כך חרג משרד האוצר מההוצאות המתוכננות לשנת 2018
לפי דו"ח ביצוע התקציב לשנה החולפת שפירסם לפני זמן קצר האוצר, הוצאות הממשלה חרגו מהתקציב המקורי ועלו בשיעור של 5.2%, בעוד שהתכנון המקורי היה לעלייה של 4% בלבד. איך הגירעון לא חרג מיעדו למרות החריגה בהוצאות? "ההכנסות שנגבו היו גבוהות מהתחזית"
ההוצאות הממשלה חרגו מהתקציב המקורי ועלו בשיעור של 5.2% בעוד שהתכנון המקורי היה גידול של 4% כך עולה מדו"ח ביצוע התקציב לשנת 2018 שמפרסם הערב משרד האוצר.
- כחלון: "הגירעון ב-2018 עמד על 2.9%"; מכחיש שהאוצר "שיחק במספרים"
- הגירעון הגואה ב־2019 מפלג את משרד האוצר: בעד או נגד כחלון
- כחלון בונה על הבריתות הכלכליות כמקפצה פוליטית
הוצאות מערכת הביטחון עלו לפי האוצר בשיעור של 1.6% בעוד שבתקציב המקורי הן היו אמורות לקטון ב-0.4%. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-6.2% בעוד שבתקציב המקורי הן היו אמורות לגדול ב-5.2%.
סך הוצאות הממשלה עמדו על 327.6 מיליארד שקל לעומת 324 מיליארד בתכנון המקורי. אחת הסיבות לסטייה הגדולה מהתכנון היא כי מדובר בשנה שנייה של תקציב דו-שנתי, שתוכנן ואושר עוד ב-2016, מאז השתנו משתנים שונים.
באוצר מסבירים כי הגרעון לא חרג מיעדו, למרות החריגה בהוצאות בכך שההכנסות שנגבו היו גבוהות מהתחזית (338.6 מיליארד שקל לעומת 337.9 מיליארד שקל). אולם גביית המסים הסתכמה ב-306.3 מיליארד, בעוד שהתחזית דיברה על 307 ולאחר מכן עלתה ל-309 מיליארד שקל) כאשר מסתכלים רק על ההכנסות ממסים (ללא הפקדות המוסד ביטוח לאומי ומגביית ריבית על הלוואות של המדינה) מדובר בירידה של 0.1% בהשוואה ל-2017. כאשר מנקים הכנסות חריגות ושינויים בשיעורי המס, מדובר בעלייה בגבייה של 2%.
כפי שכחלון הודיע היום, שיעור הגרעון לשנה עומד על 2.9% אולם הגידול החד בהכנסות שהגיע ברגע האחרון מעלה כעת שאלות רבות בנוגע ל"משחקים החשבונאיים" שביצע משרד האוצר בימים האחרונים של השנה ולהקדמת הגבייה שנעשתה, על פי הטענות, על ידי רשות המסים על חשבון 2019.