נתניהו מקדם את הנפקת התעשייה האווירית לפי שווי של 4 מיליארד דולר

ראש הממשלה בנימין נתניהו מוציא לדרך את הנפקת התעשייה האווירית במטרה לקיימה באמצע 2019. ל”כלכליסט” נודע כי נתניהו, שמכהן גם כשר הביטחון מאז התפטרותו של אביגדור ליברמן בחודש שעבר, הנחה את מנכ”ל משרד הביטחון אודי אדם ואת מנהל רשות החברות הממשלתיות ינקי קוינט לקדם במהירות את הנושא. בנוסף, בכוונת נתניהו להעלות את הנושא לשולחנה של ועדת השרים לענייני הפרטה במהלך החודש הקרוב.

לאחר אישור המהלך בוועדה יפעלו משרד הביטחון, משרד הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלת”ב) ומשרד האוצר לגיבושו של צו שמסדיר את ההגנה על האינטרסים החיוניים של המדינה לאחר ההנפקה. צו ההגנה הוא, בין היתר, מענה לחששות של המלת”ב שהביע התנגדות להנפקת התעשייה האווירית בשל פגיעה פוטנציאלית בביטחון המדינה בעקבות החשיפה האפשרית של חלק מפעילות החברה בשל ההנפקה. הכוונה היא לכך שלאחר ההנפקה על החברה למסור דיווחים נרחבים על הפעילויות שלה במסגרת הדו”חות הרבעוניים והשנתיים שהיא תצטרך לפרסם.

מימין: ינקי קוינט מנהל רשות החברות הממשלתיות, אודי אדם מנכ"ל משרד הביטחון ונמרוד שפר מנכ"ל תע"א צילומים: אוהד צויגנברג, בשמת איבי, כפיר זיו, אלכס קולומויסקי

למעשה, בשבועיים האחרונים החלו נציגים של התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לדון בגיבושו של מתווה שעל בסיסו ינוסח צו ההגנה. מהמתווה עולה שיוטל חיסיון על תחומי פעילות רגישים של החברה שהם בעלי סיווג ביטחוני גבוה, כמו ייצור לווייני ריגול. מקורבים למהלך טוענים כי צו ההגנה שיגובש יאפשר לחברה למסור דיווחים במתכונת דומה לדיווחים של המתחרה אלביט מערכות הציבורית, שעוסקת גם היא בתחומים רגישים שהפירוט עליהם לא מופיע בדו”חות. צו ההגנה אמנם צפוי להטיל חיסיון, אך למעשה הוא יחול על חלק קטן מהפעילות של התעשייה האווירית, שכן רק 20% מפעילותה מתרחשים בישראל, ומתוך חלק זה נתח זעיר למדי מוגדר כפעילות רגישה מבחינה ביטחונית.

במקביל, לאחר האישור של ועדת השרים לענייני הפרטה, החברה תתחיל בסבב פגישות עם חתמים מובילים בארץ ובעולם, מנהלי הבורסה המקומית וראשי רשות ני”ע. כמו כן, החברה תתחיל להכין תשקיף. על הכנת התשקיף יופקד משרד עורכי הדין הנוכחי של החברה, גולדפרב־זליגמן. מכיוון שלחברה יש אג”ח נסחרות, תשקיף מדף שלה קיים בבורסה, אך כעת יש צורך בהכנת תשקיף מקיף יותר.

הנפקת התעשייה האווירית אינה רעיון חדש. למעשה, הממשלה כבר אישרה אותה ב־2014, אך עד היום היא לא יצאה לפועל (ראו תרשים). לפי התוכנית הנוכחית, המדינה תנפיק 25% ממניות החברה לפי שווי של 4 מיליארד דולר אחרי הכסף לתעשייה האווירית — שווי שאפתני בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה הפסדית שאת הרבעון השלישי של השנה חתמה בהפסד של 19 מיליון דולר. לזכות החברה עומד צבר הזמנות של 13 מיליארד דולר — הגבוה בתולדותיה — שאותו היא תנסה לשווק למשקיעים כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה.

בניגוד לפרסומים קודמים, ההנפקה תתבצע בפעימה אחת בלבד והיא תכלול מנגנונים שימנעו מגורמים זרים לקבל דריסת רגל משמעותית בחברה. בין היתר, אף גורם לא יוכל לרכוש נתח גדול מ־4.99%. בנוסף, רק המדינה תמנה דירקטורים בחברה, כך שלרוכשי המניות בהנפקה תעמוד רק הזכות להצביע באסיפות של בעלי המניות.

מי שדוחפים להנפקה באופן מיוחד הם קוינט ויו”ר התעשייה האווירית הראל לוקר. השניים מאמינים שהפיכת החברה לציבורית תיצוק אליה דנ”א עסקי שיהפוך אותה לתחרותית יותר ורווחית יותר. כיום מקור הרווח העיקרי של החברה הוא במכירות לשוק הצבאי, בעוד תחומי הפעילות האזרחיים מסבים לה הפסדים. בנוסף, קוינט ולוקר סבורים שהמהלך יתרום לתדמית של התעשייה האווירית ולפעילותה העסקית בעולם ובעיקר בארה”ב, שבה שואפת החברה להפוך לדומיננטית, בין היתר באמצעות שיתוף פעולה אסטרטגי עם בואינג. בהתאם לכך, חלק מכספי ההנפקה אמורים לשמש למימון השיווק בארה”ב. 

על מנת להוציא את ההנפקה לדרך, התעשייה האווירית תצטרך לפתור את סוגיית המענק לעובדים שדורשים לקבל חלק מהסכום שייכנס לקופת החברה או לקופת המדינה בעקבות ההנפקה. לאחר אישור ההחלטה בוועדת השרים להפרטה צפוי להתנהל מו"מ לגבי המענק, מו"מ שייערך במסגרת כוללת יותר שמתנהלת כבר היום שכוללת את מהלך ההתייעלות של החברה שכוללת מיזוג של שלוש חטיבות. במסגרת המיזוג, שאותו מוביל המנכ”ל הנכנס נמרוד שפר, פרשו כבר 800 עובדים, ומאות נוספים צפויים לפרוש בעתיד.

בעקבות הפרסום הוציא מזכיר ארגון העובדים, יאיר כץ, מכתב לעובדים ובו כתב כי "ארגון העובדים אינו שותף למהלך, אינו מעורב בו ולא ייתן להובלת מהלכים חד צדדיים. הסכמי העבודה בתעשייה האווירית הינם ברורים. תהליך בעל משמעות כה גדולה לעובדים לא ייצא לפועל ללא הסכמת ארגון העובדים. עד כה לא פנה לארגון העובדים כל גורם לניהול מו"מ בנושא".