הצהרות? נתונים! חוזרים לקווי היסוד של הממשלה

ישיבת ממשלת ישראל ה־34. הכהונה נפתחה בהעלאת מספר השרים והסגנים ובחלוקת תיקים זניחים לשותפות כפיצוי פוליטי צילום: מארק ישראל סלם

"הממשלה תפעל להוזלת יוקר המחיה בישראל בכל התחומים, לרבות ובעיקר בתחומי הדיור, המזון והאנרגיה"

נתוני הלמ"ס חד־משמעיים: בשלהי 2018 היה יקר יותר לגור בישראל מאשר עם הקמת הממשלה. בין מאי 2015 לספטמבר 2018 עלה מדד מחירי הדיור ב־11.7%; מדד מחירי השכירות עלה עד נובמבר ב־5.4%. ובכל זאת, שורת צעדים למלחמה במשקיעים, כמו העלאת מס הרכישה חודש אחרי הקמת הממשלה, וכמו הגרלת אלפי דירות מחיר למשתכן, ריסנה את ההשתוללות של העשור הקודם ומאז ספטמבר 2017 העליות נבלמו.

אשר למזון, הממשלה נהנתה רוב שנותיה משינויים שהחלו ערב השבעתה בהתנהגות היצרנים, היבואנים והקמעונאים: אלה חדלו ב־2014 מהעלאות מחירים תקופתיות, כלקח מהירידה במכירות. אבל בהיעדר צעדים מבניים לריסונם, התחדשה במחצית 2017 התייקרות זוחלת, שהפכה השנה לגל ששטף את ענפי החלב, המשקאות, הטונה, הנייר, האורז, ועוד היד נטויה.

מחיר החשמל הופחת מאז ראשית 2015 בכ־14%, אבל הנתון הזה עשוי להטעות. הוא מושפע בעיקר מירידה של כ־18% בתעריף החשמל ב־2015, שנבעה ברובה מירידה במחיר הנפט. ב־2016 לא היה שינוי בתעריף; ב־2017 הוא עלה ב־4.4%; ב־2018 הורד ב־2.3%; וכעת הוא מועלה ב־2.9% נוספים. סירוב הממשלה להתערב בחוזה הגז עם תמר, והכישלון בחיבור מפעלים לגז, סיכלו הוזלה אמיתית בתחום האנרגיה.

"הממשלה תפעל בנחישות לצמצום הריכוזיות והגברת התחרות במשק הישראלי, בין היתר במגזר הבנקאי, במטרה להוזיל את השירותים לאזרח ולאפשר אשראי זול ונגיש יותר לעסקים הקטנים והבינוניים"

בשוק האשראי העבירה הממשלה את החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית, המחייב את הבנקים לאומי והפועלים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם כדי שיתחרו בהם במתן הלוואות. לאומי קארד כבר נמכרה, אבל בינתיים הריבית בחברות שיופרדו נוטה לעלות כפיצוי על הפנייה ללווים יותר מסוכנים.

בפנסיה המצב הפוך: הקרנות המוזלות שנבחרו במסגרת רפורמת ברירת המחדל ריסנו את דמי הניהול בכל השוק, אבל הריכוזיות נשארה, ורוב הכסף נשאר בשלוש הקרנות הגדולות.

"הממשלה תפעל לצמצום הפערים בחברה הישראלית תוך מתן שוויון הזדמנויות בחינוך, חיזוק מערכת הבריאות, קידום נשים ובני מיעוטים, טיפול בקשישים, מלחמה בעוני והגברת הסיוע לשכבות החלשות"

כשמביטים בפערים החברתיים ממעוף הציפור, התמונה לא כל כך רעה. בימי כהונתה של הממשלה ירד מדד הג'יני, המדד המקובל לאי־שוויון, בקצב ממוצע של 1.2% לשנה. ב־2017 הוא ירד ב־1.6%. לא מהפכה, אבל עדיין שיפור.

כשמסתכלים מקרוב מבחינים בבעיות. ירידת הג'יני היטיבה בעיקר עם העובדים. אבל מי שעני ואינו יכול לעבוד נעשה עני יותר, ומדד חומרת העוני זינק ב־2017 ב־10%. הגישה לחינוך נעשתה שוויונית יותר רק בבתי הספר היסודיים, שבהם המימון הממשלתי לתלמיד בחמישון החלש גבוה ב־36% מאשר בחמישון החזק. בתיכונים אין כל העדפה תקציבית מתקנת, ולכן בפועל, הפערים עצומים. גם הגישה לטיפול רפואי תלויה במצב הכלכלי, שכן לא פחות מ־37% מההוצאה הלאומית על בריאות באים מהכיס הפרטי לעומת ממוצע של 26.5% ב־OECD.

