"קרוב למחצית מפושטי הרגל שקיבלו הפטר חוזרים להוצל"פ תוך עשור"

יעקבי הביעה הערכה הפסימית ביחס לתועלת שבהכשרה כלכלית של מקבלי ההפטר. לדבריה, "המציאות העגומה הנוספת היא שגם הכשרה כלכלית נכונה לא כל כך תעזור להם. נעשו מחקרים, והמחקרים לא מעודדים. הם מצביעים על אפקטיביות מאוד נמוכה. הטיפול בחוק חדלות פירעון הוא טיפול ברווחה. חד משמעית".

משרדי ההוצל"פ צילום: תומי הרפז

היא הסבירה ש"ההכשרה להתנהלות כלכלית נכונה מתאימה לאנשים, שהלכו צעד אחד רחוק מדי והתנהלו כלכלית לא נכון", אבל לא למקרי רווחה. למרות זאת הכנ"רית הצהירה על כוונתה להשקיע מיליוני שקלים בתוכנית ההכשרה הכלכלית. "אני סקפטית לגבי הצלחת התוכית, אבל אני סקפטית במידה".

הפטר מסיים את הליך פשיטת הרגל של חייבים ומוחק את יתר חובותיהם. זאת, לאחר שהם שכנעו את השופט שמיצו את יכולתם להחזיר את החובות. הצו מאפשר לחייבים לחזור לחיים כלכליים רגילים.

מדיניות אמפתית לחייבים

בעשור האחרון חלה עלייה משמעותי במספר החייבים הפונים להליך של פשיטת רגל במטרה לקבל הפטר. זאת, בשל המדיניות של כונס הנכסים הרשמי לעבור מענישת חייבים לשיקום שלהם. ההנחות העומדות מאחורי מדיניות זו הן שאי החזרת חובות היא חלק מהחיים הכלכליים בחברה צרכנית, שלחברה עדיף להחזיר את פושטי הרגל לחיים כלכליים ושבמקרים רבים לנושים אין כל תועלת מהמשך פשיטת הרגל של החייבים.

מדיניות זו הגיעה לשיא עם העברת חוק חדלות פירעון בראשית השנה שעברה שיוצר מהפכה בדיני פשיטת הרגל. החוק שיכנס לתוקף בספטמבר הקרוב, מפנה כל חייב למסלול שבסופו הפטר תוך ארבע שנים ולעתים אף פחות. הליכי פשיטת הרגל של פרטים, שעד היום התנהלו בעיקר בבית המשפט המחוזי, יתנהלו במסגרת הרפורמה בבית משפט השלום או בהוצאה לפועל, כלומר יהיו הרבה יותר נגישים.

הנתון שחשפה יעקבי מעלה שאלות קשות ביחס לחוק חדלות פירעון משום שהוא מעיד שמדיניות שיקום החייבים נכשלת בשיעור ניכר מהמקרים. ניתן לפרש אותו בשתי דרכים הפוכות: דרך אחת, זו של מתנגדי רפורמת חדלות הפירעון, היא שבישראל קל מדי לחייבים להשתמט מחובות. דרך שנייה היא שהפטר אינו באמת משקם חייבים ללא מדיניות שיקום מסודרת, הכוללת ליווי וסיוע כלכלי.