בבחירות הקודמות המחנה הציוני שכר אותי כדי ליצור סכסוך בין בנימין נתניהו לנפתלי בנט. אז פתחתי בפייסבוק דפים פיקטיביים והפצתי פוסטים שליליים על בנט שהגיעו למתפקדי הליכוד, ופוסטים שליליים על ביבי שהגיעו לאנשי הבית היהודי".
איך עושים את זה?
"אני מטרגט את הגולשים הרלבנטים לפי מילים, לדוגמה אני מחפש מילים בעלות סנטימנט חיובי לבית היהודי, ואז מכניס את הגולשים האלה למאגר ומכוון אליהם. כיום פייסבוק מאפשרת לכוון ככה פוסטים רק ל־500 אנשים ומעלה, אבל יש דרכים לעקוף את זה: נגיד שאני רוצה שאת המסרים שלי יראו חמישה אנשים ספציפים, או אפילו אדם אחד, אז אני מסמן אותם, ובתור כל שאר הגולשים שאני צריך כדי להגיע ל־500 אני מכניס תאילנדים או הודים, וכך אני יודע אם בני האדם הספציפים שאליהם כיוונתי מלכתחילה מקליקים על הפוסט הממומן ופותחים אותו.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
"בבחירות ההן, למשל, היתה אינפורמציה שכנראה הולך להיות איחוד בין הבית היהודי לליכוד. אנשי הקמפיין של מפלגת העבודה ניסו להדליף את האינפורמציה לכתבים, אבל אלה לא רצו לפרסם את הידיעה כיוון שהגיעה מגורם אינטרסנטי. ואז טרגטתי את עמית סגל, שלחתי לו פוסט שהגיע ישר אליו. אני יודע שהוא פתח וקרא את זה, כי כל שאר הנמענים של הפוסט היו תאילנדים, כאלה שלא יכלו בכלל להבין במה מדובר".
ולמה המחנה הציוני רצה לכלוכים מוצלבים כאלה בתוך הימין?
"בגלל השמועה על האיחוד, וכדי שלא תהיה זליגה של קולות, ששתי המפלגות יישארו במצב סטטי. וכי זה ליבה את היחסים העכורים בין השניים.
"במקביל באותן בחירות, חבר כנסת מוכר מהבית היהודי שכר אותי בשביל קמפיין נגד רונן שובל, שהיה אז מנכ"ל אם תרצו ורצה להשתלב במפלגה. הפצתי פוסט מהבלוג השמאלני 'החברים של ג'ורג'', שלפיו חברה שאביו של שובל מנהל אותה חתמה על עסקה עם חברה שעובדת עם איראן. הפוסט הזה נהפך לוויראלי, בעיקר בקרב מתפקדי הבית היהודי. דאגנו שהם יראו אותו ועוד פוסטים שליליים על שובל בכל פעם שהם פותחים את האינטרנט, וזה עבד — הוא לא נבחר למקום ריאלי ברשימה. תרמתי לזה, ואני שמח, כי אני בז לו ונמנה עם המחנה הפוליטי היריב".
ועדיין, עבדת עבור הבית היהודי ובמקביל עבדת עבור המחנה הציוני. איך זה מסתדר?
"החוקים הלא כתובים אומרים שאם אתה עושה פוזיטיב, קמפיין חיובי, זה אסור. אבל נגטיב אפשר לעשות לכולם. בסך הכל קיבלת משימה קונקרטית — 'בוא נדאג להשחיר בן אדם כזה', או 'בוא נדאג לסכסך בינו לבינו'".
ומי משלם על זה?
"המפלגות. אבל הכסף הגדול לא מגיע מהבחירות, הוא מגיע אחר כך, כשהפוליטיקאים ממליצים עליך לחברות מסחריות ששייכות לחברים שלהם ואני יכול לעשות להן פרסום ויראלי, בין אם יח"צ בסגנון הישן ובין אם פרסום שלילי".
