מסע הסחטנות של גפני לטובת הקלות לגמ"חים

יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) יוצא לקרב אחרון ומכריע בתפקיד שמילא בארבע השנים האחרונות. המטרה: אישור חוק הפיקוח על הגמ"חים (ארגוני גמילות חסדים) לאחר שרוכך וחורר על ידיו בשיטתיות במשך חודשים ארוכים, ולצדו, שורת פטורים והקלות שיינתנו לאותם ארגונים במסגרת חוקים אחרים. האמצעי: התניית אישורם של חוקים שחשובים לאוצר (חוק נאווי וחוק ה־CRS) באישור אותם פטורים. בכירי האוצר, בדגש על שר האוצר משה כחלון, לא טרחו לקדם את החוקים הללו עד כה, וכעת נוצר לחץ לאשרם ברגע האחרון, מה שפותח פתח למסע הסחטנות של גפני.

"עדיף כבר לוותר על פיקוח"

הצעת החוק להסדרת הגמ"חים הוגשה בתום עבודה נרחבת של ועדה מקצועית בראשות יועמ"ש משרד האוצר יואל בריס, ונועדה להשית עליהם פיקוח מצד רשות שוק ההון. החוק מעוכב בוועדה מפברואר 2017. במהלך התקופה הזו, תוך כדי הדיונים השוטפים על הצעת החוק בוועדת הכספים, ביצע בה גפני שורת שינויים מהותיים שהובילו את הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת לקבוע כי במצבה הנוכחי של הצעת החוק עדיף למשרד האוצר למשוך אותה ולוותר כליל על פיקוח. גפני נטרל סעיפים בחוק שעיקרם חובת דיווח וגישה למידע ולמסמכים. סמכויותיה של ועדה מייעצת לרשות שוק ההון בנוגע לאכיפת החוק (שבה יהיו חברים נציגי ציבור) ייקבעו בתקנות שיאושרו על ידי ועדת הכספים, כשהחשש הוא שגפני יעניק לוועדה סמכויות נרחבות מעבר לייעוץ, וינטרל חלקית את כוחה של רשות שוק ההון כרגולטורית. מהלך כזה עלול להגביל את היכולת להטיל עיצומים על גמ"חים שביצעו הפרות.

מימין שי באבד מנכ"ל משרד האוצר ומשה גפני יו"ר ועדת הכספים צילום: אוראל כהן, צביקה טישלר

ברשות שוק ההון סבורים כי פיקוח מרוכך עלול להתברר בעייתי יותר מהמצב כיום: למשל, במצב של קריסת ארגון תיאלץ המדינה לחלצו, שכן היא ערבה לכאורה לפעילותו. בהתייחס לטענות על החוק המחורר אמר גפני ל"כלכליסט" כי "חוק הגמ"חים מאפשר פיקוח אבל לא זהה לזה שחל על גופים שמחזיקים מיליארדים. מדובר בגופים חדשים למערכת הכלכלית השלטונית, ולכן צריך לעשות את זה הדרגתי וחכם. בגמ"חים, למשל, בניגוד לבנקים, אין התחייבות למפקידים, על כן הם שונים מהותית. אני הראשון והיחיד שמכניס אותם למערכת הפיקוח, ואני מתווה פיקוח עדין ומדורג. אני יודע שכיום לא ניתן להותיר את המצב על כנו, אז אני מעדיף לטפל בנושא כעת, כשיש יותר אהדה לעניין".

כשגפני מדבר על אהדה בעת הנוכחית, זה נראה יותר כמו עמדת כוח וניצולה רגע לפני פיזור הכנסת. הראשונה מבין שתי הצעות חוק שבאוצר מעוניינים מאוד באישורן טרם פיזור הכנסת היא תיקון לחוק הבנקאות המכונה חוק נאווי. החוק הזה משמעותי לאוצר משום שלמשנתו הוא יוביל להגברת התחרות בין הבנקים, נושא ששר האוצר כחלון חרת על דגלו.

