שנה של הכרעות, בדרך לתיקון

ד"ר קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל לשעבר

לשפר את השירותים גם במחיר של העלאת מסים

הגיע הזמן להעניק לאזרחי ישראל שירותים בסיסיים כגון בריאות, חינוך, רווחה ותחבורה ציבורית, ברמה התואמת את התוצר לנפש בישראל ושאפשר לצפות לה ממדינה עם כלכלה מפותחת, וגם להשקיע בתשתיות כדי לשפר את פוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק. צריך גם להחליט שאת המימון לכל השירותים הללו נבטיח ממקורות ממשיים — למשל מביטול פטורים ממס שאין להם הצדקה כלכלית־חברתית, וככל שיידרש גם מהעלאת מסים. בכל מקרה, לא נכון לממן את השירותים באמצעות הרחבת הגירעון, שלמעשה תגלגל את העלות לדורות הבאים. אבל לא מספיק להחליט, צריך גם ליישם את ההחלטות, במיוחד בנוגע להשקעה בתשתיות: צריך לשפר את יכולת התכנון ארוך הטווח, ועוד יותר את כושר הביצוע של אותן תוכניות.

קרנית פלוג צילום: עמית שעל

ד"ר אסנת לבציון קורח

מנהלת בית החולים אסף הרופא

לבטל את הקיצוץ ולהוסיף תקציבים לבריאות

הקיצוץ הרוחבי שעליו החליטה הממשלה יפגע קשות במערכת הבריאות, שממילא נמצאת בחוסר: עומס בחדרי מיון, המתנה ממושכת של חולים לבדיקות וניתוחים; מדברים על "צונאמי של הזדקנות" וצריכים טיפולי בית ותגבור במחלקות פנימיות; אנחנו חייבים לצמצם את הזיהומים, להוסיף אנשי צוות, לטפל בצפיפות במחלקות. רק כדי לשמור על השירות הקיים, שהוא לא טוב, המערכת זקוקה לתוספת של 3 מיליארד שקל בשנה הקרובה, וכדי לשפר את השירות צריך 4.5 מיליארד. אם נלך למשל הסוס — שבו כדי לחסוך בהוצאות האיכר כל יום נתן לו פחות אוכל, עד שירד לגרגיר חיטה אחד ביום, ואז יום כן־יום לא, ובסוף הסוס מת — מערכת הבריאות היא כרגע סוס שחי על אוויר. בשלב ראשון צריך לבטל את הקיצוץ, ולאחר מכן להוסיף תקציבים כדי לשנות מגמה, ולהעניק לאזרחי ישראל את השירות הרפואי המגיע להם.

29.6.17 ד"ר אסנת לבציון קורח צילום: אלכס קולומויסקי

ד"ר חדוה בר

המפקחת על הבנקים בבנק ישראל

להקים בנק חדש

אני מקווה מאוד שהשנה תוגש בקשה רשמית לקבלת רישיון להקים בנק חדש מצד אחד הגופים שכבר עומדים בקשר עם הפיקוח על הבנקים בעניין. בשנים האחרונות הפחתנו באופן משמעותי את הדרישות הרגולטוריות להקמת בנק, הסרנו חלק גדול מהחסמים, ומשרד האוצר, בהתייעצות איתנו, יוצר את התשתית הטכנולוגית, שתאפשר לבנקים דיגיטליים להיפתח ולהתחרות עם הבנקים הקיימים. אנחנו מלווים כמה יזמים שפועלים בכיוון, ועכשיו מחכים שלפחות אחד מהם ירגיש שהוא בשל להגיש לנו תוכנית סדורה ולבקש את הרישיון. נבחן כל בקשה שתגיע בתוך הזמן הקצר ביותר האפשרי, כדי לאפשר לבנק חדש לצאת לדרך. אבל ההחלטה היא של היזמים, והיא תהיה פורצת דרך. 

חדוה בר צילום: רונן פדידה

מיה ליקוורניק

עורכת דין

להילחם באלימות נגד נשים

בשנה הקרובה אני מצפה שמקבלי ההחלטות יתייחסו לאלימות נגד נשים כנושא בעל חשיבות לאומית, שאינו נופל בחשיבותו מהאתגרים הביטחוניים־צבאיים. יש להתייחס לביטחונן של נשים, לרבות במרחב הפרטי — בבית ובעבודה — כחלק מתפיסת הביטחון הכללית של כל אזרח. ההערכה היא שבישראל מתרחשות כ־230 תקיפות מיניות בכל יום! אחת מכל שלוש נשים עוברת פגיעה מינית, אחת מכל חמש נאנסת, אחת מכל חמש ילדות עוברת פגיעה מינית. בישראל יש יותר מ־200 אלף נשים מוכות, יותר ממיליון נשים וילדים חיים בסביבה אלימה. נשים סובלות מאלימות קשה הכרוכה בתעשיית המין. כל אשה חשופה להטרדות מיניות אלימות. ולצד האלימות הפיזית והמינית נשים סובלות מאלימות כלכלית ונפשית, וכל אלה אינם פוסחים על אף שכבה באוכלוסייה. האלימות הזאת היא הפרה של זכויות אדם בסיסיות ביותר, של הזכות לחירות ולביטחון אישי. לאלימות המצטברת הזאת יש מחיר חברתי, כלכלי ומוסרי, היא פוגעת ומפוררת את החוסן החברתי־לאומי שלנו. זו לא גזירה משמים. יש להקצות לכך תקציבים, ליצור מסגרות טיפוליות לגברים אלימים, לקדם במהירות את החוק שנועד להפליל צרכני זנות, לשקם נשים במעגל הזנות ולקדם רשות לאומית אשר תתאם בין כל הגורמים — משטרה, גורמי רווחה, גורמי חינוך — כדי למנוע את האלימות, לאכוף את החוק ולשקם את הקורבנות.

מיה ליקוורניק צילום: תומי הרפז

ד"ר ארנה ברי

יזמית הייטק

לבחור נכון

הדרך החזקה ביותר להשפיע לקראת הבחירות הקרבות היא לשאול כל מועמד לראשות הממשלה איך תיראה הקואליציה שלו. לתחושתי, הפסקנו להיות מדינת כל אזרחיה, ונהפכנו למדינת האינטרסים של מי שיכול לתת ולקחת משהו. רוצים שיפור במעמד הנשים? השתתפות של כלל האוכלוסייה בכלכלה? הרכב הקואליציה חשוב יותר מבחירה במפלגה, כי המבנה שלה הוא שמגדיר את קווי היסוד של הממשלה ואת חלוקת התקציב, ומכתיב את המציאות. וזה צריך להיות המוקד בהליכה לקלפי ביום הבחירות — לא מה אמר מועמד שאתה רוצה לבחור בו ערב קודם, אלא איך הקואליציה שלו תיראה. זה מה שיביא לידי ביטוי את סדרי העדיפויות של כל אזרח, וזו הדרך לקחת בחזרה לידיים את האחריות האזרחית בישראל.

ארנה ברי צילום: עמית שעל

טל אוחנה

ראשת העיר ירוחם

לחלק אחרת את התקציב כדי לסגור פערים

יש משפט שאומר שהדבר הכי לא שוויוני לעשות הוא לנהוג בשוויון במי שאינם שווים. לא יכול להיות שילד שגר ברעננה, למשל, יקבל אותו תקציב כמו ילד בירוחם. ברעננה על כל שקל שמשרד החינוך משקיע העירייה משקיעה עוד אחד וההורים עוד אחד, והנה יש לנו השקעה של שלושה שקלים בתלמיד מול שקל בתלמיד אחד בירוחם, והכל בשם השוויוניות. משרד החינוך מנסה ליצור דיפרנציאליות תקציבית, אבל הוא עושה זאת רק בתוספות ולא בתקציב הליבה, ולכן הפערים עדיין גדולים, וזה קורה גם בתקציבי הרווחה. עד שהדיפרנציאליות לא תהיה בבסיס התקציבים האלה לא ייווצר שוויון אמיתי, וכל עוד הממשלה לא תעשה זאת הפערים לא יצטמצמו.

