העברת סמכויות לבתי החולים רק תחזק את נציבות שירות המדינה

אחת השאלות המטרידות שמעלה יוזמתו החדשה של הנציב החדש דניאל הרשקוביץ למתן עצמאות ניהולית לבית חולים שיבא היא האם היא איננה מיועדת בסופו של דבר דווקא להחליש את המוסד שבראשו הוא עומד. מוסד שממילא הוחלש אחרי שנותר ללא ראש קבוע במשך שנה וארבעה חודשים מסוף מאי 2017, וגם כשמינויו של הרשקוביץ עצמו – המקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו – זכה ללא מעט ביקורת והרמת גבות.

המרכז הרפואי שיבא צילום: יחידת הצילום שיבא

החלשת הנציבות, אחד משומרי הסף החשובים ביותר במערכת הממשלתית האחראית על ההון האנושי שלה – הפכה ליעד מרכזי ומוצהר עבור כמה מבכירי הממשלה הנוכחית שרואים בה ובנציב חזק "מכשול למשילות". כך היה גם ניסיונו הכושל של נתניהו למנות את מקורבתו עופרה ברכה לתפקיד, מועמדות שלבסוף נפסלה על ידי הוועדה הממשלתית לבחינת המינוי.

אלא שבמקרה הזה, נראה שהצעד שמוביל הרשקוביץ אינו נופל תחת ניסיון להחליש את שומר הסף. גורם בכיר וותיק מאוד בנציבות, שמעוניין בהתחזקותה, אומר שהמהלך רק יחזק את הנציבות כי הוא יפנה לה משאבים לעסוק בנושאים שהנציבות באמת צריכה לעסוק בהם: התוויית מדיניות ופיקוח עליה. "תפקיד הנציבות אינו לקבוע כמה MRI צריכים וכמה אנשי צוות צריכים כדי לתפעל אותו", ציין אותו בכיר.

מטרת המהלך היא הפחתת בירוקרטיה מיותרת שבסופו של דבר משחקת לרועץ עבור החולה הישראלי שמשלם את המחיר העקיף בצורה של שירותי בריאות פחות טובים. במילים פשוטות, רגולציה כן, אבל חכמה, ממוקדת ויעילה. בניגוד למשילות של שרת המשפטים איילת שקד אין כאן ניסיון להעביר סמכויות מגורם מקצועי לגורם פוליטי כדי לקדם מקורבים או להיטיב עם ה"בייס".

ונתניהו גם יכול לנשום לרווחה: למרות הפרסומים בסוף השבוע שלפיהם בני גנץ פנה למנהל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, להיכנס לעשירייה הפותחת במפלגתו החדשה – קרייס נשאר בשיבא. הרמטכ"ל לשעבר וקצין רפואה ראשי לשעבר מכירים היטב וההערכה ביניהם גדולה, אך קרייס מעדיף כרגע להתמודד עם האתגרים בשיבא.