חוק נאווי קובע שגופים חוץ־בנקאיים יוכלו לגייס אג"ח בהיקף של עד 20 מיליארד שקל במקום 5 מיליארד שקל כפי שנקבע ב־2016. לפני כמה חודשים סוכם בין האוצר לבין בנק ישראל כי האוצר יקדם את החוק, ובמקביל תקודם הקמת הוועדה ליציבות פיננסית (שהקמתה אושרה בינתיים). עם זאת, לפי בנק ישראל, הסיכום דיבר על הרחבת הגיוס ל־10 מיליארד שקל אולם כעת האוצר דורש את הרחבתו ל־20 מיליארד שקל וכן ישנה מחלוקת על אופן הגיוס (כזה שמגלם סיכון מצומצם או רחב יותר). גפני הוריד את ההצעה מסדר היום של ועדת הכספים בטענה לאי־הסכמות בין הצדדים, אבל גורמים באוצר מייחסים למהלך זה מניעים אחרים. בזמן שהאוצר ובנק ישראל מתווכחים ביניהם, מבקש גפני להכניס שינוי נוסף לחוק הבנקאות, שיבהיר כי גמ"חים אינם בנקים, סעיף שיגביל את הפיקוח עליהם גם כן – זאת אף שבאופן רשמי מדובר בגופים שמגייסים כסף מהציבור ומשתמשים בו למתן הלוואות.

הצעת החוק השנייה היא הצעת חוק ה־CRS, שתחבר את ישראל לאמנת מס בינלאומית ותשיג לה מידע רב ערך כמו גם שיפור המוניטין הפיננסי הבינלאומי שלה, זאת תוך העברת המידע בין עשרות רשויות מס בעולם.

כחלון לא פעל לאישור החוק

אישור ה־CRS יקרין על המוניטין הפיננסי של ישראל, וזו הסיבה שבגללה לוחצים הדרגים המקצועיים לאישור החוק בשנתיים האחרונות. עם זאת, כחלון לא הפעיל בשום שלב את כובד משקלו לטובת קידום החקיקה. ישראל כבר חתמה על האמנה הבינלאומית שמסדירה את הנושא ואמורה היתה להתחיל לפעול על פיה כבר לפני ארבעה חודשים, אך המהלך נתקע בשל דרישת גפני להעניק לגמ"חים פטור מחוק זה עד 2023. במשרדי האוצר והמשפטים מתנגדים ומוכנים לדבר על פטור עד 2020.

גפני אמר בהקשר זה כי "צריך להתפשר, לא צריך סתם להקשות". מנכ"ל האוצר שי באב"ד אמר ל"כלכליסט" כי "הקווים האדומים שאותם יגדיר המשנה ליועמ"ש מאיר לוין מקובלים על משרד האוצר. ככל שלוין יסכים לפשרות מול ועדת הכספים, משרד האוצר יתיישר בהתאם".

באותה הזדמנות מבקש גפני לחזור לחוק הפטק"א, שכבר חוקק (ומסדיר העברת מידע פיננסי על אזרחים אמריקאים לרשויות המס בארה"ב), וזאת כדי להאריך את הפטור בחוק זה שניתן בשעתו לגמ"חים, שפג כבר באוגוסט. ואם כל זה לא מספיק, כבונוס מבקש גפני להוסיף דחייה עד ל־2023 של יישום חוק צמצום השימוש במזומן שאוסר על ביצוע עסקאות במזומן בסכומים שמעל 11 אלף שקל, במקום שנתיים בלבד שנקבעו בנוסח המקורי של החוק. הצעות חוק הגמ"חים, נאווי ו־CRS עברו אישור בקריאה ראשונה וכדי להיות מאושרות סופית על הוועדה לאשרן לקריאה שנייה ושלישית כדי שיעברו את אישור המליאה עד יום רביעי, עם פיזור הכנסת.