"אלקין ניפח את עלויות הפיקדון על בקבוקים"

במאי האחרון החליט השר להגנת הסביבה זאב אלקין שלא להרחיב את חוק הפיקדון לבקבוקי המשקה הגדולים של 1.5 ליטר. ההחלטה של אלקין היתה תמוהה, כיוון שתיקון לחוק הפיקדון מ־2010 קובע כי אם חברות המשקאות לא יאספו 47% מהבקבוקים הגדולים, החוק, שחל רק על בקבוקים קטנים, יחול אוטמטית גם על הבקבוקים המשפחתיים. 

השר להגנת הסביבה זאב אלקין. סירב לתיקון ארדן

חברות המשקאות שאוספות את הבקבוקים באמצעות תאגיד המיחזור אל"ה לא עמדו ביעד זה. כלומר, הן מצדן דיווחו על איסוף של 60.4% מהבקבוקים הגדולים.

אבל דו"ח בדיקה חיצוני שהזמין המשרד להגנת הסביבה קבע כי מדובר בניפוח של מספר הבקבוקים וכי רק 44% מסך הבקבוקים הגדולים נאספו. המשרד לאיכות הסביבה החליט "לעגל פינות" ולא להחמיר עם החברות, בראשן קוקה קולה ישראל. לדו"ח החיצוני התווספו נתונים מגופים נוספים והשקלול החדש הצביע על איסוף של 51.4% מהבקבוקים. במצב כזה, לפי החוק, הרחבת הפיקדון היא כבר לא אוטומטית, אלא תלויה בשיקול דעתו של השר. אלקין בחר לקנוס את החברות ב־48 מיליון שקל — סנקציה קלה — אך הותיר את המצב על כנו. כלומר, חוק הפיקדון יחול על בקבוקים קטנים בלבד.

לטענת אלקין לא האינטרסים של חברות המשקאות עמדו לנגד עיניו אלא השכבות החלשות של ישראל, שיידרשו להוציא 30 אגורות יותר על כל בקבוק.

מחירי הבקבוקים יוזלו

אולם לפי דו"ח שהגיע לידי "כלכליסט" הטענות של אלקין אינן עומדות במבחן המציאות. לפי הדו"ח שהכינה עמותת אדם טבע ודין, העוסקת בשימור והגנת הסביבה, החלת חוק הפיקדון על בקבוקים משפחתיים לא רק שלא תגרום לעליית מחירי הבקבוקים, אלא אף תביא להוזלתם. כותבי הדו"ח טוענים כי הדו"ח שהציג המשרד להגנת הסביבה "ניפח" את העלויות שיגולגלו לציבור כתוצאה מהחלת פיקדון על בקבוקים גדולים ולצד זה התעלם לחלוטין מהתועלות הכלכליות שינבעו מהרחבת החוק. הכותבים דוחים את הטענה לפיה מחירו של כל בקבוק משפחתי יתייקר ב־30 אגורות בעקבות הרחבת חוק הפיקדון.

לפי בדיקה שערכה חברת BDO ומובאת בדו"ח, כאשר הוחל חוק הפיקדון על הבקבוקים קטנים מחירם לא עלה בסכום הזהה לפיקדון (25 אגורות), אלא ב־2% בלבד (8 אגורות). הסיבה לכך היא ששני־שליש מהפיקדון כלל לא גולגלו לצרכן ונספגו על ידי שרשרת האספקה ובראשה חברות המשקאות. אי לכך, במקרה של הבקבוקים הגדולים, הציבור ישלם רק 20 אגורות עבור כל בקבוק — ולא כ־30 אגורות, כפי שטוען המשרד. את 10 האגורות הנוספות ישלמו חברות המשקאות. חישוב כזה, לטענת כותבי הדו"ח, הוא שמרני מאוד ועדיין יפחית את העלויות לצרכן מ־208 מיליון שקל בשנה ל־148 מיליון שקל בשנה.

חיסכון לרשויות המקומיות

לטענת הדו"ח גם הרשויות המקומיות יוכלו לחסוך 20 מיליון שקל בשנה על עלויות האצירה והפינוי של בקבוקי פלסטיק שמושלכים לפחים הירוקים. חיסכון נוסף שמוערך בכ־5.7 מיליון שקל יווצר לרשויות מהפחתת עלויות הטמנה של פלסטיק לא ממוחזר. פינוי מתקני המחזור יחסוך לרשויות המקומיות כ־8 מיליון שקל וחיסכון נוסף שמוערך בכ־36.9 מיליון שקל יווצר מעלויות נמוכות יותר שכרוכות בייצור פלסטיק מחומר ממוחזר. החיסכון בעלויות ניקיון מוערך ב־73.8 מיליון שקל. בסך הכל לפי הדו"ח חוק פיקדון מורחב יחסוך לציבור כ־229 מיליון שקל.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, אמר כי לפי נתוניו חברות המשקאות אספו רק 40% מהבקבוקים, מה שאמור להוביל אוטומטית להרחבת החוק. "המשרד להגנת הסביבה עובר על החוק בכך שאינו מקיים את חוק הפיקדון על בקבוקי 1.5 ליטר".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "הדו"ח לא הוגש למשרד להגנת הסביבה. המשרד חולק על הטענה כי הטלת הפיקדון על מכלי משקה גדולים תביא לחיסכון של 200 מיליון שקל. ההיפך הוא הנכון: אם יוטל על כל מכל משקה פיקדון בשיעור של 30 אגורות, ומספרם הוא כ־750 מיליון, הרי שהעלות הכוללת תהיה 225 מיליון שקל לפחות, לא כולל דמי תפעול. חלק גדול מעלות זו יושת על הציבור. מישהו חושב שיצרני המשקאות ייספגו לבד עלות זו? השר והמשרד להגנת הסביבה לא מונעים את הרחבת החוק אלא בוחנים את השגת יעדי החוק בהתאם למידע שלפניהם”.