ההיטל ששבר את גב המפעל: "נסיבות יוצאות דופן בשוק המלט מצריכות המשך תחרות חופשית"

"הוועדה ממליצה לשר להימנע מהטלת היטל בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן של מקרה זה", זו השורה התחתונה בהמלצות של הוועדה המייעצת לעניין היטל היצף על המלט הנחשפות כאן לראשונה.

הוועדה כונסה באוגוסט השנה כדי לבחון את המלצת דני טל, הממונה על הגבלי סחר במשרד הכלכלה, להשית היטל של 7% עד 22% על יבוא מלט מטורקיה ויוון. טל המליץ על כך בעקבות חקירה שנמשכה כמעט שנה וחצי, בסופה הגיע למסקנה כי יבואנים ובהם חברת סימנט של מספנות ישראל, מוכרים מלט במחיר היצף, כלומר זול יותר ממחירו מארץ המוצא, וזאת כדי להשתלט על שוק המלט המקומי.

רונן יונה, מנכ"ל קבוצת הר טוב, ואלי כהן, שר הכלכלה צילום: דוברות המפלגה כולנו, עמית שאבי

הוועדה המייעצת קיבלה את מסקנותיו של דני טל ואף שיבחה את עבודתו, אך על אף זאת המליצה לא להטיל היטל, וזאת משום שהשוק המקומי נשלט על ידי מונופול - נשר. לדעת חבריה זהו מקרה נדיר שבו התועלת בהיצף (שחיקת כוחה של נשר) גדולה בהרבה מהנזק שנגרם ממנו (פגיעה בתעשייה המקומית). לפני יומיים אלי כהן שר הכלכלה הודיע כי גיבש פתרון ביניים, כזה שנועד לרצות את שני הצדדים - יבואנים ויצרנים - אך נראה כי בפועל הרגיז את כולם.

כהן החליט על היטל מינימלי של 0.25%, שלא תהיה לו השפעה מהותית על מחיר המלט המיובא. יחד עם זאת הורה כהן לדני טל לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק המלט. כאשר נתח השוק של היבואנים יהיה גדול מ־50%, יוכל טל לבקש היטל מהותי בהתאם להמלצותיו המקוריות.

מקריאת הדו"ח ברור כי חברי הוועדה הבינו ששמירה על רמת המחירים הנוכחית (כלומר הימנעות מהיטל) תוביל לסגירתו של מפעל המלט הר טוב. "למיטב הבנתנו בכל מקרה בהישאר מחירי השוק במצב הנוכחי, מצבו של מפעל זה מעמיד בספק רב יכולת הישרדותו".

בעקבות ההחלטה של כהן, ביום שלישי השבוע, התפטר ירון קפלן ששימש מנכ"ל מפעל הר טוב משנת 2010. מנכ"ל קבוצת הר טוב רונן יונה הגיב בחריפות להחלטה: "מדובר בסנונית הראשונה המעידה על עתידו של ענף המלט בישראל. ההיטל המזערי עליו הכריז שר הכלכלה הוא סטירת לחי מצלצלת לתעשייה ומכת מוות למלט הר טוב, שתוביל לסגירת המפעל והרס התחרות".

על פי החוק שר האוצר יוכל תוך 14 יום להטיל וטו על החלטתו של כהן אך לא לשנות אותה. אם שר האוצר לא יגיב - ההחלטה של כהן תקבל תוקף. במקביל תקיים ועדת הכספים של הכנסת דיון כשהחוק מאפשר לה לשנות את החלטת שר הכלכלה גם לאחר שנכנסה לתוקף.

נחזור להמלצות של הוועדה המייעצת. 7 מתוך 10 חברים בוועדה הסכימו עם מסקנותיו של טל כי המלט נמכר בהיצף, אך כל חברי הוועדה סברו כי בשוק המלט מתקיימות נסיבות יוצאות דופן שמחייבות להימנע מהטלת היטל. כאמור, המצב שאותו רצו לשמר כולם הוא הנגיסה העמוקה של היבואנים בנתח השוק של מונופול המלט נשר. החברה שעד 2015 שלטה על 90% מהשוק המקומי, הכתיבה מחירים, ואילצה את לקוחותיה להתאים עצמם לתנאים שהיא מכתיבה. ב־2015 החלה סימנט שבשליטת מספנות ישראל לייבא מלט מיוון, הורידה מחירים בשיעור דרמטי ונגסה בנתח השוק של נשר.כעת על פי גורמים בענף נתח השוק שלה הוא כ־55%. חברי הוועדה השתכנעו כי נשר איתנה ותשרוד את המאבק ביבוא גם אם תאבד מעט מכוחה.

מנשר נמסר בתגובה: "חוק היטלי סחר אינו נועד להגן על חברה כזו או אחרת. זהו חוק בינלאומי שנועד להגן על המשק מפני סחר לא הוגן, שיפגע בקיומה של תעשייה עצמאית. המלצת הוועדה המייעצת עומדת בניגוד מוחלט לממצאים ולעובדות שהוועדה עצמה קיבלה ואישרה. תמוה בעינינו, שבזמן שהוועדה מכירה בכך שישנה פגיעה מהותית בתעשייה אסטרטגית של מדינת ישראל, היא בוחרת להפקיר את התעשייה המקומית לטובת עודפים זמניים וכלכלה של מדינות אחרות. לוועדה היו כלים למנוע עליית מחירים בשוק המלט. לצערנו ההחלטה שהתקבלה עלולה להביא לתוצאה הפוכה".