מרכז טאוב: שכר הרופאים עלה בשנים האחרונות פי 3 משאר השכירים במשק

שכר הרופאים עלה מאז 2011 בכ-42%, לעומת כ-15% בקרב יתר השכירים במשק. כך מגלה חוקר כלכלת הבריאות פרופ' דב צ'רניחובסקי בפרק על מערכת הבריאות בדו"ח מצב המדינה 2018 של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית המתפרסם היום. הדו"ח מזהיר כי רמתה של מערכת הבריאות בישראל צפויה לצנוח בשנים הקרובות יחסית לעולם. הפערים ברמת הטיפול בין עשירים לעניים הולכים וגדלים.

צ'רניחובסקי מסביר שהציונים הטובים שמקבלת היום ישראל במדדים בינלאומיים "משקפים את השקעות העבר במערכת. יש סימנים להרעה במצבה היחסי של בריאות האוכלוסייה וקיימת סבירות גבוהה שבריאותה היחסית של האוכלוסייה תידרדר". כל זאת בגלל רמות המימון הציבורי הנמוכות למערכת הבריאות.

כבר היום המצב אינו מזהיר. חלקה של ההוצאה הלאומית על בריאות מתוך התמ"ג עמד ב-2017 על 7.4% בלבד, לעומת כמעט 9% בממוצע ב-OECD ו-11% במדינות אירופיות שיש בהן מערכות בריאות דומות לזו של ישראל. חלקה של ההוצאה הציבורית מסך ההוצאה על בריאות עומד על כ-63% בלבד, לעומת 73.5% ב-OECD ו-78% בקרב מדינות בעלות מערכות בריאות דומות. כלומר 37%, יותר משליש ההוצאה הלאומית על בריאות, נופלים על הציבור.

חמור מכך, מאז 1995 גדלה ההוצאה על בריאות לנפש פי 2.5 בממוצע במדינות ה-OECD ופי 3 במדינות הדומות לנו. בישראל לעומת זאת היא בקושי גדלה פי 2. אלא שגם הנתון הבעייתי הזה מטעה לטובה. כשמביאים בחשבון את השינויים במחירי הרפואה ביחס למדד הכללי ואת העלייה בצרכים, מתקבל גידול של כ-0.9%  בלבד לנפש לשנה. הנתון הזה שווה לחצי מהגידול הממוצע בתמ"ג לנפש באותה תקופה.

פרופ' דב צ'רניחובסקי צילום: תומי הרפז

צ'רניחובסקי קובע ש"רמת המימון הנמוכה, וכן חלקו הגבוה של המימון הפרטי, לא יאפשרו לישראל לשמור על מעמדה הגבוה בין המדינות המפותחות בכל הקשור לרמת בריאות האוכלוסייה. כמו כן, הגידול בחלקו של המימון הפרטי תורם להרחבת הפערים בנגישות שירותי הרפואה לקבוצות אוכלוסייה שונות ולעלייה במחירי הרפואה".

הפגנת הרופאים (ארכיון) צילום: אריאל בשור

לדבריו, העלייה הגבוהה יחסית במחירי הרפואה נובעת בעיקר מהתמהיל הציבורי-פרטי הייחודי שהתפתח במערכת הבריאות הישראלית ומהשפעתו על שכר הרופאים. שכר זה עלה בכ-42% בשנים 2011–2017, לעומת כ-15% בקרב יתר השכירים במשק. עלייה זו חריגה גם בהשוואה בינלאומית. לדבריו, "סיבה מרכזית לכך היא שרופאים יכולים להפנות חולים מהמערכת הציבורית לטיפולים במערכת הפרטית, ובמסגרתה הם גובים מחירים גבוהים יותר עבור טיפולים שיכולים להתבצע ברובם במערכת הציבורית. בד בבד הם מצמצמים את עבודתם במערכת הציבורית".

צ'רנחובסקי מצטט דו"ח של האוצר הקובע כי "השכר הממוצע לרופא המועסק בבתי החולים הממשלתיים, בעל ותק של לפחות עשר שנים, עמד בשנת 2016 על 790 אלף שקלים (ברוטו שנתי, כלומר 66 אלף שקל לחודש), זו עליה ריאלית של76% בהשוואה לשנת 2007". מתוך השכר הזה 29% הגיעו מרפואה פרטית

הוא ממליץ לשפר את המצב על ידי הסדרת מתן הטיפול הרפואי במימון פרטי לפי מודלים הנהוגים במדינות אחרות - הפרדת המערכות הציבורית והפרטית או של איחוד מוסדר ביניהן. לדבריו, שני המודלים הנהוגים בעולם אינם שוללים את הזכות לרפואה פרטית אולם אינם מאפשרים לרופא להפנות לעצמו חולים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית..