האירופים תקעו מסמר נוסף בארון רפורמת התמרוקים

מאמצי משרד הכלכלה להורדה דרמטית של מחירי הטואלטיקה נתקלים בקשיים. לאחר שאתמול (ד') התברר כי הצו לסימון מוצרים, המחייב קמעונאים להציג על המדפים את מחיר המוצר בישראל לצד מחירו בחו"ל, צומצם בדרמטיות, מגיע מכשול נוסף ־ הפעם מכיוון יבשת אירופה.

ל"כלכליסט" נודע כי האיחוד האירופאי דחה את בקשת משרד הבריאות להתחבר למערכת בינלאומית המתריעה על ריקולים בתחום התמרוקים, בדומה למערכת אליה מחובר המשרד בתחום המזון. הבקשה הוגשה ביוזמת מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, במסגרת מתווה זמני שמטרתו היתה לאפשר יבוא מקביל של תמרוקים עוד בטרם אושרו תקנות התמרוקים החדשות בכנסת. החיבור למערכת הריקולים היה אמור למזער את הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בייבוא מקביל של תמרוקים. סירובם של האירופים לחבר את ישראל למערכת למעשה דוחה את הגדלת נפח הייבוא המקביל למועד לא ידוע, שכן התקנות החדשות עדין לא הוגשו לכנסת.

מי שאמור היה לייצר את החיבור בין משרד הבריאות לרגולטור האירופאי הוא משרד הכלכלה. אלא שהניסיונות של בכירי משרד הכלכלה ובראשם שר הכלכלה אלי כהן, לשכנע את האירופאים לאפשר למשרד הבריאות הישראלי להתחבר למערכת המדוברת, לא צלחו. הסיבה — ישראל איננה חלק ממדינות האיחוד האירופי.

במהלך השנה האחרונה נפגש שר הכלכלה עם שגריר האיחוד האירופי בישראל, והנושא אף עלה בפגישה שקיים השר עם נציבת התעשיה של איחוד האירופי בארץ, אך אלה הודיעו כי חיבור למערכת לא יתקיים, והבטיחו שינסו למצוא סוג של מתווה חלופי, שיאפשר לשתף את משרד הבריאות הישראלי במידע רגולטורי מאירופה. "היה ניסיון אמיתי מצידנו לייצר דרך יצירתית שתאפשר למשרד הבריאות להתחבר למערכת ההתרעות", הסביר אוהד כהן, ראש מנהל סחר חוץ במשרד הכלכלה, בתגובה לפניית "כלכליסט". "לצערי התחוור לנו בחודשים האחרונים שנסגרו כל הדלתות מצד האירופאים".

הדחייה האירופית מצטרפת, כאמור, לכישלון משרד הכלכלה בנוגע לסימון המחירים. באוגוסט האחרון פרסם משרד הכלכלה צו לפיו יחייב המשרד את הקמעונאים לסמן את מחיריהם של 16 מוצרים לצד מחירם בחו"ל, בכפוף לשימוע. אלא שאתמול התברר שהרשות לסחר הוגן אישרה סימונם של שמונה מוצרים בלבד.

שר הכלכלה אלי כהן בהשקת רשת הפארם Be. היוזמה האירופית נכשלה צילום: אוראל כהן

באופן מפתיע, האצבע המאשימה במקרה זה לא הופנתה לכיוון היבואנים הרשמיים, אלא לחברת המחקר נילסן, אותה שכר המשרד כדי לבצע אחת לרבעון השוואת מחירים של מוצרי טואלטיקה הנמכרים בישראל ובעולם. "בנילסן טוענים שהפער בין נפח המוצר בחו"ל לעומת הנפח שלו בישראל, הוא משמעותי מבחינת חווית הקנייה. זה מכעיס אותנו ואנחנו מחפשים חלופות לנילסן, אבל הבעיה היא שאין הרבה חברות שעושות מחקרים כאלה", אמר ל"כלכליסט" מיכאל אטלן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן וסחר הוגן במשרד הכלכלה שהוא גם חבר בוועדה שקבעה את הקריטריונים להשוואת המוצרים בארץ ובחו"ל.

מנכ"ל נילסן ישראל, אמיר בר, הגיב לטענות ואמר: "אני חברת מחקר. אני מספק מידע שהוא חייב להיות מידע מאד מדויק. זה נורא פשטני להגיד משחת שיניים קולגייט 100 גרם ו־75 גרם זה אותו מוצר, בואו נכפיל ונחלק. לייצר אוקונומיקה במשקל ארבעה ליטר לעומת ליטר בודד זה לא אותו דבר. כל ההחלטות איזה מוצרים ייבדקו נקבעות על ידי הוועדה המייעצת למשרד הכלכלה".