טל אוחנה צילום: ינאי יחיאל

סתיו שפיר

חברת כנסת

לגבש פתרון הוליסטי לשוק הדיור

צריך להתמודד עם בעיית הדיור באופן הוליסטי, שתורם לבניית החברה. ממשלת נתניהו מעבירה רפורמות חסרות יעילות, מתערבת בשוק ביד גסה ומביאה לירידה בהתחלות הבנייה. הדירות החדשות שנבנות אינן מתאימות לקהל היעד, ויוצרות עוד שכונות שינה מנותקות, ללא מחשבה על תחבורה ציבורית יעילה, עירוב שימושים ומוביליות חברתית. שוק הדיור מורכב משלושה חלקים שמשפיעים זה על זה: דיור ציבורי, שכירות ורכישה. כשאין מספיק דיור ציבורי משפחות מעוטות אמצעים נאלצות לשכור דירות, והמדינה מסבסדת כבר 180 אלף משפחות כאלה, שהן שליש(!) משוק השכירות. כך המדינה חיסלה את הדיור הציבורי, נותנת מענה עלוב לזכאים ודוחפת לעליית מחירי השכירות. העלייה הזאת מובילה לכך ש־2 מיליון שוכרים חיים בחוסר ביטחון, ומי מהם שמסוגלים נדחקים לקנות דירה ונכנסים לחוב. הביקושים גדלים והמחירים נוסקים. אפשר לפתור את זה: המדינה צריכה להשקיע את הכסף בחידוש מלאי הדיור הציבורי ולהרחיב את מעגל הזכאים, בעודה מסייעת להם לבנות עצמאות כלכלית. במקביל יש לחזק את הרגולציה בשכירות, והגיע הזמן לחוק דיור בר־השגה, שמקצה לעניין 20% מכל פרויקט, עם תמהיל חברתי כמו בצרפת ובאנגליה, שיצמצם את הפערים ויגדיל את המוביליות החברתית.

סתיו שפיר צילום: חגי הירשפלד

עדינה בר שלום

מייסדת המכללה החרדית ירושלים, כלת פרס ישראל

לקדם שת"פ אזורי

ההחלטה הדרמטית בשנה הקרובה תהיה היוזמה המדינית של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שתגדיר מחדש את ההתנהלות המדינית במזרח התיכון, תשפיע על הכלכלה באזור וגם תהיה בסיס לשותפויות פוליטיות בתוך ישראל. אבל נכון יותר שישראל תהיה אקטיבית, שתגדיר בעצמה את המטרות המדיניות שלה ולא תהיה מובלת לתוך נסיבות מעורפלות. הביצה המקומית שלנו לא צפויה להשתנות, ולכן לא יהיה נכון להתעלם מהשחקנים הנמצאים בסביבתנו. נכון להיום אין פרטנר מדיני, אבל אין פסול בשיתוף פעולה כלכלי שיכול להפחית שסעים.

עדינה בר שלום צילום: אלכס קולומויסקי

ורדה אלשיך

שופטת בדימוס, דירקטורית, בוררת ומגשרת

לחוקק חוקה

ההחלטה הדרמטית שצריכה להתקבל בשנה הבאה היא כזאת שכבר היתה צריכה להתקבל: להקים בכנסת ועדה לעריכת חוקה לישראל, ולתחום מועד לסיום עבודתה לקראת אישור החוקה, שצריכה להתקבל ברוב של לפחות שני־שלישים מהכנסת. אני סבורה כי כך יבוא הקץ לחקיקה המטליאה טלאים, תוספת על תוספת ותיקונים לאין־ספור. חוקה תמנע חקיקה של גחמות הנובעות מאינטרס מפלגתי של חברי כנסת או שרים, חקיקה שבאה רק מתוך פופוליזם וחרדה לכיסא (ואינני רואה הבדל אם השלטון ימני או שמאלי). יש סוג של שלטון שמבטל התייחסות לחלקים באוכלוסייה, כשקיימת השתלטות וכפיית רצון המיעוט על הרוב בניגוד גמור לכתוב במגילת העצמאות. יש עליהום, כמעט בסגנון הרחוב, על מערכת המשפט והשופטים מפי שרים וח"כים. יש צנזורה על חיי התרבות, בדרך של ענישה תקציבית, לרבות ניסיונות השתלטות על תכנים בתיאטרון, ברדיו ובטלוויזיה. יש שכתוב של ההיסטוריה והשמטת עובדות היסטוריות בספרי הלימוד. בעבר התחלנו בחקיקת חוקי יסוד אך זו היתה פשרה לא מספיקה, בלשון המעטה. לו היתה לנו חוקה, היתה תשתית מוצקה לדרך ניהול המדינה. רק כך תישמר ישראל כמדינה דמוקרטית, לא בהצהרות בלבד.

