחרות, ההון העצמי שלה גבוה משווייה בשוק ולאור העובדה שמחיר המניה מבטא את התועלת לבעלי המניות מאחזקת המניה, הדיסקאונט מבטא חוסר יעילות כלכלית ואובדן ערך כלכלי.

עוד טוענים התובעים שממועד השלמת עסקת אורפק באוגוסט 2017, החברה טרם ביצעה השקעה משמעותית כלשהי באמצעות הרווחים שהתקבלו במסגרת העסקה ושלא דווח על בחינה של השקעה משמעותית כלשהי על ידי החברה. יש לציין כי בנובמבר 2018, הודיעה החברה כי חתמה על הסכם השקעה לרכישת מניות בכורה תמורת 7 מיליון דולר בחברה שעוסקת בפיתוח מערכות ודיו לדפוס דיגיטלי.

לשיטתם של מגישי התביעה הייצוגית, החברה מעדיפה להשקיע את הכספים בהשקעות שאינן משרתות את בעלי המניות או בפעילויות שלחברה אין מומחיות בהן, כל עוד היא לא מחלקת את הרווחים לבעלי המניות. כמו כן לחברה יש הוצאות גבוהות, ללא כל יחס סביר לכך שאין לה פעילות משמעותית ושלא תהיה לה פעילות משמעותית בטווח הנראה לעין.

מהלכים אלו של החברה מביאים לכך שבעלי מניות המיעוט הם הלכה למעשה שבויים בידי החברה. הם אינם יכולים להימנע מקיפוחם על ידי מכירת מניות החברה שבבעלותם, שהרי עצם המכירה למעשה תקבע את הנזק ותגרום להם לצאת כשבידיהם תמורה נמוכה בעשרות אחוזים משווין הריאלי של המניות שבבעלותם.

נראה שבית המשפט המחוזי יידרש לקבוע האם זכותם של בעל השליטה בחברה והדירקטוריון שלה לקבוע פעילות עסקית חדשה לחברה, לאחר מכירת פעילות הליבה שלה. זאת ללא מתן זכות לבעלי המניות שהיו בחברה ערב המכירה, לממש את זכותם ולמכור את מניותיהם במחיר המשקף את מחיר העסקה המקורי, או שלחלופין, לבעלי המניות בחברה פרטית אין זכות מגינה שכזו.

אם תתקבל התביעה הייצוגית, פרמית השליטה בישראל תספוג פגיעה

מעבר לכך, בית המשפט יידרש לדון בשאלה האם מכירת מניות בשוויין הריאלי היא ציפייה לגיטימית שעליה מבוסס אמון הציבור בשוק ההון. הרי מה התועלת בשוק ההון ובאחזקת מניות בחברה ציבורית אם לא הציפייה הבסיסית כל כך של בעל מניות למכור את המניות שבבעלותו בתמורה לשווין הריאלי. ככל ובית המשפט יכריע לטובת מגישי התביעה הייצוגית, תהיה זו אחת הפעמים הבודדות שבית המשפט "כופה" חלוקת דיבידנד או "הצעת רכש" או "BuyBack" על דירקטוריון ואסיפת בעלי המניות של החברה, שהם כאמור הגוף המוסמך להחליט החלטות אלו.

בשוק ההון בישראל יש לא מעט חברות אשר נסחרות בדיסקאונט ביחס להון העצמי שלהן ושיושבות על כרית מזומנים דשנה. אם תתקבל התביעה, הרי שהיא עשויה להוביל לפגיעה נוספת בבעלי השליטה בחברה (להוריד עוד יותר את "פרמיית השליטה" בשוק ההון) ותביא לגל תביעות יצוגיות נוסף כנגד לא מעט חברות בישראל.

יניב אבדי (רו"ח) הנו שותף מייסד בטא פייננס, חברה לייעוץ פיננסי. אלון חופי הנו אנליסט בחברה