מאסר ועיקול נכסים למנגנון הפשע המאורגן של הישיבות

חישובים ארוכים ומפורטים ערך שופט בית המשפט המחוזי בירושלים רם וינוגרד, בפסק הדין במשפט שהסתיים ביום חמישי האחרון, כדי להגיע למסקנה כמה מהתלמידים של מוסדות חסידות המתמידים הירושלמית היו פיקטיביים והומצאו כדי להוציא כסף במרמה מהמדינה.

אחרי שעשה לחסידות הנחה פה והנחה שם, הוא קובע שלפחות 60%, שהם כאלף תלמידים, לא היו ולא נבראו. לכן החליט וינוגרד ש"רק" 24 מיליון שקל מתוך 40 מיליון שקל, שקיבלו מוסדות המתמידים מהמדינה במשך שלוש שנים (2010-2008), הוצאו במרמה.

על פי שיטת המתמידים, הוגשו למשרד החינוך 1,600 שמות כדי לקבל קצבאות. 600 של אברכים שלמדו במתמידים ועוד אלף שמות אחרים. לאלף האחרים הוצמדו תמונות של תלמידי המתמידים.

בחודש מאי האחרון לאחר משפט ארוך במיוחד, הרשיע וינוגרד את רוב הנאשמים, וכן 17 עמותות בפרשת ההונאה הגדולה והמאורגנת ביותר בעולם הישיבות בשנים האחרונות. ביום חמישי שעבר הוא גזר את דינם. הוא הטיל על ראש הכוללים של חסידות המתמידים הרב מתתיהו הירשמן חמש שנות מאסר.

הירשמן הוא חתנו של האדמו"ר המנוח של המתמידים הרב נתן יהודה לייב מינצברג. על בנו של מתתיהו, חיים הירשמן, שהיה אחראי בין היתר על הדיווחים הכוזבים למשרד החינוך וכן על זיוף תעודות הזהות, הוטלו ארבע שנות מאסר. למורשעים אחרים נפסקו עונשים קלים יותר.

"לעודד הוצאת כספים בכזב"

השופט וינוגרד כתב בגזר הדין כי "הנאשמים ורבים מבני קהילתם הוציאו במרמה ובכחש סכומי עתק מהמדינה תוך שהם משקיעים זמן וממון לא בלימוד תורה אלא בפעולות זיוף ומרמה מורכבות, מתוחכמות ורחבות היקף. מה מכוערים הם המעשים. כיצד זה לא חששו הנאשמים לחילול שם שמים". וינוגרד מציין עם זאת, שהכסף שהוצא במרמה שימש את מוסדות החסידות ולא באופן אישי את המורשעים.

צילומים: עמית שאבי, אלכס קולומויסקי

לדברי השופט, גם אם לא היו בזמנו די ראיות להגיש כתב אישום נגד מנהיג הקהילה הרב מינצברג, שבינתיים נפטר, "הדברים נעשו בהשראתו ובהשראת תורתו החינוכית". הוא מציין שמדברים שאמר מינצברג עולה ש"החזיק בעמדות המתירות ואולי אף מעודדות הוצאת כספים ממדינת ישראל עבור לומדי תורה תוך שימוש במעשי כזב".

בגלל ההשקפה הרווחת בחלקים מהציבור החרדי שמותר לגנוב כסף מהמדינה, דיווחים כוזבים הם לא תופעה חדשה וגם לא נראה שתעלם מן העולם. מה שמייחד את סיפור המתמידים הוא המערכת המשוכללת שהוקמה לצורך ההונאה.

כך למשל, כדי לקבל את הכסף צריכה עמותה להגיש שורה ארוכה של מסמכים למשרד החינוך שחלקם מאושרים על ידי רואה חשבון ועורך דין. בפשיטה על משרדי המתמידים בירושלים התגלתה מגירה ובה 91 חותמות, ביניהן חותמות של עורך דין ורואה חשבון. אלה לא ידעו שהם מאשרים את מסמכי העמותות הרבות. השופט קבע שמדובר במאות עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד.

כשכמה מעמותות המתמידים נפסלו על ידי משרד החינוך בשל חשדות שונים, רכש מתתיהו הירשמן שלוש עמותות אחרות בעלות ותק בסכום מצטבר של כ־750 אלף שקל כדי שיוכל להמשיך במרמה באמצעותן.

רם וינוגרד צילום: אתר בתי המשפט

הבסיס הרעיוני שעליו התבססה רמאות המתמידים היה שכל שם ותעודות זהות הם פוטנציאל לקבלת קצבת אברך ממשרד החינוך. למאגר השמות האידאלי למטרה זו נחשבים הגברים של העדה החרדית האנטי־ציונית שמסרבים לקחת כספים מהמדינה. כבר נחשפו מספר פרשיות הונאה שמתבססות על אנשי העדה החרדית. המיוחד בפרשת המתמידים הוא שהם השיגו רשימה של כ־15 אלף איש תלמידי מוסדות העדה החרדית. ליד שמות ברשימה היו הערות כמו "נוצל" כלומר שהמתמידים כבר משתמשים בשם לצרכי מרמה, או "תפוס" מה שמעלה את האפשרות שגורם אחר עשה את זה. כן נעזרו אנשי המתמידים בקבלני שמות.

אבל הבעיה האמיתית של המתמידים היתה איך מתמודדים עם הביקורות של משרד החינוך. במרכז מערך ההתחזות המאורגן שהוקם לשם כך היה מפעל לזיוף תעודות זהות. וינוגרד קבע שזויפו לפחות 1,650 תעודות, אבל העריך שזויפו יותר. התעודות שהוכנו היו עם פרטי האנשים ששמותיהם הוגשו למשרד החינוך אבל עם תמונות של אברכים של חסידות המתמידים. אברכי המתמידים צולמו בימים מרוכזים, כל אחד במספר גרסאות בלבוש שונה ועם רקע שונה.

חלק מנכסי העמותה חולטו

כחלק ממערך הההונאה החזיקו במוסדות המתמידים מעטפות ובהן תעודות הזהות המזויפות של האברכים הפיקטיביים שכביכול למדו שם. כדי לעמוד בביקורות קיימו אנשי המתמידים מערך של הסעות בטנדרים. כשהיו האברכים מגיעים, היו מחלקים להם את התעודות המזויפות והם היו מזדהים באמצעותן. לפעמים הזדהו כמה פעמים בשמות שונים. כדי לצפות את הביקורות מראש השתמשו המתמידים במספר אמצעים, ביניהם מעקב אחרי המבקרים.

בעיה מיוחדת הציבו עמותות של החסידות שהצהירו על כ־300 תלמידים. לחסידות לא היה שום אולם שיכול להכיל כמות כזו. לכן נאלצו להצהיר על כתובת בשכונת רמות בירושלים שבה לא התקיימו כלל לימודים.

העמותות וחלק מהנאשמים הורשעו גם במאות עבירות של הלבנת הון בהיקף כולל של 24 מיליון שקל. הלבנת הון מאפשרת חילוט. השופט הורה על חילוט ארבעה נכסים השייכים לארבע מהעמותות הנאשמות, שניים בירושלים ושניים בבית שמש וביתר עילית, ששוויים הכולל 25 מיליון שקל. וינוגרד קבע שכיוון שהעבירות בוצעו כדי להזרים כספים לקהילה והנכסים שיחולטו משרתים את הקהילה מדובר ב"הרתעה כלכלית אופטימלית".

המבנים יושבים על קרקע של העיריות שהוקצתה לעמותות. השופט קובע שהקרקע תחזור לעיריות. אלא שמדובר בשלוש עיריות שבהן למפלגות החרדיות יש השפעה גדולה.

ברור מגזר הדין שהשופט מוטרד מכך שרק עירייה אחת כבר פתחה בהליך לסילוק מוסדות המתמידים מהנכסים. לכן הוא מבהיר שבמקרה שהעירייה הרלבנטית לא תפנה את הנכס תוך שנה, תוכל המדינה לפעול לחלט אותו במקומה. כן קובע השופט, כדי למנוע תרגילים של העיריות, שלא ניתן יהיה להקצות את הנכסים מחדש לשום עמותה הקשורה לחסידות.