ורדה אלשיך צילום: אבשלום שושני

פרופ' אסנת לוקסנבורג

מרכזת ועדת סל התרופות

להבטיח שירותי בריאות מתקדמים

אנו נמצאים בשלבים הסופיים של דיוני הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות ל־2019. זוהי תקופה מאתגרת וגורלית של קבלת החלטות מורכבות, שמשפיעות על כלל מערכת הבריאות ועל בריאות הציבור. סל השירותים מאוזן ומבטיח תשתית רחבה לטיפול רפואי מתקדם, והוא מתעדכן בכל שנה, אבל האתגר הגדול עוד לפנינו: בכל יום מופיעות טכנולוגיות חדשות, והפער בין התקדמות הרפואה ליכולת לממן אותן גדל. לכן כדי להבטיח כי הסל יכיל את הרפואה החדשנית, באופן ברור שיאפשר תכנון רב־שנתי וקבלת החלטות מיטבית, צריך לקבוע אחוז עדכון קבוע ואוטומטי של הסל לטובת תרופות וטכנולוגיות חדשות — או להבטיח בהסכמים ארוכי טווח את התוספת לחידושים אלה, תוך קפיצה בהיקף הסכום הניתן בכל שנה. כיום החוק מתייחס לעדכון דמוגרפי בלבד ואין שום מחויבות ביחס לתקציב המוקדש לכניסת חידושים. קביעה כזאת תעגן את החובה לתת את השירות הרפואי המתקדם והטוב ותיצוק תוכן ומשמעות לביטוי "כבוד החולה". בואו נחליט שבשנה הבאה, נוסף על נושאים קריטיים כגון ביטחון וחינוך, נתמקד בהחלטה שתבטיח להנגיש לציבור טכנולוגיות מאריכות חיים ומרפאות.

אסנת לוקסנבורג צילום: תומי הרפז

סיגל יעקבי

האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית במשרד המשפטים

למנוע תאונות כלכליות של אנשים

בספטמבר 2019 ייכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שמתמקד בשיקום של אדם שנקלע לחובות ומבקש לצייד אותו בכלים של הכשרה כלכלית שתמנע חזרה למצב הזה. אבל החוק מטפל בבעיה אחרי שכבר נוצרה, ולא עוסק במניעה שלה. בעידן שבו השימוש באשראי מהווה חלק בלתי נפרד מחיי הכלכלה, והיקף האשראי הצרכני הוכפל בתוך פחות מעשור, נדרשת החלטה דרמטית יותר, על חינוך פיננסי שימנע את "התאונה הכלכלית" מראש, ויתמקד גם בטיפול בהטיות הקוגניטיביות וההתנהגותיות שגורמות לחלקים לא מבוטלים של האוכלוסייה לצרוך הרבה מעבר ליכולותיהם. אפשר לעשות את זה למשל בתיכון, מה שמאפשר להגיע להרבה אנשים אבל בגיל שבו התלמידים עדיין לא מצויים בדילמות הכלכליות הרלבנטיות. אפשר לפנות לאוכלוסייה בשלבים מאוחרים יותר בחיים, למשל במסגרות של הכשרה מקצועית או אקדמית, אז הדילמות הכלכליות ממשיות יותר — אבל נגיע לפחות אנשים. יש אצלנו צוות שלומד את הנושא, ובהמשך נגבש המלצות לפעולה רחבה יותר מהתחום של חדלות פירעון.