דיין, שותפו של אקיקוס ו"יועץ רוחני" לחברות. "אני גובה אלף שקל לשעה, וזה שווה כל פרוטה" צילום: יובל חן
אם סשה ברון כהן היה צריך להמציא דמות של מניפולטור רשתות חברתיות עם אג'נדה רוחניקית, היה יוצא לו ארד אקיקוס. השיחה איתו מסחררת, נוטה להפרזות, ומערבבת פוליטיקה שלא בוחלת באמצעים, חיבה עמוקה לכסף, משבר אישי, גילוי של הבודהיזם והיהדות, מיתוג שמרוקן מילים גדולות ממשמעותן המקורית ואינספור באז וורדס מעולם הרשתות החברתיות. ייתכן שהאינטנסיביות שופעת המילים היא דנ"א הכרחי כדי לשכנע אנשים לשלם לך על קמפיינים דיגיטליים.
גם אם מתייחסים לחלק מהדברים של אקיקוס על פועלו בעירבון מוגבל, דמותו משקפת את הטירוף התת־קרקעי של עולם הרשתות החברתיות ואת הבעייתיות הגדולה שבחיבור שלהן לפוליטיקה. עוד לפני גורמים רוסיים עלומים, עוד לפני האיראנים, לפני רשתות בוטים עם שורשים בטורקיה או תומכי נתניהו נלהבים ממדינות המזרח, לפני כל האיומים מבחוץ שבוחשים בדמוקרטיה באמצעות המדיה הדיגיטלית — נמצאים האקיקוסים. צעירים ישראלים שמריצים קמפיינים שליליים בלחיצת מקלדת אחת עבור כל מי שמוכן לשלם.
ועכשיו זה קורה שוב, פחות משלושה חודשים לבחירות, וכשהפריימריז מתחממים. "אני יודע לנצח קמפיין בחירות יותר טוב מכל אחד אחר", הצהיר אקיקוס בראיון ל"Time Out" לפני שנה וחצי, וכעת הוא עושה את זה תחת השם "Riot. Media", אפרופו הדרך שבה העולם החדש הורג את משמעותן של מילים. אתר האינטרנט של החברה שקוראת לעצמה "מהומות" כולל רק משפט אחד: "Social Engineering. Media Operations. Real-Time Strategy". "הנדסה סוציאלית. מבצעי מדיה. אסטרטגיה בזמן־אמת". אלא שעכשיו אקיקוס לא עושה את זה לבד, אלא מתהדר ב"יועץ רוחני" — שותפו יובל דיין, סמל החזרה בתשובה של דור בני ה־40 פלוס, כבעלה של נועה ירון וגיבור "מקימי", הספר שכתבה והסדרה שהתבססה עליו. בשנים האחרונות, אומר דיין (שעוד נגיע אליו), הוא משמש "מנטור רוחני" לחברות בכירות כאורקל, טמפו, WeWork ועוד.
אקיקוס ודיין מסבירים שהם מספקים לחברות חבילה שלמה של ייעוץ ויח"צ, אבל עיקרה עבודה ברשתות החברתיות. הדוגמאות שהם נותנים מגוונות. מצד אחד, קמפיינים ויראליים לחברת המים הישראלית Mayu ולבנק במזרח אירופה, כמו גם קמפיין מימון המונים לחברת Out Science שפיתחה סנסור שאפשר להתקין באסלה הביתית ושמאבחן סיכון לסרטן המעי הגס; המחיר שלו בשוק הוא כ־16 אלף דולר, אבל בקמפיין הוא יימכר ב־200 דולר בלבד, ומי שיגיע למשרדי החברה ויתרום את הצואה שלו לצורך מחקר אפילו יוכל לקבל אותו בחינם, "בתוספת תחושה שתרמת למדע", כדברי אקיקוס. ומצד אחר, קמפיין שלילי באירופה שמקדם לדבריהם חברת מים מינרליים בבעלות מיליארדר רומני (הסרטונים השונים לא מקושרים למותג שהם מנסים למכור, אלא פשוט מראים זיהומים בברי מים, אבנית ואפילו ג'וקים). ומעוד כיוון: הם עובדים בימים אלה עם הרב יהודה אבוחצירא, שמנהל את קבר הבאבא סאלי, המיועד לשיפוץ ב־15 מיליון שקל. יותר מחצי מהסכום מגיע מתרומות, ואקיקוס ודיין דוחפים את גיוס הכסף בקמפיין וירטואלי שהציע לתורמים "לקנות" בלוקים על שמם במבנה החדש. מדע, קקי, הבהלת הציבור ובלוקים בדרך לאלוהים. עושה רושם שהעסק של אקיקוס ודיין לא בוחל בשום דבר.
