הראיות נחשפות: כך פעלה בר רפאלי להסתיר את קשריה לישראל

הדוגמנית בר רפאלי פעלה בין השנים 2012-2009 במגוון דרכים כדי להסתיר את קשריה הכלכליים לישראל, וזאת על מנת להטעות את רשות המסים ולהתחמק בדרכי מרמה, עורמה ותחבולה מהקביעה שמרכז חייה בארץ, מה שהיה גורם לחיובה במס על הכנסות של 23 מיליון שקל - אלה ממצאי חקירת פקיד שומה מס הכנסה חקירות ת"א, שהובילו היום (ה') להחלטת פרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) להגיש נגד הדוגמנית, אימה ציפי ואביה רפי כתב אישום בכפוף לשימוע על ביצוע עבירות מס חמורות.

הכנסותיה של רפאלי באותן שנים משירותי דוגמנות בחו"ל, התחלקו באופן הבא: בשנת 2009 הכניסה 7.8 מיליון שקל, בשנת 2010 הכניסה 7.3 מיליון שקל, ב-2011 הכניסה 2.5 מיליון שקל וב-2012 הרוויחה 6 מיליון שקל. מדובר בהכנסות עליהן דיווחה רפאלי לרשות המסים, אולם טענה כי מאחר והיא אינה תושבת ישראל היא אינה חייבת במס עליהן.

אז מהן הראיות שעל בסיסן סבורים במס הכנסה כי רפאלי פעלה לרמות את הרשות ולטעון שמרכז חייה אינו בישראל, בכדי לחמוק מתשלום מס על הכספים? מממצאי החקירה עולה, למשל, שרפאלי השתמשה בכרטיסי אשראי על שמה של אימה, ציפי, מאז 2009, כדי להסוות תשלומים ושימוש בכספים לצרכיה הפרטיים בישראל. כאשר היא נשאלה בחקירה האם יש ברשותה כרטיסי אשראי, היא השיבה בשלילה.

רפי, בר וציפי רפאלי צילום: אמיר מאירי

עוד עולה, כי מאז 2006 רפאלי הייתה מבוטחת בקופת חולים כללית, קיבלה החזרים כספיים מהקופה כמבוטחת ורכשה תרופות שונות. עם זאת, בשאלון התושבות שמילאה הצהירה כי היא "לא מבוטחת". בין השנים 2012-2007 רפאלי נמנעה גם מלשלם ביטוח לאומי, מבלי שביקשה שהביטוח הלאומי יכיר בה כתושבת חוץ. בשאלון נמנעה גם מלהציג את התמונה המלאה בנוגע לביטוח הלאומי.

בנוסף עלה החשד, בין היתר על סמך איכוני הטלפון הסלולרי של הדוגמנית, כי רפאלי התגוררה בשכירות בדירות בת"א, אולם פעלה שהחוזים ייחתמו מול בני משפחה על מנת להסתיר את הזיקה לישראל. כך למשל היא התגוררה במגדלי Yoo בת"א ב-2009. על פי החשד, הדירה נרשמה על שם אחיה, דור רפאלי. ב-2010 נרשמה הדירה שנשכרה עבור בר רפאלי במגדלי W על שמה של ציפי רפאלי אמה. הכל, על פי החשד, במטרה שהדבר לא יחשב ל"זיקה" שבה יתחשב פקיד השומה על מנת לקבוע כי מרכז חייה של רפאלי הוא בישראל.

ממצא נוסף שעלה מחקירת רשויות המס הוא כי הדוגמנית פעלה גם להסתיר את בעלותה בדירה שרכשה בשנת 2010 בפרויקט בלו (Blue) היוקרתי בת"א בכ-3 מיליון שקל. זאת, על מנת להסוות זיקה לישראל שבה עשויה הרשות להשתמש כדי לקבוע שכאן מרכז חייה. בכתב החשדות נטען כי אמה של רפאלי ציפי ואביה רפי פעלו כ"אנשי קש" שרכשו ומימנו את קניית הדירה, בעוד שבפועל מקור הכספים והבעלות על הדירה היה של הדוגמנית.

בר רפאלי בביהמ"ש (ארכיון) צילום: עמית שעל

על פי ראיות שאספו חוקרי פקיד שומה מס הכנסה ת"א, התרגיל עבד באופן הבא: בשנת 2010 שילמה הדוגמנית 200 אלף שקל כדמי רצינות בגין רכישת הדירה לחשבון הנאמנות שפתח משרד עורכי הדין ברקמן-וקסלר עבור הפרויקט. בחודש אוקטובר אותה שנה, נרשמה אמה של הדוגמנית כרוכשת הדירה, למרות שבפועל הדירה הייתה של הבת. במאי 2011 הדוגמנית שילמה סכום נוסף של 3,064,269 שקל למשרד עורכי הדין שליווה את הפרויקט.