אשר לקידום קבוצות חלשות, השנה נרשם שיא במספר מקרי הרצח של נשים, לצד כישלון במציאת מימון למחצית מהתוכנית למאבק באלימות במשפחה. קשישים המשיכו לסבול משחיקת הקצבאות, שעודכנו ב־6 שקלים בלבד. דווקא החברה הערבית רואה אור בקצה המנהרה: 10 מיליארד השקלים שמובטחים ב"תוכנית 922" למענקי פיתוח לרשויות ערביות מספיקים לשינוי אמיתי.

"הממשלה תפעל לשינוי שיטת הממשל כדי להגביר את המשילות והיציבות השלטונית. הממשלה תפעל לביצור שלטון החוק בישראל"

ערב השבעת ממשלת נתניהו החדשה דאגה ממשלתו היוצאת לבטל את התקרה של 18 שרים ו־4 סגנים ‑ צעד שלא הגביר את המשילות, אלא את הבירוקרטיה והפוליטיזציה. בהמשך חולקו משרדונים קטנים כפיצוי לשרים מכהנים, כגון משרד המודיעין לישראל כץ, ולכבוד גילה גמליאל אף הומצא משרד חדש לשוויון חברתי. "הגברת המשילות" התבטאה בעיקר בהגברת השררה של השרים, כמו אפשרות למנות אנשי אמון לתפקיד המשנה למנכ"ל משרדם, והיוזמה לביטול המכרזים למינוי היועץ המשפטי למשרד לטובת ועדת איתור שנתונה להשפעת השר.

היוזמה האחרונה ממחישה כיצד פירשה הממשלה את "ביצור שלטון החוק". כמו שאר היוזמות בתחום, היא באה לרסן מה שנתפס כאקטיביזם שיפוטי, וכמותן היא לא התרוממה. לצדה אפשר להזכיר את פסקת ההתגברות (של הכנסת על בג"ץ), את הגבלת זכות העמידה בבג"ץ ואת זכות העתירה של ח"כים.

את הניצחון הגדול על מערכת המשפט רשמה שרת המשפטים איילת שקד, כשהצליחה למנות 334 שופטים, מהם שישה לעליון, שרבים מהם מתאימים לפרופיל השמרני־דתי שביקשה לקדם. 

"הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת"

דבר אחד ברור: מבחינה תקציבית, הממשלה לא העמידה את החינוך בלב סדר העדיפויות. ההוצאה הלאומית לחינוך עמדה ב־2017 על 103 מיליארד שקל במחירים שוטפים ‑ אמנם יותר מאשר ב־2015, אבל בשני המקרים 8.1% מהתמ"ג. ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך נמוכה מהממוצע ב־OECD.

רפורמת הדגל של בנט עסקה בסוגיה נקודתית, העלאת מספר הנבחנים ב־5 יחידות מתמטיקה. היעד, 18 אלף נבחנים בשנה, הושג אמנם שנה לפני המתוכנן, אבל ביטא את המטרה שבוגר ההייטק בנט הציב למערכת החינוך: הכשרת כוח אדם לתעשיית האקזיטים הלאומית. שינוי חשוב אחד שבנט חולל הוא פרסום "התמונה החינוכית" של מערכת החינוך בכל בית ספר. בשיטה זו התיכונים נשפטים באמצעות 22 מדדים, חלקם חברתיים, ולא לפי הישגי הבגרות בלבד.

"הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצורכי התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק"

ההייטק, קטר הצמיחה של המשק, סובל ממחסור חריף בדלק ‑ עובדים מיומנים. כבר עכשיו דרושים לו, לפי אומדנים, בין 10,000 ל־15 אלף עובדים.

ב־2017 הכריזה הממשלה על תוכנית לאומית להכשרת כוח אדם לענף, שבמרכזה העלאת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק ב־40% בתוך חמש שנים. עוד בתוכנית: הכשרת מתכנתים מחוץ לאקדמיה בסיירות תכנות (בוטקמאפס); שילוב נשים, ערבים וחרדים בתחום; החזרת אקדמאים מחו"ל והקלות בקליטת מומחים זרים.