נתניהו ובנט. "המחנה הציוני שכר אותי כדי ליצור סכסוך ביניהם, באמצעות פוסטים שליליים בפייסבוק" צילום: אלכס קולומויסקי
ועכשיו בחירות. "אותי יותר מרגש לעשות קמפיין למפלגת שמאל או ימין קיצוני. הקמפיינים של מפלגות מרכז משעממים אותי", אומר דיין, אלא שאקיקוס מסביר: "לא נעבוד עם ביבי ולא עם בנט, אבל אני כרגע במשא ומתן מתקדם עם כמה מפלגות מרכז, ואנחנו עובדים בצורה מאוד חשאית ודיסקרטית. נשתדל לא להיסחף מדי בקמפיין שלילי, אבל יש לי נטייה כן להיסחף לאנרגיות שקמפיינים פוליטיים מייצרים. יש הרבה יותר שחקנים מהפעם הקודמת, והנגטיב הולך להיות יותר אינטנסיבי. פייסבוק תנסה לעשות מהלכים שימנעו את זה. בעקבות השימוע שנעשה לחברה בקונגרס בעניין הבחירות בארצות הברית, פייסבוק תאפשר לראות מי מממן את הפרסומת הפוליטית ובכך תחשוף אם מדובר בגוף אינטרסנטי, אבל קמפיינרים ימשיכו לעבוד על הציבור עם אינפורמציה מטעה ומסולפת". במערכת הבחירות הנוכחית בישראל, חשוב לציין, פייסבוק עדיין לא תספק את המידע על מממני הפרסום.
אקיקוס (36) גדל בהתנחלות מבוא דותן שליד ג'נין. "עברנו לשם בקטע של איכות חיים, לא מאידאולוגיה", הוא אומר, ומתאר יחסי שכנות חמים עם הפלסטינים, לפחות עד האינתיפאדה השנייה, אז "חטפתי אבן בחזה ונהפכתי לימני". אחר כך, כמו כל דבר אצלו, גם זה השתנה. האינטרנט עניין אותו כשנחשף אליו עוד כנער, ולכן הגיע לוועידה שעסקה בו, ב־2007. "רני רהב ישב שם על הבמה ואמר: 'אסור לתת לטוקבקיסטים לכתוב תגובות, צריך לשלוח אותם לפסיכולוגים'. הסתכלתי על החבר שישב לצדי ואמרתי לו, 'אחי, הם לא מבינים כלום'. הבנתי שאנשי הפרסום לא מצליחים להבין מה זה האינטרנט בכלל, ושזה תחום שאוכל להתברג אליו".
הוא עבד אז בטלמרקטינג בחברת ביטוח, והתחיל לחפש דרך להסביר לכולם את מה שהם לא מבינים. לאט לאט, הוא הצליח לשכנע אנשים לתת לו לעשות קמפיינים ויראליים, לחברות הלבשה ולאתר ההיכרויות אוקיי קיופיד.
