כנס מדדים
"המדיניות של הטלת עוד ועוד דרישות הרחיקה את המשקיעים מהבורסה הישראלית"
חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס נשואה, פתחה את כנס המדדים החמישי של כלכליסט בשיתוף קסם מבית אקסלנס. לפי הולנדר, החשש של הציבור לא תמיד מוצדק, ו"גרם לו לאבד בשנים האחרונות תשואה אלטרנטיבית מצטברת של עשרות אחוזים, ביחס לפיקדון בנקאי שבחלק גדול מהשנים השיא תשואה אפסית"
מנכ"לית אקסלנס נשואה, חנה הולנדר, פתחה את כנס המדדים החמישי של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-ETF מבית אקסלנס. "מדובר באחת התקופות הסוערות ביותר בשוק ההון בשנים האחרונות. רק בחודשיים האחרונים חווינו נפילות חדות בשוקי המניות והאג"ח הקונצרני, עצירת מתווה העלאות הריבית של הפד וחזרה לראלי עוצמתי שהביא לפתיחת השנה החזקה ביותר בשווקים מזה עשרות שנים", אמרה הולנדר.
- מחיר הגלובליזציה: גישה סולידית תסייע במזעור הנזק
- דמי הניהול בפנסיה נשחקים, בגמל הם הגיעו לתחתית
- גילעד אלטשולר: "יש אינפלציה בישראל, דרך החישוב שלה מעוותת"
חנה הולנדר מנכ"לית אקסנלס נשואה צילום: עמית שעל
"מדד ה-S&P500 הספיק לעלות בזמן קצר ב-15%, מאז התחתית אליה הגיע ב-24 בדצמבר, ומדד ת"א 125 עלה ב-9.5%. יחד עם זאת, לא כל הסקטורים הצליחו לעלות בעוצמות הללו", המשיכה הולנדר. "בהסתכלות על שוק ההון ב-2019 אנו מזהים שונות גדולה מאד בין מכפילי הרווח של החברות. באירופה השונות בין מכפילי הרווח הגיעה לשיא של 6 שנים, מה שמלמד על כך שהשוק מאתגר יותר ויותר.
"בתקופות מאתגרות כאלה אין מקום לבינוניות, וכתוצאה מכך מתפתחות שתי תופעות מקבילות: מצד אחד גידול משמעותי בנתח ההשקעות שמנוהלות בניהול השקעות מקצועי, ומצד שני גידול משמעותי בנתח ההשקעות הפאסיביות. אקסלנס, כגוף השקעות מוביל, מבין מצויין את ההתפתחות בשוק ואת היתרונות והחסרונות של שני העולמות, ומציע את שניהם ביחד ולחוד".
בניהול כסף באמצעות מדדים ניתן לצמוח יחד עם הצמיחה הטבעית של הכלכלה
הולנדר הוסיפה ואמרה כי "אצלנו בישראל, הבורסה המקומית התכווצה בהיבט של מספר החברות הנסחרות בה, אך המדדים המובילים בה, וביניהם מדד ת"א 125, מדד אג"ח כללי ומדד האג"ח הממשלתיות מוכיחים בעקביות, גם בתקופות מאתגרות, שהגודל לא קובע. מדדים אלו עלו ב-15 השנים האחרונות בקצב שנתי יציב יחסית של 5-4% במונחים שקליים, מה שתומך בתנודתיות נמוכה עבור החוסך הישראלי.
"עם זאת, חשוב שלא ננוח על זרי הדפנה", הזהירה הולנדר. "בשנים האחרונות יותר ויותר חברות ישראליות בוחרות לגייס הון מחוץ לבורסה המקומית, אם בבורסות זרות או מחוץ לפלטפורמת המסחר הבורסאית בכלל (בעיקר חברות קטנות ובינוניות). אפשר אומנם להיכנע לתופעה כ'תהליך טבעי' של מרכוז שוק הפיננסים העולמי במספר מרכזים גלובאליים, אך מדובר באובדן גדול. שכן, ענף הפיננסים הוא ענף עם ערך מוסף גדול מאוד לכלכלה, ולא בכדי המרכזים הפיננסיים והאזורים החזקים כלכלית בעולם הולכים יד ביד: וול-סטריט, שוויץ, פרנקפורט, הונג-קונג, לונדון, שנגחאי, סינגפור ועוד.
