מלחמת העצמאות של הביטוח הלאומי גולשת לגזרת השכר

המוסד לביטוח לאומי, משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר סיכמו ביום שלישי על נוסח ראשוני של הסכם שנועד לחזק את האיתנות הפיננסית של ביטוח לאומי, ולפתור את בעיית הגירעון האקטוארי שלו. ההסכם מסדיר תנאים לכניסה למשא ומתן לגיבוש פתרון, ובמסגרתו שתי הסכמות עיקריות: ראשית, הפסקת העברת עודפי התקציב של ביטוח לאומי לאוצר תידחה בכארבעה חודשים לפחות. שנית, יוקם צוות בין־משרדי בראשות מ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורוביץ, שידון בדרישות שיגיש ביטוח לאומי בתחום היציבות הפיננסית והעצמאות התפקודית.

ההסכם נושא את הכותרת "מתווה לחיזוק האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי ועצמאות תפקודו". כל אזרח בישראל מושקע בביטוח לאומי, ומכאן שיש לו עניין בחיזוק האיתנות הפיננסית ובפתרון בעיית הגירעון שלו. לעומת זאת, החלק השני של כותרת ההסכם – הדרישה לעצמאות תפקודית ‑ מעלה כמה שאלות לא פשוטות.

עצמאות תפקודית כוללת גם עצמאות בנושאי תקנים ושכר, וכלל לא בטוח שבנושאים האלה באמת רצוי וכדאי לתת לביטוח לאומי עצמאות. באוצר משוכנעים ששדירוג רמות השכר הוא מניע מרכזי של בכירי ביטוח לאומי.

זאת ועוד, אי אפשר להתעלם מכך שעל ביטוח לאומי מפקחים שרי עבודה ורווחה, שהם בדרך כלל אנשים פוליטיים בעלי שאיפות למינויים פוליטיים. שר העבודה והרווחה חיים כץ, למשל, הגיע מתפקיד יו"ר ועד התעשייה האווירית, גוף שמפורסם בשל הנפוטיזם הנהוג בו. כץ עצמו הצליח להוריש את תפקיד יו"ר הוועד לבנו.

מאיר שפיגלר צילום: ארכיון קקל

גופים כמו בנק ישראל ומבקר המדינה, שביטוח לאומי היה רוצה להידמות להם, נהנים מעצמאות תפקודית. אבל עולה השאלה האם לציבור יש אינטרס בקיומו של ארגון נוסף שמגיע לרמות השכר הגבוהות של שני המוסדות האלה, קל וחומר כשמדובר במוסד שרמות השכר בו גבוהות כבר היום.

הבונוס שמקנה הדירוג: תוספות שכר משמעותיות

בלי קשר למשא ומתן שנפתח השבוע על משבר העתודות האקטואריות של ביטוח לאומי, כבר יותר משנה מתנהל משא ומתן סביב הדרישה של ביטוח לאומי להעניק לו סיווג תאגידי.

הסיווג הזה מגדיר תאגידים ממשלתיים לפי קריטריונים שונים כמו כמות העובדים, המאזן וההכנסות, ומדרג אותם בסולם של אחת עד תשע, כשתשע הוא הדירוג הגבוה ביותר.

לדברי מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר, לביטוח לאומי אין כיום כל סיווג. למרות שהוא אמור להיות גוף עצמאי, האוצר מתייחס אליו כאל משרד ממשלתי. אם ביטוח לאומי אכן יזכה בדירוג גבוה, יקנה הדבר לבכיריו אפשרות לתוספות שכר משמעותיות. למשל, ההבדל בין דרגה שבע לתשע מקנה למנכ"ל תוספת של עשרת אלפים שקל ברוטו לשכר.

גמישות בענייני כוח אדם תשים סוף לסחבת

בביטוח לאומי מדגישים שהדרישה לדירוג תאגידי אינה חלק מהמשא ומתן על האיתנות הפיננסית והעתודות הביטוחיות שבהן עוסק ההסכם. אלא שגם למשא ומתן החדש נלווית דרישה לעצמאות תפקודית.

חיים כץ צילום: עמית שעל

בשורה התחתונה מבקש הביטוח הלאומי לקבל מרחב גדול יותר בקבלת החלטות שמתוקצבות על ידו ממילא, בניגוד למצב הקיים כיום. אחת הדוגמאות שמציגים בביטוח הלאומי מבליטה את הסחבת הקיימת כיום בהעברת תקנות: כשהשר כץ רצה להעביר תקנה שתקבע שמי שמגיש ערעור על דרגת הנכות שלו לא יאבד את הדרגה הקיימת, נזקק לאישור האוצר. בגלל עיכובים באוצר, הגשת התקנה לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת התעכבה שנה וחצי.

ועדיין, המשמעות של הענקת מעמד עצמאי לביטוח לאומי, יקנה למוסד גם גמישות רבה בענייני כוח אדם. לפני חודשיים קיבל הביטוח הלאומי תוספת של 101 תקנים לצורכי הפעלת רפורמת הסיעוד. לשם כך הוא נדרש להסכמת האוצר, מה שעיכב את הפעלת הרפורמה.

שפיגלר, שהיה לפני כעשור סמנכ"ל משאבי אנוש בדואר ישראל, סבור שצריכה להיות לו לפחות את אותה הגמישות בכוח אדם שיש לחברה ממשלתית, כלומר חופש פעולה בנושאי כוח אדם כל זמן שהוא עומד במגבלות התקציב. לדבריו, התקציב עצמו בכל מקרה יהיה טעון אישור של שר האוצר, "אבל מהרגע שאתה מאשר תקציב, יש לך עצמאות ניהולית".

לשר כץ יש טיעון אחד לא רע למה בעניין ביטוח לאומי קשה להאשים אותו ברדיפת מינויים פוליטיים. לביטוח לאומי היתה מועצה שמנתה 56 איש. הוא העביר החלטה לצמצם אותה ל־19 איש, ובכך ביטל 37 תפקידי כבוד מיותרים. מצד שני, כיבודים זה דבר אחד ומשרות עם שכר גבוה זה עניין אחר.

בלשכת כץ טוענים כי "אם הביטוח הלאומי מקבל עצמאות ניהולית זה לא אומר עוד ג'ובים. זה אומר שהכסף של הביטוח הלאומי לא הולך להוצאות תקציב שוטפות".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה ש"נושא העצמאות של ביטוח לאומי נמצא במשא ומתן".