נטו התאיידות של נתניהו

שר האוצר משה כחלון חטף בשבוע האחרון מכה פוליטית קשה נוכח גל ההתייקרויות במשק – החשמל, המים, הלחם, ומוצרי המזון – לאחר שחרת על דגלו את הורדת יוקר המחיה. בשנה רגילה הוא עוד יכול היה לקחת את הזמן לתקן, אבל לא בשנת בחירות. זו כנראה גם הסיבה לכך שכל מאמציו כעת מתרכזים בניסיון לדחות את ההתייקרויות עד לאחר הבחירות.

כחלון. "שיאכל את הדייסה שבישל" צילום: אמיל סלמן / הארץ

בינתיים בין שלל תוכניות הנטו כחלון נותר "נטו לבד" במלחמתו נגד ההתייקרויות: ראש הממשלה בנימין נתניהו שנצמד אליו בשנה האחרונה בטקסים לחתימה על הסכמי גג עם הרשויות המקומיות פשוט התאדה. נתניהו עסוק מאוד: הוא גם רה"מ, וגם שר הביטחון, החוץ, הבריאות והקליטה. הוא טרוד בדיונים עם ראשי הצבא, שותה קפה שחור עם חיילים בשטח, מגיב בפוסטים על התבטאויותיו של בנו יאיר, ומברך על שליחותה של רעייתו בגואטמלה. אכן עסוק, אבל אם היה מדובר בבשורה חיובית לציבור, כבר היינו רואים אותו מאפיל על כחלון וגוזר קופון פוליטי.

גורמים בליכוד שמחים לאידו של יו"ר כולנו וטוענים שכחלון קיבל "ארגז כלים" מרה"מ בעת הקמת הממשלה ולא רצה שנתניהו יתערב במדיניות הכלכלית, אז שיואיל להשתמש בו. עוד אמרו שם ש"כחלון יאכל את הדייסה שבישל".

"רפורמות פופוליסטיות"

ח"כ שרן השכל (הליכוד) קבעה: "מכל תוכניות נטו פה ונטו שם של השר כחלון, נותרנו עם נטו גירעון ונטו כישלון. יוקר המחיה עולה כתוצאה ממהלכים ורפורמות פופוליסטיות ולא אחראיות. כשאתה עושה נטו פה ונטו שם, זה צריך לרדת ממישהו, וזה יורד מהכיס של הציבור". ואילו ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) הפוזל למשרת סגן שר החוץ צייץ כי "קצת מצער שהיה צורך במחאת החקיינים של האפודים האינפנטיליים כדי להביא את שר האוצר למסקנה הזאת, אבל כל הפחתה על מכסי יבוא שיש בה כדי להוריד מחירים ולפתוח את השוק לתחרות היא מבורכת".

למרות הביקורת ראש הממשלה והליכוד זקוקים לכחלון. מאד. בלי כחלון וחברי הכנסת של כולנו אין לנתניהו רוב לחקיקת חוק גדעון סער שהעברתו היא בציפור נפשו. ובכלל, כשנתניהו תלוי על בלימה, בדמות קואליציה של 61 חברי כנסת בלבד הוא לא יכול להתקיים בלי שותפות עם כחלון.

הוא גם צריך את כחלון כדי לסכם על מועד הבחירות. נתניהו רוצה שהבחירות ייערכו במועדן, אבל בכנסת כבר מדברים על מאי 2019 אם חוק הגיוס לא יעבור בקריאה השנייה והשלישית עד תום הארכה שהעניק בג"ץ לממשלה לחוקק את החוק – 15 בינואר 2019. כחלון ירצה להתרחק מההתייקרויות אך לא יותר מדי כי מי יודע אילו עוד אילוצים תקציביים יצוצו פתאום? הוא מבקש שהבחירות ייערכו במרץ 2019 בטענה שהממשלה תתקשה לתפקד ולהדוף חוקים פרטיים עם רוב דחוק של 61 ח"כים.

נתניהו כבר מביט אל היום שאחרי הבחירות. הוא מנסה לקושש כל קול שיסייע לו לגייס את הקואליציה הבאה, ועל כן הוא זקוק לכחלון. מסיבה זו נראה שהוא לא יתקוף כעת את כחלון בשל ההתייקרויות. נהפוך הוא: נתניהו, כדי לא לקרוע כעת את החבל עם כחלון, ייאלץ לתת לו גיבוי בצעדים שינקוט לבלימת ההתייקרויות (ואולי אחר כך גם רה"מ יתהדר בפני אזרחי ישראל על המהלכים): מניעת העלאת תעריפי החשמל, באמצעות הזרמת 2-1.5 מיליארד שקל לחברת החשמל. הצעה אחרת שנבחנת היא גיוס אג"ח של 2-1.5 מיליארד שקל. כמו כן יהיה צורך לממן מתן הטבות כספיות של כמה עשרות מיליוני שקלים למאפיות בתמורה לביטול חלקי של ההתייקרויות ועוד.

גבינה שוויצרית

לפי האוצר, הפחתת מכסים של 1.5 מיליארד שקל במסגרת תוכנית נטו משפחה ונטו הוזלות שעל הארכתן הכריז במוצ"ש כחלון, מתוקצבת בתקציב 2019. הבעיה היא שכל תחזיות התקציב לשנה הבאה נתונות בערפל. תקציב 2019 אושר, אמנם, לפני תשעה חודשים על ידי הכנסת, אבל הוא מחורר כמו גבינה שוויצרית עוד לפני העלויות שיושתו עליו למניעת ההתייקרויות הקרובות.

קיים חשש שההכנסות החזויות בתקציב ל־2019 לא יעמדו ביעדים, ולא מן הנמנע שגם בצד ההוצאות יהיה צורך להכניס תיקונים לנוכח החרפת המצב הביטחוני, בעיקר כששר הביטחון נתניהו זוכה לגיבוי מרה"מ נתניהו. ההתייקרויות הצפויות בחשמל, במים ובלחם האחיד כנראה לא יבוצעו בתחילת 2019, אך הציבור ישלם עליהן ובגדול לאחר הבחירות, בשלהי השנה הבאה. הממשלה החדשה לא תחשוש לקרוא לציבור להדק את החגורה ולספוג קיצוץ בתקציבי הרווחה, הבריאות, החינוך והרשויות. החשבון יוגש לנו בסוף כך או כך, במוקדם או במאוחר.