סוף הסאגה: דינה זילבר פסלה את ירון זליכה מראשות ועדת יוקר המחייה

דינה זילבר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הודיעה היום (ה') כי לא נמצאה הצדקה להתנגד לעמדתו של אסי מסינג, היועמ"ש של משרד האוצר, שקבע כי בגלל ריבוי של ניגודי עניינים, פרופ' ירון זליכה לא יוכל לעמוד בראש הוועדה הממשלתית לבחינת ההתייקרויות במשק. זליכה ושר האוצר משה כחלון - שביקש למנות אותו - סירבו לקבל את עמדתו של מסינג, וביקשו את התערבותה של זילבר.

זליכה כבר הבהיר בשבוע שעבר, כי אם לא ימונה לראשות הוועדה בהתאם לרצונו של כחלון, הוא יפנה לבג"ץ.

לאחר פרסום החלטתה של המשנה ליועמ"ש, פרסם שר האוצר ציוץ בטוויטר, בו הביע תמיכה בזליכה פעם נוספת, ורמז כי הוא ישמח באם בג"ץ ישנה את החלטתם של מסינג וזילבר. 

פרופ' ירון זליכה. זילבר קבעה כי הוא מצוי בניגוד עניינים תדיר ומקיף צילום: עמית שעל

במכתב ששיגרה הבוקר זילבר לכחלון, שביקש והתעקש למנות את זליכה, היא כותבת כי פסילתו אינה מעידה על חוסר יכולת או מחסור בכישורים, וכי אין בהחלטתה ניסיון להטיל כל דופי בזליכה עצמו. זילבר מפרטת כי מדובר אך ורק ב"קיומם האובייקטיבי של עיסוקים שונים, המלמד על מצב של ניגוד עניינים".

עוד חושף המכתב, שהגיע ל"כלכליסט", כי מעבר להיותו של זליכה יועץ להסתדרות העובדים בראשות אבי ניסנקורן - ארגון שמתנגד באופן עקבי לרפורמות מבניות במשק - הוא גם יועץ לשלושה ועדים של שלוש רשתות קמעונאיות גדולות בתחום המזון, אשר "מחזיקות בנתחי שוק משמעותיים בשוק שיש בו מעט מאוד שחקנים", לשון המכתב, נושא מרכזי בו הוועדה אמורה לטפל. עוד עולה, כי זליכה מייעץ לכמה גופים ציבוריים נוספים, אשר באים במגע ישיר עם משרד האוצר.

במכתבה של זילבר נחשפות מספר התפתחויות מעניינות נוספות, כגון השפעתו של מנכ"ל האוצר ויד ימינו של כחלון, שי באב"ד, על פסילתו של זליכה. לפי המכתב, ביקש זליכה להתחשב בעובדה שכחלון בוחן את האפשרות להרחיב את אופק תחומי הבחינה של הוועדה, ולא להתרכז אך ורק בתחום המזון. עם זאת, זילבר הסבירה לכחלון כי דווקא באב"ד, בשימוע שנערך לזליכה לבקשתו, הבהיר והדגיש כי גם אם יש כוונה כזו, "העיסוק בתחום המזון צפוי להיות העיסוק המרכזי". ברור מהמכתב כי לעדותו של באב"ד, שלפי מקורות באוצר לא שמח במיוחד שזליכה ישוב ויינהל דיון מקצועי מטעם המשרד, משקל רב בהכרעתה של זילבר.

אלא שהתרומה של באב"ד גדולה ממה שניתן היה ניתן לחשוב: זליכה, שכאמור מייצג ועד של שלוש רשתות קמונאיות, ביקש להפריד את סוגיית הרשתות ולחתום על הסכם ניגוד עניינים לגביהן, ולא לטפל בהן בטענה ש"המקטע הקמוענאי הוא תחרותי ומרווחי הרווח בו נמוכים, ולכן העיסוק בו צפוי ממילא להיות שולי, אם בכלל". אלא שגם במקרה הזה - באב"ד התערב, וביקש להבהיר כי "בחינת יוקר המחייה בתחום המזון אינה יכולה להיערך במנותק מפעילותן של הרשתות וההשלכות הצפויות עליהן".

עוד טען זליכה בשימוע, כי נעשה נגדו "איפה ואיפה", שכן הן חדוה בר, המפקת על הבנקים, והן מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, מונו לתפקידים ציבוריים לאחר שהגיעו מהמגזר העסקי - והיו גם הן מצויות בניגוד עניינים. זילבר פסלה את הטענה על הסף, והסבירה כי בר והלפרין הפסיקו שתיהן באופן מוחלט כל פעילות עסקית, וכל כולן מוקדשות לתפקיד הציבורי. זאת, בניגוד לזליכה שממשיך לייעץ ולנהל את התובענה הייצוגית נגד תנובה - פעילות שיש לה משקל רב בפסילתו.

לבסוף קובעת זילבר כי "ניגוד העניינים בו מצוי זליכה הוא תדיר, ומקיף חלק משמעותי של התפקיד במתכונתו הנוכחית. על כן, הסדר ניגוד עניינים אינו יכול לספק פתרון".