ועדת הכספים דורשת משר הכלכלה היטל של 7% על יבוא מלט

ועדת הכספים דורשת משר הכלכלה לקבוע היטל בשיעור של 7% על יבוא מלט. זהו סיכום הדיון שהתקיים היום בכנסת. הדיון נערך בעקבות צו שהוציא בחודש שעבר שר הכלכלה אלי כהן ובו הוראה על היטל של 0.25% שיושת על מרבית יבואני המלט. על פי החלטת כהן, ההיטל עשוי לעלות אם נתח השוק של היבואנים יגדל ליותר מ-50%. השר כהן אינו מחויב לקבל את עמדת ועדת הכספים, אך במקרה כזה הוועדה עשויה להצביע נגד הצו ולבטלו. ההערכה היא כי בשבועות הקרובים יתקיים מעין משא ומתן בין השר לוועדה עד לגיבוש נוסחה מוסכמת.

מפעל מלט הר-טוב. גובה ההיטל ישפיע על הישרדותו

יו"ר הוועדה משה גפני וחברים אחרים בוועדה התנגדו להיטל הנמוך של 0.25%, מתוך הבנה כי הוא יאפשר ליבואנים להמשיך ולמכור מלט במחיר היצף. החשש הוא כי מלחמת המחירים במלט תגרום לסגירת מפעל מלט הר-טוב. את המפעל רכשה משפחת וייל ב-2015 מידי נשר בעקבות הסכמות של נשר עם הממונה על הגבלים עסקיים, שנועדו לצמצם את כוחו של המונופול. על פי חוק, ועדת הכספים צריכה לאשר את הצו, אך לוועדה אין סמכות לשנות את תוכנו. לכן גפני הוביל מהלך שבו הוועדה אינה מחליטה אם היא מאשרת את הצו או אינה מאשרת, אלא מבקשת מהשר לתקן את שיעור ההיטל. על פי החלטתו של גפני, הוועדה תקיים דיון נוסף לאחר ששר הכלכלה יגיב לבקשתה.

הבקשה להיטל בשיעור של 7% מבוססת על אמירה של מנכ"ל קבוצת הר-טוב רונן יונה, לפיה שיעור התייקרות כזה של המלט המיובא, יאפשר למפעל להמשיך להתקיים ולהתחרות ביבוא ובנשר. על פי יונה, מכירת מלט במחיר נמוך יותר תאלץ את החברה לסגור את המפעל בקרוב.

עידו סופר, רכז תעשייה באגף תקציבים במשרד האוצר, אמר על החלטת הוועדה כי "לא סביר להטיל היטל על כל שוק המלט בשביל שחקן אחד (מלט הר-טוב, א"ג) עם נתח שוק של5%-6%, זה לא סביר. אם רוצים לעזור לו יש כלים לכך. הסיוע יכול להיות באופן ישיר ולא צריך להרוס את כל השוק בשביל המפעל. כדי להיות שחקן בשוק הר-טוב צריך השקעות עתק לאורך עשור".