חללי עבודה משותפים - גם למפעלים: "זה לא שוק אוכל, זה ה־WeWork של המזון"

חללי העבודה השיתופיים שמתרחבים לאחרונה לתחומים נוספים, מגיעים כעת גם למפעלי המזון. חברת לגובה נכסים של לני סקסטין, בעלי חברת הממתקים כרמית, תסב את מפעל הממתקים, הפועל כיום במערב ראשון לציון, למתחם קולינרי חדש בהשקעה של 30 מיליון שקל.

מפעל כרמית נערך למעבר לאזור התעשייה ציפורית בצפון הארץ. לפי התכנון של לגובה ושותפיה לנכס, לצד המפעל יוקם מגדל משרדים בהשקעה של 220 מיליון שקל, והמפעל עצמו, המשתרע על 12.5 אלף מ"ר, יוסב למתחם המחולק ל־16 מפעלים קטנים ויושכר ליצרני מזון בוטיק.

הדמיית המתחם. "מענה ליצרני מזון קטנים" הדמיה: אביעד סאקסטין

מטרת החברה היא למשוך למקום יצרני שוקולד, גבינות, נקניקים, פסטה, קפה, עוגות, מאפים, טחינה, חומוס או מזקקות אלכוהול. מפעלי המזון הקטנים יוכלו להשתמש בתשתית הקיימת ובחללים משותפים, שבהם יוצעו להם כל השירותים הנדרשים — מחדר אוכל לעובדים ומקלחות ועד לשירותי משרד. לצד כל מפעל תוקם חנות מפעל, שבה יוכל למכור את מרכולתו. לפי התכנון, המפעלים יציעו גם מנות מזון טרי, שייתנו מענה בעיקר למשרדים הקיימים ולמגדל המשרדים שלגובה מתכננת להקים על השטח הסמוך למפעל.

מי שעומדות מאחורי המיזם הקולינרי העתידי הן מיכל קלימברג, בתו של לני סקסטין, עורכת דין במקצועה, המנהלת את חברת לגובה נכסים ומשמשת כדירקטורית בחברת הממתקים כרמית ביחד עם שותפתה במיזם שיר הלפרן, מייסדת ומבעלי שוק האיכרים בנמל תל אביב. "התלבטנו מה לעשות במבנה של המפעל", מסבירה קלימברג. "חיפשתי משהו שיחיה לצד מגדל המשרדים. התלבטתי חודשים רבים וכל הזמן חזרנו להיסטוריה של המזון. גדלתי על תעשיית המזון, ולהבדיל מתעשיית הטקסטיל שעזבה את המדינה, אני לא צופה שתעשיית המזון תיעלם מישראל. טריות אי אפשר לייבא מחו"ל, וסוגיית הכשרות גם היא פקטור שבגללו אני מאמינה שהתעשייה לא תצא מהארץ. כרמית התחילה כמפעל קטן, ואני יודעת מה הקשיים של מפעלים קטנים ובינוניים בישראל. אין פה רגולציה שמתחשבת ביצרנים קטנים ובעיקר ביצרנים ארטיזנלים (העוסקים במלאכת יד – א"י)".

לדברי קלימברג, על מנת שמפעל מזון יקבל רישיון יצרן, הוא חייב לעמוד בדרישות משרד הבריאות שבין היתר מחייבות שבמפעל יהיו מקלחות, מטבח, שירותים ועוד שמעלים את הוצאות התפעול של יצרני בוטיק קטנים ומקשים עליהם לקבל רישיון יצרן. "המתחם ייתן מענה רגולטורי שלא קיים היום. משרד הבריאות הביע נכונות והבין את הצורך של הפתרון השיתופי. כל מפעל יוכל להתעסק במה שהוא מומחה בו ולא בענייני רגולציה. ליצרנים הקטנים קשה לשרוד. זו מצוקה אמיתית ומכיוון שהם לא הולכים לשום מקום, צריך למצוא להם פתרון. יש היום WeWork ו־WeLive. למה שלא יהיה גם Wecook?".

היזמת מיכל קלימברג צילום: אלעד גוטמן

לפי התוכנית של קלימברג והלפרן, במתחם יפעלו גם מעבדה וחדרי סדנאות שבהם יוכלו היצרנים לקבל ייעוץ קולינרי, שיווקי ומימוני. "זה אמור להיות מתחם שבו תצמח החדשנות", כך קלימברג. "אנחנו בקשר עם קבוצת שטראוס בניסיון לאפשר לה להקים במתחם אינקובטור לניסיונות לייצור מזון במעבדה שתוקם במתחם. המטרה ליצור בית ליצרנים קטנים שניתן להם את התשתית לפרוח וכאשר הם יגדלו הם לא יישארו במתחם".

כשקלימברג נשאלת על החשש מפני קריסת השווקים הקולינריים בישראל, היא מתעקשת שמדובר בסיפור שונה. לדבריה, יש חשיבות גדולה למיקום המתחם בסמוך לתחנת הרכבת, שיהפוך למרכזי יותר עם תחילת פעילות הרכבת הקלה. במקום יהיו מקומות ישיבה וחנויות המפעל יציעו מנות מזון טרי לצד מוצרים שניתן לרכוש הביתה, אבל זה לא יהיה לב העניין. "אנחנו לא שוק אוכל", היא אומרת. "שוק אוכל נשען רק על דריסת רגל של לקוחות, ואם לא מגיעים אנשים, השוק גווע. פה הלקוחות זה לא רק מי שמגיע לחנות אלא גם מעדניות שיקנו מהמפעלים, בתי מלון ומסעדות. החנות היא רק עוד מקום למכור בו".