הרווח האמיתי של תרומה עסקית
חברות ועסקים שישכילו להבין את חשיבות האחריות התאגידית יוכלו לזכות לא רק בקהל לקוחות מעריך ונאמן יותר, אלא גם בעובדים מסורים יותר ובתדמית עיסקית חיובית יותר
תמיכה במטרות צדקה טובה לעסקים. מחקרים מראים, כי דור המילניום נותן רוח גבית להצהרה זו, כאשר יותר מ- 70% מהם הצהירו כי יקנו יותר מעסקים ומותגים שתומכים במטרות חברתיות. ההערכות הן שדור זה אוחז בכוח קנייה עולמי של 2.45 טריליון דולר, ולכן הקונספט של "להחזיר לחברה" הופך למשמעותי מאוד לכל עסק, גם מבחינת מכירות וגם מבחינת הגשמת המטרות הכוללות שלו. אם כך, מפתיע כי בהשוואה לעולם, פחות חברות בישראל מאמצות את הפרקטיקה של תרומה ופילנתרופיה.
לפי דו"ח הלמ"ס, רק 25%-31% מהפעילות הפילנתרופית של ישראלים מקורה בחברות. יתרה מכך, יותר תרומות למלכ"רים ישראלים, מגיעות מחו"ל מאשר מהארץ. למשל, בשנת 2015, סך התרומות מישראל (הכולל תרומות של חברות, משקי בית ועזבונות) למלכ"רים בארץ הגיע ל- 5.9 מיליארד שקל והיווה 4.4% מהכנסות המלכ"רים באותה שנה. לעומת זאת, הפילנתרופיה מחו"ל עמדה על כ- 11.3 מיליארד שקל והיוותה 8.3% מהכנסות המלכ"רים. משמע, שסך התרומות שהתקבלו באותה שנה מהארץ ומחו"ל גם יחד, הצליחו לממן רק 12.7% מהיקף פעילות המלכ"רים בישראל.
- בנקים, למי אתם נותנים כסף?
- היעדים החברתיים של חברת החשמל נשארים בחושך
- מנכ"ל מעלה על המדד החברתי: "אני מצפה שמוסדיים יגידו: 'אני צריך להיכנס לזה'"
לחברות ועסקים יש יכולת לגרום לשינוי מצרפי עמוק, לשנות ולפעול לטובת החברה, הרבה יותר מאשר אדם פרטי ממוצע. מלבד תרומה כספית, המגזר העסקי יכול גם לרתום את העובדים שלו לעשייה חברתית, ואף לגייס שותפים עסקיים ומשאבים נוספים לטובת מטרה ראויה. לכן מצער כל כך שהפילנתרופיה לנפש ואחוז הפילנתרופיה שמהווה 0.52% התוצר בישראל, נמוכים משמעותית ממדינות מתקדמות כמו הולנד, שווייץ, גרמניה, הממלכה המאוחדת וארצות הברית.
בחו"ל אנו עדים לחברות שמקדמות מטרה ספציפית כלשהי ותומכות בה במשך שנים או אפילו עשרות שנים, עד ליצירת שינוי משמעותי ובר קיימא. לדוגמא, חברת Loblaw Cos. Inc, קמעונאית המזון הגדולה בקנדה, שלקחה על עצמה לפעול במשך 10 שנים בכדי לפתור בעיות של רעב ותזונה בקרב ילדים. אם כל חברה עסקית בישראל הייתה מאמצת לליבה מטרה ופועלת ברציפות ובנחישות להשגתה במשך שנים, עד כמה רבה הייתה התועלת למשק ולחברה בישראל וכמה חוליים ויעדים חברתיים ניתן היה לרפא ולממש?
ישנן אוכלוסיות בארץ, אשר יוזמות כאלו יכולות לשנות את חייהן מקצה לקצה. למשל, בישראל ישנם עשרות ילדים שאין להם עורף משפחתי. אלו ילדים שאין להם משפחה או כאלו שהמשפחה שלהם לא מתפקדת ומסכנת את שלומם הפיזי והנפשי. ילדים אלו מפלסים את דרכם בעולם לבד, והבדידות מלווה אותם בכל פן בחיים ובחריפות יתרה בחגים וחופשות, כאשר הם רואים את חבריהם חוגגים עם משפחתם, בעוד שהם עצמם לא יכולים לעשות זאת. אין לתאר איך מרגיש ילד בשעה כזו. על מנת להקל על ילדים אלו את התקופות הקשות, הוקם עבורם "מחנה אור". המחנה מהווה מרחב בטוח עבור הילדים בחופשות ובחגים, ומעניק להם חוויות חד פעמיות ובלתי נשכחות: קשרי חברות עזים, צוות עוטף ומחבק והזדמנות מופלאה לפיתוח תחושת יכולת, הצלחה וצמיחה. יוזמה זו ויוזמות נוספות עבור ילדים חסרי עורף משפחתי – למשל שיעורי נהיגה והמשך ליווי בהגיעם לבגרות – מתאפשרות בזכות תרומות, והערך שלהם עצום בחייהם של הילדים.
יותר מכך, תרומה לקהילה עוזרת למגזר העסקי עצמו. נמצא, כי המורל בקרב כוח האדם בחברות התורמות עולה באופן משמעותי, העובדים מדרגים את סביבת העבודה שלהם כחיובית יותר, ואף מפגינים נאמנות והערכה גדולה למעסיק. אפילו משקיעים דיווחו שחברה שעוסקת בפילנתרופיה נחשבת בעינם כחברה אמינה יותר.
אחריות חברתית של תאגידים ועסקים עדיין בחיתוליה בישראל, אולם חברות ועסקים שישכילו להבין את חשיבות הנושא, יוכלו לזכות לא רק בקהל לקוחות מעריך ונאמן יותר, אלא גם בעובדים מסורים יותר ובתדמית עיסקית חיובית יותר. בדרך, הם יוכלו לתרגם את העוצמה שלהם כדי לשנות באופן מהותי את החברה הישראלית בה הם פועלים. זהו הישג שירשם על שמם לנצח.
הכותבת היא מנכ"לית עמותת אור שלום, המטפלת באלפי ילדים, נוער וצעירים בסיכון