שלושה צעדים משמעותיים כדי לקדם מרכז פיננסי בישראל
"מרכז פיננסי עולמי בישראל נראה אולי כמו חלום, אך חלום שאני מאמינה שניתן להגשים", טענה הולנדר. "ב-2018 התגברה כניסת משקיעים זרים לשוק המניות הישראלי כשאלה רכשו מניות נטו ב-9 מיליארד שקל, בהמשך לרכישות בסך 5.5 מיליארד ב-2017. לישראל אומנם חסרונות רבים לגודל, אך גם יתרונות רבים - בעיקר בתחום הטכנולוגיה. חברות ההיי טק, בשלבים שונים במהלך חייהן, נזקקות לגיוס הון - שאותו, בהקמת פלטפורמה מתאימה בישראל, נכון וראוי שיגייסו בישראל".
הולנדר פירטה והסבירה שלושה צעדים משמעותיים הנדרשים על מנת לקדם מרכז פיננסי בישראל: הקלות משמעותיות ברגולציה לרישום ולמסחר – עד כדי פתיחת פלטפורמת בורסה מקבילה על תשתית הבורסה הקיימת, אחת לחברות היי טק והשניה לחברות קטנות - כמו בסינגפור, לדוגמא, שם הוקמה בורסה משנית, בשם CapBridge, שמיועדת להנפקה של חברות טכנולוגיה במינימום תהליכי בדיקת נאותות ומצד שני מיועדת למשקיעים 'מתוחכמים', שיודעים לבצע הערכות שווי עצמאיות; הפחתות מס משמעותיות על הבורסה; ושיתוף פעולה עם בורסות מובילות בחו"ל להבטחת "תו תקן" ונזילות.
"נראה שהכוונות הטובות להתאמת הבורסה המקומית לציבור הרחב, על ידי הטלת עוד ועוד דרישות, בסופו של דבר פגעו ביעילות וגרמו לעלויות כבדות - שהרחיקו את המשקיעים מהבורסה הישראלית", טענה הולנדר. "עובדה היא שמשקל החברות הקטנות מזערי - כ-3% - והן יתקשו לשרוד ולהוות את זרעי חברות הענק של העתיד.
"מן הצד השני צריך להבין שהציבור בישראל ככל הנראה חושש מהבורסה, שלא בצדק, והחשש הזה גרם לו לאבד בשנים האחרונות תשואה אלטרנטיבית מצטברת של עשרות אחוזים ביחס לפיקדון בנקאי שבחלק גדול מהשנים השיא תשואה אפסית. מי שעוד איבד תועלת הן החברות הישראליות, שהיו יכולות לזכות לצמיחה באמצעות גיוס הון וחוב מהציבור. פעולות להגדלת אמון הציבור בבורסה היא WIN-WIN לשני הצדדים, ולכן במקביל לצעדים שיש לנקוט להגדלת צד היצע החברות הנסחרות צריך לנקוט בצעדים להגדלת הביקוש: לשכנע את הציבור באמצעות הסטת החסכון ו-'הר השקלים' לשוק ההון על ידי הסברה ושקיפות, בין אם באמצעות מוצרים מנוהלים בניהול תיקים או קרנות, בין אם בהשקעה ישירה באמצעות חברי בורסה ובין אם באמצעות הנגשת מוצרים אלטרנטיביים לציבור".
הולנדר סיכמה את דבריה באומרה ש"חברות ישראליות כמו ווייז ומוביליאי דילגו על הנפקה בישראל ומנעו מהציבור השתתפות משמעותית יותר בהצלחה המקומית, וכך איבדו בעצמן דרך לגיוס הון וחוב מהציבור הישראלי. יישום הצעדים שהוזכרו, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, צפויים להביא את שוק ההון הישראלי לעתיד טוב יותר ולמקום מכובד לו הוא ראוי, ויסללו לו את הדרך למרכז פיננסי עולמי".