כדי להסוות את העובדה שהדוגמנית מימנה את רכישת הדירה, הכסף עבר לפרויקט דרך חשבון בנק שפתחו הוריה. בנוסף, בהצהרת ההון שלה לשנת 2011 כתבה בר רפאלי כי חלקו המכריע של הסכום, 2,757,465 שקל, הוא בכלל "הלוואה לציפי רפאלי" על סך 765,000 דולר. בהתאמה, בהצהרת ההון של הוריה ציפי ורפי הופיעו "הלוואות מבר רפאלי" בסכום של 765,000 דולר.

הצגת התשלום כהלוואה להורים, שאף נרשמו כבעלי הדירה, הייתה על פי החשד על מנת להסתיר שבעלת הדירה היא הדוגמנית. זאת, כאמור כדי שברשות המסים לא יטענו שהיא מחזיקה בנכס נדל"ן בישראל – אחד ממבחני הזיקה לקביעת מרכז חייו של אדם.

זיקה נוספת שהדוגמנית פעלה להסתיר, על פי החשד, היא בעלות בחברות הרשומות בישראל. היא העבירה את מניות החברה שהקימה בשנת 2000 - ליב און - לאמה ביולי 2007, כדי לנתק את זיקתה לישראל, אולם בפועל בר משכה מהחברה כספים ואילו אמה, קיבלה ממנה עמלות סוכנות.

עוד עולה מהראיות שאספה הרשות כי רפאלי טענה בפני רשויות המס בארה"ב כי היא איננה תושבת ארה"ב וכי היא מתגוררת בישראל. לרשות המסים בישראל השיבה לשאלה: "האם הנך תושב המדינה שבה אתה עובד, ומגיש דו"ח לשלטונות המס כתושב", כי "הוגשו דו"חות מס בארה"ב", כאשר היא נמנעת מלפרט שלא שילמה שם מס.

חשדות נוספים: התחמקות מתשלום מס על הכנסות בישראל

פרשייה נוספת שנחקרה עוסקת בהתחמקות, לכאורה, של בר רפאלי מלהצהיר על הכנסות שהפיקה בישראל. זאת, בניגוד להכנסות מחו"ל שעליהן דיווחה, אבל טענה שאינן חייבות במס משום שמרכז חייה אינו בישראל.

על פי ממצאי החקירה, רפאלי לא הצהירה בין היתר על הכנסה במזומן ממכירת עשרות בגדים של בוטיק תמי שפורן בשווי של 192 אלף שקל. בנוסף, היא חתמה על חוזה מול חברת "קוויק צ'ק" שלפיו היא תפעל לקדם את מכירותיה, ובתמורה תקבל 2% מהמניות כתמורה. שווי המניות עמד על 330 אלף שקל ביום הענקתן לחברת ליב און, שעל פי החשד הועברה על שם אמה של הדוגמנית כדי להסתיר זיקות כלכליות לישראל. על המניות שהתקבלו בחברה לא דווח ולא שולם מס.

בנוסף קיבלה רפאלי שירותי עיצוב וריהוט לדירתה בבניין W מחיים קרנדג'י, בשווי שוק של 100 אלף שקל. למעצב שולם סכום של 40 אלף שקל, ונקבע שההפרש יגולם בהסכמה שהמעצב יעשה שימוש בשמה של הדוגמנית. רפאלי לא דיווחה על 60 אלף השקלים הנוספים שהיוו הכנסה בתמורה לשימוש בשמה, ולא שילמה מס.

בנוסף עולה ממצאי החקירה, כי רפאלי גם קיבלה לשימושה שני כלי רכב למשך חודשים ארוכים בתמורה להסכמה כי ייעשה שימוש בשמה לפרסומם.

כך למשל, היא קיבלה למשך תקופה של שנתיים ג'יפ ריינג' רובר בשווי 281 אלף שקל ללא תשלום. מחברת לקס מוטורס היא קיבלה רכב לקסוס בשווי 78 אלף שקל לתקופה של שנה ללא תשלום. על כלי הרכב שקיבלה כתמורה לשימוש בשמה, ולשיטת הרשות הן הכנסה, רפאלי לא דיווחה ולא שילמה מס.