טימושנקו. "הרצתי אותה, ואז גיליתי כל מיני שחיתויות ופרשיות שקשורות אליה, והלב נשבר" צילום: אי פי איי
לפוליטיקה הגיע בבחירות המקומיות של 2008. "הצלחתי לשכנע את שחר בר דוד, מייסד הרשת החברתית הוותיקה מקושרים, לאפשר לי לשבת על הנתונים שלו. לילה שלם עשיתי מיפוי של כל כתובות המגורים של משתמשי האתר, ועם המידע הזה התחלתי לעבוד עם סיעת רוב העיר של אסף זמיר בתל אביב. אני חושב שזה היה הקמפיין הראשון שנעשה בארץ שהשתמש במסרים ממוקדים שכוונו לפרופילים מפולחים ומטורגטים בפייסבוק". אחר כך, הוא אומר, ייעץ למפכ"ל יוחנן דנינו בבניית המדיה החברתית של המשטרה ועבד עם אחד הבנקים, בית החולים איכילוב וחברת לוגיה של סלקום.
הדמיה של מתחם הבאבא סאלי לאחר השיפוץ המתוכנן. כדי לממן את השיפוץ במיליוני שקלים, אקיקוס מוכר למאמינים לבנים צילום: הילה שמר
בתוך עולם הפרסום בדיגיטל ובקרב מי שעבדו איתו, הדעות על אקיקוס חלוקות. מצד אחד יש אנשי מקצוע שמשבחים את היכולת המקצועית שלו, ומציינים גם יכולת למידה גבוהה. בכיר לשעבר במשטרה מספר שהגיעו לאקיקוס אחרי מחאת 2011, כי "במחאה הבנו שיש לו כוח להפעיל קהילות ולהתחבר לציבור. עבדנו איתו, והוא נתן לנו כלים חדשים, לימד אותנו אופני חשיבה שלא הכרנו". גם היועץ הפוליטי טל זילברשטיין, שמרבה לעבוד עם אקיקוס (עוד נגיע לכך), משבח: "הוא איש מקצוע מעולה, אני מעריך אותו ומתכוון לעבוד איתו גם בעתיד. הוא לימד אותי את כל מה שאני יודע בתחום הדיגיטל והרשתות החברתיות, ונתן לי את הביטחון לדבר עם מתמודדים ומנהיגים בעולם ולומר להם שאני יודע איך הרשת עובדת, כשכיום כ־50%-80% מהקמפיינים מתנהלים ברשתות. אקיקוס סופר־קריאטיבי וחד־אבחנה; עבדתי עם לא מעט יועצים בקריירה שלי, שבאים ונותנים מבט־על, אבל הוא מאלה שעושים את העבודה הקשה, אוהב לצלול לעומק של המספרים, להפשיל את השרוולים ולהתנפל על הדאטה, לתת תובנות מלמטה. יש לו כלי עבודה ייחודיים, וגם יכולת למידה, הוא לא מאלה שחושבים שהם יודעים הכל".
מנגד, אחרים מסתייגים מאקיקוס. הפאזה הרוחנית שלו לא תורמת לעניין, אבל עוד קודם לכן, הם אומרים, הוא היה "אדם מאוד מיוחד אבל קצת פרובלמטי". אדם שעבד איתו בעבר הוסיף: "הוא מדבר גבוה על רשתות חברתיות ומציג את עצמו כמומחה בתחום, אבל בסופו של דבר לנו הוא לא הביא את התוצאות. הוא איש של דיבורים ופחות של מעשים".
אני פוגש את אקיקוס ב"התהוות", "מרכז לצמיחה רוחנית" שיובל דיין הקים לפני כשבע שנים בסמוך לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב ולמתחם הברים הצמוד אליו. יש שם במה עם כלי נגינה, שולחנות עגולים, כיסאות וכורסאות, גלריה, שרשרת אורות מנצנצים, ספרי יהדות, שלד אדם מפלסטיק, מאפרות שעולות על גדותיהן, כוסות חד־פעמיות חצי מלאות, וכלב מעורב עם שורשים כנעניים. אקיקוס מתנצל על הבלגן, מסביר שאתמול התקיימה במקום מסיבת יום הולדת לבת של דיין, אחת משבעת ילדיו. נוסף על ימי הולדת לילדי הבעלים, יש שם הרצאות ושיעורים וסדנאות, על ליקוטי מוהר"ן וזוגיות נכונה ולימודי ימימה וסדנת נשימות. הבנתם את הרעיון.