בינתיים הסימנים מעודדים: העלייה במספר הסטודנטים צפויה להגיע אפילו ל־65%, ובסיירות שזוכות לתמיכה ממשלתית כבר משתתפים כ־250 איש.

"הממשלה תקדם את התהליך המדיני ותחתור להסכם שלום עם הפלסטינים וכל שכנינו, תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים. לעם היהודי זכות בלתי ניתנת לערעור למדינה ריבונית בארץ ישראל"

הממשלה לא קידמה תהליך מדיני באף אחת מהחזיתות. מול הרשות הפלסטינית שורר נתק. תוכנית השלום שהבטיחו האמריקאים לא הוצגה מעולם. כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ דיבר באו"ם בספטמבר 2018 בזכות שתי מדינות לשני עמים, הגיב נתניהו: "כל אחד מגדיר אחרת את המונח מדינה".

בחזית הדרום, הסלמה ביחסים עם חמאס: שיגור בלוני תבערה; הפגנות עקובות מדם סמוך לגדר הגבול; הפגזות שהגיעו עד באר שבע. רצף הפסקות האש שהוכרזו עם החמאס נקטע.

גם החזית הצפונית התחממה: איראן וחיזבאללה התבססו בלבנון ורוסיה העמיקה את השפעתה בסוריה. לאחרונה הרסה ישראל מנהרות שנכרו מלבנון לשטח ישראל ותקפה מתקנים סוריים. ישראל אף הסתכסכה עם רוסיה כשהאשימה את הסורים בהפלת מטוס רוסי שהרוסים האשימו דווקא את צה"ל בהפלתו.

רה"מ בנימין נתניהו מציג את הארכיון האיראני, אפריל 2018 צילום: רויטרס

"הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות בחיי החברה ותדאג לצרכים הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם"

4.3 מיליארד שקל בשנה קיבלו הנכים מהממשלה בדמות העלאה בקצבאות. לא בקלות ‑ רק אחרי שחסמו עורקי תנועה. דווקא כשעוברים מקצבאות לעבודה מגלים שהממשלה נכשלה כישלון חרוץ: בשני שלישים ממשרדי הממשלה נופל שיעור העובדים בעלי המוגבלויות מ־5%, וב־14% הוא מדשדש בין 2% ל־3.5%. זאת בעוד שיעור הנכים באוכלוסייה עומד על 18%. אשר למשק כולו, לפי נתוני הלמ"ס רק ל־53% מבעלי המוגבלויות יש עבודה, לעומת 81% בשאר האוכלוסייה. אחרי שמצאו עבודה, 27% מהם משתכרים פחות מ־5,000 שקל בחודש בהשוואה ל־15% בלבד אצל השאר.  

"הממשלה תשים דגש על קיומם של סטודנטים, חיילים ובני נוער"

צעירים לא עמדו בראש מעייני הממשלה, אבל קבוצות מסוימות בקרבם הרוויחו. חיילים בחובה זכו לעלייה של כ־50% בקצבת הקיום, שהזניקה למשל את שכר הלוחמים מ־1,077 שקל ל־1,616 שקל. בקרב הסטודנטים עלה ב־28% מספר לומדי מדעי המחשב, חביבי שר החינוך נפתלי בנט. שיעור הערביות והערבים באוניברסיטה עלה מעבר ליעדי הממשלה עצמה: 17% בתואר ראשון, 12% בתואר שני ו־7% בדוקטורט. ובתיכונים, שיעור הנושרים ירד במידה ניכרת, מ־1.5% בתשע"ה ל־1.2% בתשע"ז.

"הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה"

בשלוש שנותיו של זאב אלקין בראש המשרד להגנת הסביבה עלה תקציב המשרד בשיעור צנוע בלבד, מ־310 מיליון שקל ל־373 מיליון שקל. בצד החיוב, הוא הצליח בזכות אכיפה מוגברת וקנסות של מיליוני שקלים להפחית במידה ניכרת פליטה של חומרים מזהמים. במפרץ חיפה, למשל, פחתה ב־2017 פליטת החומרים האורגניים הנדיפים ב־29%. תוכנית רב־שנתית בהיקף של 420 מיליון שקל לעידוד התייעלות אנרגטית במפעלי תעשייה צפויה לצמצם שחרור גזי חממה לאוויר. בדצמבר 2018 דיווח המשרד כי 100 גופים יתחלקו במענקים של 84 מיליון שקל, צעד שיפחית את צריכת החשמל בכ־170 קילו־ואט לשעה.

