רבע מיליארד שקל מתביעות ייצוגיות הושבו לציבור ב-2018

כרבע מיליארד שקל הושבו לציבור בשנת 2018 על ידי מכשיר התביעות הייצוגיות. במקביל, נרשמה בשנה היוצאת ירידה בכמות הבקשות שהוגשו, מגמה שתימשך ב-2019, כשהסיבה העיקרית היא האגרות שהטילה שרת המשפטים איילת שקד על הגשת הבקשה.

כמידי שנה, מציג עו"ד אסף פינק את סיכום השנה בתחום התביעות הייצוגיות. הנתונים הוצגו היום בכנס במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.

איילת שקד. בעקבות האגרות שהטילה על הגשת ייצוגית מספר הבקשות בירידה צילום: עמית שעל

הסדר הפשרה הגדול ביותר של 2018 בתביעות ייצוגיות נרשם במחוזי חיפה, כשהשופט יגאל גריל, בתביעה על תקלות ברכבים פסק נגד דלק מוטורס 70 מיליון שקל במצטבר. שכר הטרחה לעוה"ד דוד מזרחי ואורלי בן עמי עומד על 10 מיליון שקל והשכר לתובע 150 אלף שקל.

במקום השני, הייצוגית על תופעות הלוואי למשתמשי תרופת האלטרוקסין. השופט גרוסקופף פסק לחברת התרופות פריגו תשלום של 46 מיליון שקל לקבוצה התובעת. שכר הטירחה עומד על 6 מיליון שקל וחולק למספר עורכי דין ביניהם יעקב דוידוביץ, דוד אורחן, ארנון גראפי ועוד.

במקום השלישי, שוב גרוסקופף שפסק 28 מיליון שקל נגד חברת דלק על סכומים גבוהים יותר במכרז לעוסקים מאשר לבעלי רכבים פרטיים. שכר הטירחה לעוה"ד סיני אליאס וצבי פשדכצקי, עמד על 8 מיליון שקל וגמול התובעים על 870 אלף שקל.

תביעות ייצוגיות שהוגשו בפילוח לפי שנים 2011-2018

בכל הסדרי הפשרה, הושבו לציבור ב-2018 רבע מיליארד שקל, כאשר שכר הטירחה הממוצע לעוה"ד היה 3.7 מיליון שקל וגמול התובע הממוצע היה 408 אלף שקל.

ואלה הנתונים והמגמות לשנה היוצאת: ב-2018 הוגשו 1,250 בקשות לאישור, כחמש בקשות ליום עבודה. מדובר בירידה של 13% לעומת 2017 בה נרשמו 1,441 בקשות, ולעומת השיא של 1,500 בקשות ב-2016. במבחן התוצאה הנתונים הם – 56 בקשות אושרו, 6 בקשות הסתיימו בפסק דין, 137 בהסדר פשרה, 84 נדחו, וב-499 בקשות הסתלקו התובעים מהתביעה וחלקן נרשמו כהסתלקויות מתוגמלות, כלומר עם הישג כלשהו לקבוצה.

הסיבה המרכזית לירידה היא האגרות שהטילה שרת המשפטים איילת שקד, זאת כדי לצנן את התמריץ לתבוע. האגרות נכנסו לתוקף במחצית השניה של 2018, וכמות הבקשות לייצוגית ירדה ל-74.5 לחודש. אם תישמר מגמה זו, יירד מספר הבקשות ב-2019 ל894 ייצוגיות בשנה. לאגרות יש משקל בירידה זו, כיוון שלא ניתן להסבירה גם אם מנכים את תביעות הסרק או ההסתלקויות.

תביעות ייצוגיות "אמיתיות" מסתיימות בדרך כלל בהסדרי פשרה. בדירוג המשרדים לפי כמות הסדרי פשרה, מובילים דוד מזרחי ואורלי בן עמי, סיני אליאס, אסף שילה, אמיר ישראלי ובך-לדרמן. המובילים בהגשת הבקשות: מוחמד ספורי, יוחי גבע וטל לביא.

הנתבעים מיוצגים בידי המשרדים הגדולים. את מצעד מייצגי הנתבעים מובילים לפי הסדר – מ.פירון, פישר בכר חן וול אוריון, יגאל ארנון, אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' והרצוג פוקס נאמן.

בין בתי המשפט המחוזיים, הפופולארי ביותר להגשות הוא מחוז מרכז, עם 380 הגשות ואחריו תל אביב עם 314. בהתאם, השופטים שמטפלים בייצוגיות הם שופטי המרכז ובראשן אסתר שטמר שאליה מוקמים אוטומטית תיקי הייצוגיות ורק לאחר מכן מחולקים התיקים ליתר השופטים – יחזקאל קינר, עובדיה הדס, מיכל נד"ב. השופטים הבולטים בייצוגיות שלא ממחוז מרכז, הם עאטף עילבוני מנצרת ומיכל עמית-אניסמן מתל אביב.

השופטים שנתנו את המספר הרב ביותר של ההחלטות ב-2018 הם רחמים כהן, תמר בזק-רפופורט ושונה אלמגור. עופר גרוסקופף שמונה לעליון ניצב במקום השמיני ושטמר בתשיעי. גרוסקופף ניפק השנה את אחת ההחלטות המשמעותיות בתחום, כשאישר ייצוגית נגד קוקה קולה וקבע בה את אמות המידה המנחות לעילת המחיר המופרז.

81% מכל הבקשות מוגשות לפי שלושה חוקים - חקיקת צרכנות – 56%, רשויות מקומיות 13% וחוק השוויון במוצרים ושירותים 12%. התחומים המובילים הם רשויות מקומיות, מזון, תקשורת ותביעות נגד גופים ממשלתיים, בנקים ותאגידים בינלאומיים.

שכר טרחת עורך דין הממוצע שנפסק הוא 189 אלף שקל, פחות מהממוצע שהתבקש – 241 אלף שקל. הגמול לתובע הממוצע שנפסק 50 אלף שקל, לעומת 58 אלף שהתבקש.

כמו כן, בסקר בקרב כ-200 עורכי דין שעסקו בתובענות ייצוגיות ב-5 השנים האחרונות. נבדקוה האיכות בין מייצגי תובעים ונתבעים.המשרדים התובעים המובילים באיכות התובענות המוגשות הם גיל רון קינן ושות' (53%), אמיר ישראלי (36%), אסף פינק (34%), בך-לדרמן (28%), ושמש מנור ו-יצחק אבירם (עם 25% כל אחד).

המשרדים המובילים באיכות ייצוג חברות נתבעות הם יגאל ארנון (42%), פישר בכר חן וול אוריון (37%), אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' (36%), מיתר ליקוורניק (24%), גולדפרב זליגמן וש. הורוביץ (עם 22% כל אחד)

הסקרים נערכו בשיתוף עם עו"ד אסף פינק, ומרכז "הלכה למעשה" (knowit.org.il).