בפעם הראשונה פגשתי את אקיקוס לפני כמעט שמונה שנים בשדרות רוטשילד, במחאת 2011. בחור צעיר, שחום ורזה שמעשן בלי הפסקה, ונראה חדור בתחושת שליחות, עם נאומים נלהבים על צדקת המאבק — ועל כך שהוא יוכרע ברשתות החברתיות. "בהתחלה המחאה לא היתה קונצנזוס", הוא חוזר לקיץ ההוא. "אני חושב על זה כך: טוויטר זה כמו הספסל האחורי באוטובוס, פייסבוק היא אמצע האוטובוס, והטלוויזיה היא ההתחלה. ברגע שאומרים משהו בספסל האחורי, זה קופץ גם להתחלה. אבל בשבועות הראשונים היתה בטוויטר הרבה ציניות כלפי המחאה, ואני הבהרתי למארגנים שלה שזו בעיה, שהם צריכים להשיג אהדה בטוויטר. הסברתי להם איך לוקחים את המסרים ומפיצים אותם, איך נותנים למישהו שמשפיע בטוויטר לראות פוסטים של אנשים שהם בעד המחאה וככה משכנעים אותו. התחלתי לעבוד בשביל המחאה ולנטר את דעת הקהל".
זילברשטיין. עבד עם אקיקוס על קמפיינים פוליטיים במזרח אירופה ובאפריקה צילום: יאיר שגיא
אלא שבמקביל לפעילות הזאת אקיקוס המשיך לעבוד, ובאותה תקופה סיפק שירותי מדיה חברתית לבנק דיסקונט. אחד ממארגני המחאה הבולטים מאשר שאקיקוס היה מעורב בה מאוד, אבל גם מזכיר שהוא רצה לשלב בה חברות גדולות, לקבל חסות מבנקים וכן הלאה. "אמרנו לו: 'אתה קצת מתבלבל', ומאותו רגע הסתכלנו עליו בחשדנות".
"זה נכון", מודה אקיקוס. "לפני המחאה הייתי בעד הטייקונים, ב־2010 כתבתי פוסט בעד תשובה, שרוצים לגזול ממנו את הגז, ועד המחאה וגם במהלכה תמכתי בביבי. לא רציתי להפיל אותו, האמנתי לו, אבל רציתי שיקשיב. אחרי המחאה הבנתי את הדברים יותר טוב. התפכחתי".
היה אפשר להניח שההתפכחות הזאת, הלהט המחאתי, יכוונו מחדש את המסלול של אקיקוס. ובכן, זה לא קרה. קצת אחרי הקיץ של ההפגנות, הוא הכיר את טל זילברשטיין, האיש שהקים את "דור שלם דורש שלום", היה מיועצי אהוד ברק בקמפיין 1999, אחר כך החל לנהל קמפיינים ברחבי העולם, בעיקר באפריקה ומזרח אירופה, ובשנתיים האחרונות נחקר שוב ושוב בפרשת השוחד לכאורה של בני שטיינמץ.
אבל אקיקוס הכיר אותו בשלב הקמפיינים בחו"ל. "אני פוגש אותו והוא אומר לי שהוא צריך אותי ברומניה. אחרי עשר דקות מתקשרת העוזרת שלו ומבקשת דרכון", הוא מספר. זילברשטיין והקמפיינר אסף אייזן עבדו איתו גם בסרביה, ברומניה, בגאנה, במקדוניה ובאוקראינה. בחלק מהמקרים, הלקוחות היו לאומנים קיצוניים. ואקיקוס, מתברר, הוא מתפכח סדרתי, בדרך כלל כבר אחרי שהוא לוקח את הכסף והולך. "באוקראינה עזרתי להריץ את יוליה טימושנקו, עם סרטון ויראלי של בחורה שפונה לכל העולם ומבקשת שיעזרו לה להציל את אוקראינה. ואז אני מגלה שמי שעשה את הסרטון הזה רק רצה להפיל את המשטר ולעזור לרוסיה. ככל שאני חופר אני מגלה כמה שחיתויות ופרשיות קשורות לטימושנקו, ואני אומר לעצמי: 'רגע, היא לא בעצם השחיתות?'. ואני עובד צמוד אליה, רואה אותה יום־יום. זה מה שקרה לי בכל הקמפיינים שבהם עבדתי, כאלה סיפורים — כל פעם מחדש אתה מגלה שהבן אדם שאתה עובד בעבורו מושחת, והלב שלך נשבר. הם כולם מתרצים את המעשים שלהם, בעיני עצמם הם לא מושחתים. אבל אחרי המחאה אתה בא לעשות דברים טובים בעולם, תמיד ניסיתי להיות בצד של הטובים, ואז אתה מבין שכוח משחית. שלא משנה עם מי תעבוד, תמיד תמצא שלדים".
דווקא הקמפיין הראשון שלו באירופה החזיר לאקיקוס את האמון בפוליטיקה המקומית, אבל הדרך, כמו תמיד אצלו, עקלקלה למדי. "אחרי המחאה הייתי שבור", הוא מספר. "ירידת מתח. יום אחד אתה מנהל את הדבר הזה, ואחר כך אתה מנסה לאסוף את עצמך, לעשות קמפיין מסחרי, להניע שוב שיחה על בזק או על גרביים ותחתונים. חייתי על אדרנלין, הייתי צריך להחליף לעצמי את ההורמונים. ואז אני נוחת ברומניה לישיבת קמפיין הזויה ומגלה שטל זילברשטיין הוא גאון פוליטי. אנחנו מריצים מתמודד לראשות עיריית בוקרשט נגד ראש העירייה המכהן. מהניטורים אני מגיע למסקנה שאחת הבעיות שמציקות לרוב התושבים בעיר היא הכלבים המשוטטים, ושפלח האוכלוסייה שהכי מוטרד מזה הוא נשים. ואז אני מברר ומגלה שצליל צפצוף מעל 25 אלף הרץ מבריח כלבים. הורדתי את הצליל הזה לטלפון, הסתובבתי ליד כלבים והם ברחו. אז פיתחתי אפליקציה, קראנו לה על שם המועמד והוא קידם אותה ואִפשר להוריד אותה בחינם. הדבר הזה נהפך לוויראלי, אנשים השתגעו על זה. זה נתן לנו פיק ומומנטום אבל זה לא החזיק מים. הוא הפסיד את הבחירות.
"ואז חזרתי לארץ בידיעה שטל ואני הולכים להריץ את אהוד אולמרט. לא עניינו אותי החקירות שלו, רציתי רק להוריד את ביבי, ולהראות שהמחאה נשאה פרי. אבל טל ביקש ממני להתחיל לעבוד עם אלדד יניב. אמרתי לטל: 'אני לא מוכן לעבוד עם המושחת הזה'. זה היה לפני שהכרתי אותו. טל אמר לי: 'טוב, ילד, שמענו אותך, לך לפגוש אותו'. ישבתי אצל יניב בבית, פתחתי עליו חצי שעה, הוא לא ענה לי ורק אמר בסוף: 'הקמפיין שלך כי טל זילברשטיין המליץ עליך'. ובהמשך השיחה הבנתי שאולי הוא בחור בעייתי אבל הלב שלו במקום הנכון".
אקיקוס במאהל רוטשילד, מחאת 2011. "האמנתי לטייקונים ולביבי, אבל אחרי המחאה התפכחתי" צילום: אריאל בשור
עוד קמפיין שלכם שנכשל.
"יניב וארץ חדשה נתנו ליאיר לפיד את הממלכה. אנחנו יצרנו את החורף, ויאיר לפיד היה השפעת. יצרנו את האקלים, לפיד רכב על אותם גלים, אמר שיעשה פוליטיקה חדשה שהגיעה מהמחאה החברתית, ואנחנו היינו המחאה החברתית".
לא הצלחת לנטר בפייסבוק את העובדה שיש אנשים שלא אוהבים את אלדד יניב?
"נפלנו כי יצרנו את הפיק מוקדם מדי, ואז בא הבלוגר אישתון ופירק לנו את הבייס של המצביעים".
אישתון (שנחשף רק לאחרונה כליאור קופלוביץ') כתב מאמר של אלפי מילים שעסק ביניב — וגם באקיקוס ובמעורבות שלו בסיפור הפלרת המים בישראל, נושא שעורר לא מעט התנגדות. אקיקוס מתאר את כל ההתרחשות בסערת יצרים, גם אם אנשים מהשורה יתקשו להבין מה בדיוק הדרמה משנת העולם בעובדה שבלוגר שרובם לא שמעו עליו "פירק את הבייס", אם אי פעם היה כזה, של מועמד שרובם לא שמעו עליו. זו נטייה מוכרת של אנשים שמבלים יותר מדי זמן ברשתות חברתיות: יש להם עולם דרמות שלם משלהם, מנותק למדי מהחיים של רובם המכריע של הישראלים. אחר כך הם מתפלאים כשאיש אחד שעושה רעש בטוויטר לא מצליח להיכנס לכנסת.
אחרי אירופה ושתי מערכות בחירות, אקיקוס נשחק. הוא מתאר מצב דיכאוני, משברי, שהוביל אותו לטיפול פסיכולוגי ולחיפוש רוחני, אל תורות המזרח ואל היהדות, ואל יובל דיין. בראיון ל"Time Out" דיבר אקיקוס בהרחבה על "המסע" שלו, על הבודהה, על התנ"ך והטאו ומדיטציה. הכל מכל. ליד דיין הוא נשמע קצת יותר ממוקד.
כשדיין מגיע למרכז שלו, הוא לבוש בבגדים של סקייטר, כולל מגיני ברכיים ומרפקים. וגם כובע ברט, פיאות וזקן ארוך. "ארד הגיע אליי אחרי שהוא היה מעורב בכמה דברים מאוד לא נעימים, ובמצב די קשה", הוא אומר. "היה לו הרבה מאוד כוח ביד, ואמרתי לו שצריך לדעת איך להשתמש בדבר הזה". החיבור ביניהם הוביל, ביוני האחרון, לריוט.מדיה, שאקיקוס הקים ודיין הצטרף אליה במהרה. "מה שאנחנו עושים זה בעצם שילוב בין יהדות לידע במדיה החברתית", דיין מתמצת את העניין, ומסביר שהוא מתפקד כיועץ שמתמקד יותר בקריאטיב, בעוד אקיקוס ממוקד יותר במחקר ובצד הדיגיטלי.