מנגד נרשמו גם כישלונות. המשרד להגנת הסביבה לא הצליח לגבש הסכמה בין־משרדית על חוק רישוי משולב ‑ יוזמה שנולדה מהסכמים בין ישראל ל־OECD, וביקשה להכניס סדר במתן היתרים סביבתיים למפעלי תעשייה. חוק נוסף שהמשרד נכשל בקידומו הוא החוק לרישום והסדרת השימוש בכימיקלים, שנועד לחייב יצרנים ליידע את הצרכנים על כל החומרים ששימשו בהפקת המוצר הסופי. חוק כזה קיים באיחוד האירופי מאז 2006.

השר להגנת הסביבה זאב אלקין. לא הצליח להתיר את פלונטר ההיתרים צילום: עמית שעל

"הממשלה תפעל להגברת הסיוע למשפחות שלהן ילדים בגיל הרך"

כמו קודמותיה, גם הממשלה הזו התייחסה אל החינוך לגיל הרך כילד החורג של מערכת החינוך. תקציב האגף לגיל הרך עלה מאז 2014 ב־23% ‑ מ־1.4 ל־1.7 מיליארד שקל ‑ ועיקר העלייה הופנתה להקמת מעונות יום. לשם השוואה, תקציב האגף הקדם־יסודי במשרד החינוך גבוה פי חמישה, 8.2 מיליארד שקל. הציבור היחיד שילדיו הרכים הרוויחו באמת הוא האברכים החרדים: הצעד הראשון שנקט אריה דרעי עם מינויו לשר הכלכלה בראשית הקדנציה היה ביטול גזירה של הממשלה הקודמת, שהגבילה את ההנחות במעונות יום למשפחות שבהן האב אינו עובד. רק ברגעיה האחרונים של הממשלה, שמונה חודשים אחרי תום המועד שנקבע בחוק, הצליח שר החינוך נפתלי בנט להקים מועצה לגיל הרך שתתאם את פעילות המשרדים בתחום. העובדה שהצעד הסמלי הזה כמעט שלא קרה מעידה כאלף עדים על האדישות הממשלתית לנושא.

"הממשלה תציב כיעד לאומי את פיתוח הפריפריה בישראל ותפעל למען חיזוק הנגב והגליל"

ב־2016 שולש תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל ל־466 מיליון שקל, כשנוספה לשמו המילה "פריפריה", אך עיקר הגידול זרם לפריפריה היקרה לשר דרעי: ערים עם שיעור חרדים גבוה. כמה עשרות מיליונים הוקצו לתוכניות לחיזוק ערים כירוחם ושדרות, אך תוכנית 15 מיליארד השקלים לפיתוח הצפון היתה בעיקר אריזה של תקציבים קיימים.

"הממשלה תעמיד את העלייה והקליטה בראש מעייניה ותפעל נחרצות להגברתה"

תקציב משרד הקליטה טיפס לכ־1.9 מיליארד שקל בסוף כהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת, ומאז דשדש ‑ 1.72 מיליארד ב־2017, 1.92 מיליארד שקל ב־2018, ובחזרה ל־1.75 מיליארד שקל השנה.

לפי משרד הקליטה, בין 2015 ל־2018 חלה ירידה קלה במספר העולים והתושבים החוזרים, מכ־38 אלף איש ל־36.6 אלף איש. 63% מהעולים הגיעו מרוסיה, מאוקראינה ומצרפת. בארגון הגג של עולי צרפת טוענים כי אף ש־200 אלף איש מצהירים על רצון לעלות, המספר הולך ויורד.

"הממשלה תשמור על צביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות"

הממשלה נטתה לחזק את צביונה היהודי של המדינה, אבל בעיקר על חשבון הדמוקרטיה ועל חשבון כבודם של בני הדתות האחרות. לשם היו מכוונים חוק הלאום, חוק המרכולים המעודד סגירת עסקים בשבת וכן המינויים השמרניים לבתי המשפט של שרת המשפטים איילת שקד ‑ שאחד מפסקי הדין שהניבו פותח פתח לשלילת זכויות קניין של אשה שבגדה בבעלה. חוק הגיוס סוטה לכאורה מהמגמה, אבל בפועל הוא נוסח בידי הצבא. 

השתתפו בהכנת הכתבה: שחר אילן, צבי זרחיה, משה גורלי, עמרי מילמן, מאיר אורבך, רחלי בינדמן, ליאור גוטמן, ענת דניאלי, נורית קדוש ואמיתי גזית.