סיגל יעקבי צילום: אוהד צויגנברג

גילה גמליאל

השרה לשוויון חברתי וחברת כנסת

להילחם בעוקץ קשישים

האזרחים הוותיקים נהפכו למטרה נייחת של חברות נכלוליות, שבשיטות שיווק אגרסיביות מוציאות מהם במרמה אלפי שקלים. הנתונים מזעזעים: מחקר של אוניברסיטת חיפה מצא שמחצית מהקשישים בישראל דיווחו שהופעל עליהם לחץ לשלם, שליש דיווחו שנגרמו להם הוצאות מוגזמות, ורבע דיווחו שנלקח מהם כסף בניגוד לרצונם. בחודשים האחרונים אני עוסקת בנושא עם מיטב המומחים, פעילים חברתיים (ובראשם מירב כהן), משפטנים, בכירי המשק וגורמי ממשל, כדי לקדם תוכנית לאומית שתעצור את התופעה, והקציתי לשם כך 15 מיליון שקל. במסגרת התוכנית נחמיר את הסנקציות הכלכליות והפליליות ונספק סיוע לקורבנות. בקרוב נצא בקמפיין שיעלה את הנושא לתודעה הציבורית ויספק לקשישים ולמשפחותיהם תמרורי אזהרה וכלים להתמודד עם נוכלים. במקביל אנחנו מפתחים עם שר הכלכלה אלי כהן את המאגר "אל תתקשרו אליי", שיאפשר לאזרחים להירשם אליו וכך להימנע לחלוטין ממתקפות השיווק הטלפוני, ומקיים עם בנק ישראל סדנאות לבנקאות דיגיטלית עבור אזרחים ותיקים, כדי שיהיו להם כלים למעקב אחר הוצאותיהם ולזיהוי מעשי עוקץ ותרמית. אני סמוכה ובטוחה שבכוח המאמצים האלה ישראל של השנה הבאה תהיה מקום צודק ומתוקן יותר, שמאפשר להזדקן בכבוד.

גילה גמליאל צילום: דנה קופל

מנכ"לית צלול - עמותה לאיכות הסביבה

להגדיל דרמטית את יעד האנרגיה הירוקה

משרד האנרגיה פרסם באחרונה את תוכנית האב למשק האנרגיה, המבוססת על ייצור חשמל מגז טבעי. היעד שהוצב היה ש־17% מהאנרגיה במשק עד 2030 תהיה מטכנולוגיות של אנרגיה מתחדשת. זה מעט מדי, וחייבים להגדיר יעד של לפחות 50%. לשם כך יש צורך בהשקעה מסיבית בפיתוח טכנולוגיות כאלה — הפקת חשמל מהשמש, מרוח ומגלי הים — ובפיתוח פתרונות לאגירת אנרגיה כזאת, כמו גם לקידום תחבורה ירוקה יותר. כל גג בארץ צריך להיות מכוסה בפאנלים סולאריים, למשל. משרד האנרגיה ורשות החשמל חייבים לפעול לקידום השינוי הזה.

מאיה יעקבס צילום: דור מלכה

איריס שטרק

נשיאת לשכת רואי חשבון

נדרשת בישראל יציבות גדולה בכל הנוגע למיסוי. כיום משנים חקיקה לעתים תכופות: במס על דירות, על הבורסה, דרישות לדיווח של תושבים חוזרים, הכל שליפות. אבל העולם הכלכלי זקוק לוודאות, בלי שינויים רבים כל כך שיש להם השלכות. כשמשנים, למשל, את מיסוי הדירות, גורמים לאנשים שחסכו שנים לפעול מתוך לחץ, מתוך הבהלה מהמס. למערכת המס יש מספיק במה לעסוק: טיפול בהון שחור, הלבנת הון, אכיפה מול מי שלא מתנהל נכון. לא צריך, גם בראייה מקומית וגם בראייה בינלאומית, לשלוף שפנים מהכובע, אלא לייצר שקט שיאפשר לעבוד. והאחריות מוטלת על משרד האוצר (ערן יעקב, ראש רשות המסים, חדש בתפקיד, והוא זרוע של האוצר), שצריך לעסוק בעיקר ולא בטפל. 

