שילוב אנשים עם מוגבלויות בעבודה - הוא חובה
המטרה של כולנו צריכה להיות שילוב של אנשים עם מוגבלויות בחברה. הם יביאו לצמיחה כלכלית גדולה והחברה שלנו תהפוך להיות בריאה, מכילה, שוויונית ומגוונת
כמעט כולנו קמים כל בוקר לעבודה וחוזרים בערב הביתה. מפרנסים את עצמנו. זה לא ככה אצל אנשים עם מוגבלות. כמה נתונים מטרידים על מצבם העגום אנשים עם מוגבלות בישראל התפרסמו בזמן האחרון.
- הלמ"ס: אחד מכל שני אנשים עם מוגבלות לא מועסק
- 66% ממשרדי הממשלה מתעלמים מהחוק להעסקת נכים
- אפשר גם אחרת: משרד רו"ח שפותח את שעריו לבעלי מוגבלויות
על פי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2017, חיים בישראל יותר מ- מיליון אזרחים, אזרחיות, בנות ובני נוער עם מוגבלות: 15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (818,000 איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה, ובנוסף למדו בישראל 235,240 תלמידים עם צרכים מיוחדים. כלומר: כל אדם שמיני בישראל. לפי הסקר הזה, 50% מהאנשים עם מוגבלות – לא עובדים.
מנתונים של נציבות שירות המדינה לשנת 2017, 66% ממשרדי הממשלה לא עומדים ביעד להעסקת אנשים עם מוגבלויות, שנקבע על 5%. המצב בעיריות, רשויות מקומיות, בתי חולים ועוד – גרוע הרבה יותר. לפי נתונים שפורסמו, רק 2.2% מעובדי המדינה הם עם מוגבלות.
לפני כ-3 שנים פרסם מבקר המדינה פרסם דו"ח שלפיו הכלכלה הישראלית מפסידה כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות 5 מיליארד שקל כל שנה. הקביעה הזו מתבססת על מחקר של משרד הכלכלה, שבדק את הנזקים כתוצאה מחוסר השילוב בעבודה. אם נהפוך את התמונה, נגלה שהמשק היה יכול להרוויח 5 מיליארד שקל משילוב ראוי של אנשים עם מוגבלות בעבודה. צמיחה כלכלית כבר אמרנו?!
כלומר: המטרה של כולנו צריכה להיות שילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה. הם יביאו לצמיחה כלכלית גדולה. החברה שלנו תהפוך להיות בריאה, מכילה, שוויונית, מגוונת. חברה שתקבל את האחר ולא תפלה אותו. חברה נטולת סטיגמות היא חברה עם עוצמה.
החוק של שמולי, קיש וקורן
אבל לא הכל שלילי. יש שינוי חיובי, בעיקר בשנים האחרונות. ב-1.1.2017, לפני שנתיים, נכנס לתוקפו החוק ההיסטורי שמחייב סיכוי שווה לשילוב של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ- 100 עובדים: עיריות, משרדי ממשלה, בתי חולים, חברות ממשלתיות, קופות חולים ועוד. מדובר בעשרות אלפי משרות שייפתחו (בתוך 5 שנים) לאנשים עם מוגבלות. החוק הוא יוזמה של סיכוי שווה – מיזם ברשתות החברתיות לשילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה. החוק הוגש ע"י חברי הכנסת איציק שמולי מהמחנה הציוני, ויואב קיש ונורית קורן מהליכוד.
אילוסטרציה צילום: shutterstock הרציונל לחוק הוא שהמדינה חייבת להיות הראשונה שמשלבת עובדים בהתאם לחוק (5%), כלומר להיות נאה דורשת וגם נאה מקיימת. בנוסף, ההחלטות לגבי אנשים עם מוגבלות מתקבלות בגופי ממשלה. כל עוד אין עובדים עם מוגבלות בממשלה – הם לא משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות לגביהם – וזה לא הגיוני.
בנוסף, בארגונים גדולים, כדוגמת הממשלה, יש יציבות וודאות עבור העובדים הללו, אין אפלייה ותנאי ההעסקה שוויוניים.
החוק הזה מקרב אותנו לרמה האירופאית וברור עכשיו לכו-לם ששילוב של אנשים עם מוגבלות בעבודה הוא לא המלצה, אלא חובה חוקית. תם עידן מכבסות המילים של "העדפה מתקנת", "אפלייה מתקנת" וכו'. עכשיו יש חוק ברור, עם מדדים ויעדים.
שכר מינימום בלי פגיעה בקיצבה
אבל בישראל – כל חוק הוא המלצה, אלא אם כן אוכפים אותו. ונדרשת אכיפה!
בנוסף, יש להסיר את החסמים שעומדים בפני אנשים עם מוגבלות שמבקשים להשתלב בשוק העבודה. החסם העיקרי הוא חוק לרון, שקובע שאנשים עם מוגבלות מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד, בהתאם לאחוזי הנכות שלהם ולשכר שיקבלו.
כשאנחנו מתחילים לעבוד, אנחנו שואלים את המעסיק: "כמה נרוויח?". לעומת זאת, אדם עם מוגבלות שואל: "כמה אני מפסיד כשאני מתחיל לעבוד?" - אבסורד. חלם. נשמע לכם הגיוני? לי ממש לא.
החוק קובע "דיסריגארד" - סכום שעד אליו אנשים עם מוגבלות יכולים להשתכר מעבודה ולשמור על הקיצבה שלהם. הדיסריגארד הועלה לפני שנה רק לסכום של 3,700 שקל. המשמעות היא שאנשים עם מוגבלות שעובדים, או רוצים לעבוד – יפסידו 3,700 שקל. זה אבסורד, חלם.
החוק הזה הוא חסם משמעותי שעומד בפני אנשים עם מוגבלות שרוצים להשתלב בחברה, לחיות חיים רגילים כמו כל אחד אחר, לתרום לכלכלה, להתפרנס, לעשות מה שכל אחד מאיתנו עושה: לעבוד.
לכן, צריך לעודד אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד ולהשתלב בחברה ולהפסיק את התופעה שהם מפסידים את כל הקיצבה כשהם מתחילים לעבוד.
לכן, צריך להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקיצבה ל-15,000 שקל, פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק. אבל בטווח הזמן המיידי, יש להעלות אותו לגובה שכר המינימום ולאפשר למעשה לאנשים עם מוגבלות שעובדים להשתכר שכר מינימום בלי לפגוע להם בקיצבה.
לכן, חייבים לאכוף את החוק ולחייב שילוב של 5% עובדים עם מוגבלות בגופי ממשלה. למה? התשובה פשוטה - 5 מיליארד שקל בשנה.
הכותב הוא מייסד מיזם הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה " לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה
