לא הרופאים אשמים, אלא הפוליטיקאים

מה לא נכתב ונאמר בשנתיים האחרונות על מערכת הרפואה הציבורית? ההמתנה הארוכה בחדרי המיון, הצפיפות האיומה בבתי החולים, שיעור התמותה מזיהומים בבתי החולים, מספר המיטות לנפש בישראל מהנמוכות בעולם המערבי, מספר הרופאים לנפש בישראל בירידה מתמדת, רוב בתי החולים וקופות החיים בגירעונות גדולים ועוד.

אולם האשמים במצב הם לא הרופאים אלא קובעי המדיניות והמחוקקים בישראל – הגופים הפוליטיים.

יש חוסר בתקנים ומיעוט ברופאים, תורנויות הרופאים המתמחים לא קוצרה ונמשכת שעות רבות מעבר ליכולת הפיזית והנפשית של בן תמותה וגם חסרים רופאים. כל זה גורם לעומס על המערכת הרפואית בבתי החולים. במקביל, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם.

אלא שהציבור מאשים את הרופאים בכאוס במערכת הבריאות הציבורית. הם שגורמים לתורים ארוכים, להמתנה ממושכת בחדרי המיון, להמתנה למיטות פנויות במחלקות הפנימיות, בדחיית ניתוחים, בתורים האין-סופיים לבדיקות הדמיה ועוד.

בין לבין גורמים אינטרסנטים מאשימים את הרופאים שאחראיים לעלייה ביוקר המחיה ולעלייה בהוצאות הבריאות. ואם לא די בכך, הרי שהפוליטיקאים העבירו בחוק את סעיף הבריאות בחוק ההסדרים – כדי שרופאים לא יוכלו לקבל מהחולים שכר ככל שירצו אלא יוגבלו ע"י המבטחים וקופות החולים. מי שהרוויח מזאת הם לא החולים עצמם אלא המבטחים וקופות החולים.

הזקנה במסדרון צילום: יעל פרידסון

מערכת הבריאות בישראל בגסיסה

לאחרונה אף זכינו לצפות ביד מכוונת שפרסמה באמצעי התקשורת את תלושי השכר של האלפיון העליון של רופאי ישראל (כ-250 מתוך 25,000 רופאים) המרוויחים שכר של רבבות אלפי שקלים בחודש, דבר שגרם, פעם נוספת, להשתלחות הציבור ברופאים, שרובם מרוויחים שכר של פחות מ-30,000 בחודש. גורם אינטרסנטי שפרסם את המידע לא טרח להזכיר שמדובר במיעוט הרופאים, דבר שיצר רושם מוטעה בציבור שאלה אכן משכורות הרופאים בישראל.

יש להכיר בעובדה שמערכת הבריאות בישראל בגסיסה מתמדת ואם לא תקבל החיאה מיידית סופה יהיה עגום ומי שיסבול אלה תושבי המדינה ובעיקר אלה שידם אינה משיגה רפואה פרטית.

קובעי המדיניות והפוליטיקאים חייבים להתעשת מייד ולהבין: מערכת כה גדולה וחשובה לא יכולה לתפקד אם לא יוקצו מיד המשאבים המתאימים. ההשקעה בבריאות בישראל מתוך התל"ג היא מהנמוכות בעולם ואין פלא שהתוצאות טופחות על פני אזרחי המדינה. כאשר לא משקיעים משאבים כספיים בכל שנה ומתחזקים מערכת תפעולית כזו גדולה המערכת מפסיקה לתפקד.

העדר תקינה מתאימה והעדר תוספת מיטות גורמת לצפיפות איומה במחלקות בבתי החולים, מעלה את אחוז הזיהומים והתמותה של החולים בבתי החולים הציבוריים ולא יעזור אם בישראל נמצאים מיטב רופאי העולם.

הרופאים במערכת הרפואה הציבורית עייפים, תשושים, מתוסכלים וממורמרים מעבודה בתת-תנאים, עם חוסר תקנים משווע, עם חוסר ברופאים ובתוך ביורוקרטיות ההולכות ועולות. הכאוס הזה מפנה את זעם החולים ובני משפחותיהם לרופאים ולאחיות ואלה אינם יכולים לעמוד במעמסה הנפשית והפיזית.

הרופאים הם אבן היסוד של מערכת הבריאות

בין לבין מוסדות הרפואה הציבוריים עושים מאמצים רבים לשפר את היחס לחולה עצמו ומעבירים קורסים לצוותי הרפואה לשיפור ההתמודדות היום-יומית עם סבל החולה. עד היום, לצערי, לא שמעתי שהנהלות בתי החולים ו/או הנהלת משרד הבריאות התעניינו במצבם של הרופאים.

יש לזכור שהרופאים הם המשאב האנושי היקר ביותר שיש למערכת הבריאות ואין בלעדיו. הרופאים הם אבן היסוד של מערכת הבריאות בישראל והם "מצרך מבוקש" בכל מדינה מעבר לים. על המערכת האירגונית למנוע פגיעה במשאב אנוש זה הן פיזית והן נפשית. על הפוליטיקאים מוטלת המשימה להחיות את מערכת הרפואה הציבורית מייד וכעת לפני שיהיה מאוחר.

המערכת משוועת לתוכנית הבראה מסודרת לעשור הבא שתכלול תוספת של 500 מיטות אישפוז לשנה, תוספת של 500 תקני רופאים ו-50 תקני מתמחים בשנתיים הקרובות, וכפתרון ביניים, עד למילוי השורות ב-4,000 רופאים שחסרים היום במערכת הציבורית, לאפשר לרופאים החפצים בכך וכשירים פיזית ונפשית בכך, להמשיך במערכת הציבורית עד גיל 70 שנה.

בנוסף, יש לאפשר מייד לכל הרופאים המומחים בבתי החולים להצטרף לתוכנית של FULL TIMERS מתוך כוונה שישארו עד שעות הערב המאוחרות ויקדישו את הידע הניסיון שלהם לרפואה הציבורית במקום לרפואה הפרטית. היום מושג של רופאים "פול טיימרים" נדיר וניתן במשורה רק למי שהמוסדות הרפואיים רוצים ביקרם, ואלה בעיקר רופאים במקצועות הכירורגיים.

יש בישראל רופאים מהטובים בעולם. בואו נעזור להם לעזור לכלל תושבי ישראל למען חוסן בריאותי חזק יותר וטוב יותר לאזרחי המדינה.

הכותב הוא מנהל היחידה למחקרים קליניים במרכז הלב, בי"ח שיבא