"יש כאלה שרוצים שאני אהיה גורו, אבל חשוב לי להבהיר שאני לא גורו", אומר דיין. "יש לי יכולות שאין לאף אחד אחר, כי קראתי יותר ספרים ולמדתי יותר, למדתי 18 שעות ביום גמרא ותורה, והיכולות שלי משמשות אנשי עסקים לפתירת בעיות". לדבריו, הקשר שלו לעולם העסקי התחיל לפני 15 שנה, כשכמה אנשי עסקים ביקשו ממנו שילמד אותם קבלה, בקבוצה שנפגשה בווילה בהרצליה פיתוח. "אחר כך הם כבר זימנו אותי שאייעץ לחברות שלהם. תבין, לאנשים האלה יש הכל חוץ מרוח, לכן הם רצו לפגוש אותי. הם ביקשו למלא איזשהו חלל אחרי שהם השיגו את כל הצרכים החומריים. והגעתי למקומות גבוהים — זה הגיע למצב שמבקשים ממני להשתתף בישיבות דירקטוריון פעם בשבוע. כיום נהוג בהרבה חברות שיש spiritual guide של חברה שהכל עובר דרכו. כשאני נכנס לחברה בתוך חודש אני עובר את כל האנשים החשובים ומנהל איתם שיחה, שבה אנחנו לא מדברים על עסקים אלא על משפחה, עניינים אישיים. הפגישה יכולה להיות במשרד, בים, אצלם בבית, הם נפתחים אליי. כי יש לי היכולות האלה, לפתוח בני אדם. אני פתרתי בעיות למנכ"לים, לצ'יירמנים, שאיש לא מצליח. אני מציל חברות".
אחרי שיחה עם דיין, קל מאוד להבין למה החיבור בינו לבין אקיקוס עובד. ד"ר רז יצחקי תמיר, המנכ"ל והבעלים של הסטארט־אפ NSL.com שעוסק בננו־לוויינים, מדגים מהצד שלו איזה שירות דיין מספק לחברות: "יש לי סטארט־אפ, אני כל הזמן בלחץ משמעותי, וכל הזמן צריך לקבל החלטות חשובות. יש כל מיני גורמים שמשפיעים עליי, הלקוחות, המשקיעים, גורמים מבחוץ. אחת היכולות החשובות היא להסתכל על הדברים מלמעלה, בצורה רוחנית, כי לכל דבר יש מטרה; מי שנמצא בתוך העשייה והלחץ נסחף ולא רואה את התמונה הכללית, ולכן צריך מישהו שיסתכל מבחוץ ויסנן את האובר־אינפורמציה. לדיין יש היכולת הזאת. הוא רואה דברים בצורה הוליסטית, משלב בין הרוחני לגשמי ומביא תובנות. וזה כולל גם ראייה אישית שלו בתורה של רבי נחמן, דבר שחשוב לי מאוד באופן אישי. היכולת שלו להביא את הדברים בצורה ייחודית פתחה לי פתח למקומות שלא יכולתי להגיע אליהם. הוא שיפר לי את היכולות המחשבתיות ופתר לי בעיות. לכן הוא יועץ בשכר, שנמצא במקומות הכי אינטימיים בחברה".
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
אחרי השיחה שלנו, דיין ואקיקוס עולים על הבמה של מרכז התהוות להרצאה שכותרתה "בראשית ברא אלוהים אלגוריתם", ומול קהל שגודש את המקום מסבירים שצריך להתחבר לאלגוריתמים שבסופו של דבר ינהלו וישלטו בעולם, כי הטכנולוגיה תוביל לכך שבני האדם לא יצטרכו לעבוד, ואז יתחילו לחפש משמעות וימצאו את אלוהים. כלומר, אם הבנתי נכון את מה שהם רצו להגיד. אחרי ההרצאה, דיין קונקרטי יותר. "אני מתלבט מאוד", הוא אומר. "מצד אחד פנו אלינו שתי מפלגות מרכז שרוצות שנעשה להן מדיה חברתית בבחירות. ארד רוצה כי הוא מכור לריגושים, ומצד אחר אנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה והרוחנית לעשות את זה. אני יודע שהכסף הגדול בעצם מגיע מקשרים שייווצרו, ואולי זה שווה לי מבחינת הכסף שנוכל להרוויח אחר כך, וגם מבחינת הקשרים שיאפשרו לי להעניק את שירות הייעוץ המיוחד שלי".
מה התעריף שלך?
"אלף שקל לשעה. זה שווה כל פרוטה, כי הפתרונות שלי מייצרים מיליארדים וגורמים לחברה לתפקד".