איריס שטרק צילום: אוראל כהן

המשנה למנכ"ל כלל ביטוח לשעבר, כיום יועצת בתחומי הפיננסים, פנסיה וחדשנות

לשנות את מודל הפנסיה כדי להגן על החלשים

ההחלטה החשובה שצריכה להתקבל היא על תוכנית ממשלתית לשינוי מודל הפנסיה. המודל הנוכחי אינו מתאים לעולם העבודה המשתנה, שבו אדם אינו עובד במקום אחד כל חייו ויש תקופות שבהן אינו מקבל שכר. בשיטה הקיימת גם רוב החיסכון מושקע בשוק הון, כך שיש תנודות הן בקצבה והן בחיסכון. בעלי הכנסות גבוהות יכולים לספוג תנודות כאלה יותר בקלות מבעלי שכר המינימום, לכן צריך לפעול לצמצום האי־שוויון המובנה במודל הפנסיה הקיים. בראש ובראשונה צריך להסיר מבעלי השכר הנמוך את סיכון התנודתיות ולהעלות את התשואה הנצברת. לדעתי, למי שמשתכר סביב שכר המינימום צריך להקצות פנסיה שכולה, או קרוב ל־100% ממנה, מגובה באג"ח ממשלתיות עם תשואה של 4.5%, כלומר המדינה תגבה את רוב החיסכון שלהם, בעוד לבעלי שכר גבוה הגיבוי יהיה חלקי (כיום מדובר בכ־30% לכולם). כך למשל מי שמשתכר 30 אלף שקל בחודש יקבל גיבוי ל־15%, ומי שמשתכר 7,000 יקבל 65%. זה לא דורש עלות נוספת למדינה אלא חלוקה מחדש של מלאי האג"ח המיועדות הקיימות, שמרפאה את אי־השוויון המובנה בפנסיה. זו רק שאלה של פתיחות מחשבתית ורצון מערכתי להוציא את היוזמה לפועל.

ענת לוין צילום: אוראל כהן

ד"ר קירה רדינסקי

יזמית הייטק והמדענית הראשית של eBay ישראל

ליישם חדשנות טכנולוגית במערכת הבריאות

הממשלה החליטה להקציב לנושא הבריאות הדיגיטלית כמעט מיליארד שקל, וכעת אנחנו חייבים ליישם את ההחלטה כדי להתחיל לראות תוצאות כבר בשנה הקרובה, כדי להביא לשינוי מסיבי בטיפול הרפואי כאן ולהוביל את התחום בעולם. הכוונה היא ליישם פענוח של בדיקות באופן אוטומטי בעזרת טכנולוגיה של בינה מלאכותית, לצד טיפול של רפואה מרחוק. יישום התוכנית, המשותפת לרשות החדשנות, מיזם ישראל דיגיטלית, מערכת הבריאות וגופים באקדמיה ובתעשייה, יכול להוריד משמעותית עומסים בבתי החולים ולהנגיש טיפול ברמה גבוהה גם לתושבי הפריפריה.

קירה רדינסק צילום: עמית שעל

דלית זילבר

מנהלת מינהל התכנון

להתמודד עם משבר התחבורה

במדינת ישראל בשנת 2040 עתידים לחיות כ־13.5 מיליון תושבים, וכבר היום היא אחת הצפופות במדינות ה־OECD. הגידול המהיר באוכלוסייה ושינוי המבנה הדמוגרפי הם בעלי השלכות מרחיקות לכת על מרקם החיים בישראל, ומציבים אתגרים תכנוניים לא פשוטים. מינהל התכנון, בשיתוף משרדי ממשלה וגופים נוספים, מגבש את התוכנית האסטרטגית לשנת 2040, שתעצב את פני המדינה ותיתן מענה לכלל היבטי החיים, בהם תשתיות, תחבורה, דיור, תעסוקה ושמירה על שטחים פתוחים. לאחר הגדרת יעדי הדיור, השנה נתמקד ביתר שאת בתכנון תשתיות בכלל ותחבורה בפרט. אנחנו מקדמים תוכניות כלל־מטרופוליניות לתשתיות בדגש על תכנון המתעדף תחבורה ציבורית, התניידות באופניים ויצירת מרחב עירוני התומך בהולכי הרגל. תחבורה ציבורית יעילה היא רכיב הכרחי בפיתוח חברה איתנה כלכלית וחברתית, היא אחד הגורמים לפיתוח אזורי, ויש לה תפקיד חשוב בהבטחת ניידות ונגישות, ובשיפור הבריאות ואיכות החיים. הציפייה היא שהגופים האחראיים יניחו על שולחן התכנון תוכניות כבר השנה, ואנחנו נדאג לאשר אותן במהירות ובאיכות האפשרית. תוכנית המתאר הארצית לתחבורה היא קריטית וחייבים לקדם אותה, עם אוריינטציה מוטה לטובת תחבורה ציבורית, כי עוד מחלף או עוד כביש לא יוציאו את הציבור מהפקק. 

דלית זילבר צילום: ניב קנטור