גם לגבי 2 הדירות ששכרה לכאורה רפאלי, ולגבי הדירה שקנתה, טוענת הרשות שרפאלי חייבת במס. כך למשל את שכר הדירה במגדלי W, בסך 10 אלף שקל לחודש למשך 50 חודשים, שילמה חברת קנדה ישראל בתמורה להסכמת רפאלי לעשות שימוש בשמה לקידום מכירות. בחלק מדמי השכירות במגדלי yoo, בסכום של 190 אלף שקל, נשאה חברת חבס בתמורה לאישורה של רפאלי לעשות שימוש בשמה לקידום מכירות. גם בשני המקרים האלה רפאלי לא דיווחה על התמורה כהכנסה ולא שילמה מס.

לגבי הדירה שנרכשה בפרויקט בלו, לטענת הרשות על ידי אנשי קש (הוריה של הדוגמנית), ברשות גילו כי נתנה הנחה משמעותית על מחיר השוק, כאשר שולמו 3 מיליון שקל במקום 5 מיליון שקל, בתמורה לאישור שניתן לקנדה ישראל לעשות שימוש בשמה של רפאלי לקידום מכירות. לטענת הרשות חלק ניכר מההנחה מהווה בפועל הכנסה של רפאלי שלא דווחה והייתה חייבת במס.

"מדובר בתיק תושבות ולא בתיק של העלמת הכנסות"

מעוה"ד רותי ליטבק ומוטי לזר, המייצגים את בר רפאלי נמסר: "רפאלי לא עברה כל עבירה. אנו משוכנעים כי לאחר שמיעת טענותינו בשימוע, תתקבל ההחלטה שאין מקום להליך פלילי במקרה זה. המחלוקת האזרחית עם רשות המיסים מתנהלת בבית המשפט מזה כשלוש שנים וקרובה לסיומה. לא היה מקום, ודאי לא בעיתוי זה, לפעול להגשת כתב אישום בגין אותה מחלוקת".

עו"ד משה מזרחי ועו"ד אלדד נח, המייצגים גם הם את בר רפאלי, נמסר: "ראשית, לאחר קריאת מכתב הידוע, ניתן לומר שמרבית הנושאים עלו גם בהליך האזרחי. נושאים אלו נדונו בהרחבה וקיבלו התייחסות ומענה. אנו משוכנעים שבסופו של יום לאחר השימוע לא יוגש כתב אישום, בין היתר, מהנימוקים שנפרט להלן: יש לזכור, שאותם נושאים נדונו בהליך האזרחי ולאחר סיכומים בתיק זימן השופט את הצדדים (פעמיים) במטרה להגיע לפשרה. כלומר, גם השופט בתיק האזרחי, לאחר שקרא את העדות של כל העדים ושמע את החקירות הנגדית, חושב שבתיק זה יש מקום להגיע לפשרה. אם כך בהליך האזרחי אז בוודאי שאין מקום להליך הפלילי.

"יש לזכור שבשנת 2009 נחתם הסכם ניתוק תושבות עם פקיד שומה, לאחר אישור של ההסכם עם כל הגורמים המקצועיים הבכירים ברשות המסים. עפ"י ההסכם, החל משנת 2007 הוסכם שבר הינה תושבת חוץ. במקרה כזה, אם לבר יש הסכם תושבות מדוע היא צריכה לנסות 'לרמות' (לדעת המדינה) את שלטונות המס? בשנים 2008 והלאה מצבה של בר לא השתנה ולכן אם נקבע שהחל מ-2007 היא תושבת חוץ ולא היה שינוי בהמשך, מדוע יש לקבוע שהיא תושבת ישראל?

"מדובר בתיק תושבות ולא בתיק של העלמת הכנסות! במהלך השנים, בר דיווחה על כל הכנסותיה בחו"ל (למרות שתושב חוץ אינו חייב בדיווח בישראל) אך טענה שהיא תושבת חוץ ולכן איננה חייבת במס בישראל. גם אם פקיד שומה חושב אחרת – מדובר על מחלוקת אזרחית רגילה ושגרתית בשאלת תושבות. לדעתנו, אין מקום להליך פלילי. שאלת תושבת היא שאלה שנבחנת לפי נסיבות ומבחנים רבים. אין בנושא זה שחור ולבן. בקביעת תושבות בוחנים את הנסיבות והמבחנים ומגיעים למסקנה. לא ניתן לנהל הליך פלילי על רצף נסיבות ומבחנים. קל וחומר במקום בו נחתם הסכם מפורש עם הנישום לניתוק התושבות (ועל הסכם זה הוא הסתמך). לשיטתנו, הסכמים יש לכבד, קל וחומר כשמדובר בהסכמים שנחתמים ע"י המדינה והניסיונות להתנער מההסכם בדרכים כאלה אינם ראויים ונועדו לכישלון".