66% ממשרדי הממשלה מתעלמים מהחוק להעסקת נכים

בשני שליש ממשרדי הממשלה פחות מ־5% מהעובדים הם אנשים בעלי מוגבלויות. משרדי ממשלה אלה לא עומדים ברף שנקבע בחוק. כך עולה מהנתונים שהציגה נציבות שירות המדינה לשנת 2017 שהגיעו לידי "כלכליסט".

מתוך משרדי הממשלה, 14% מדורגים ברמה נמוכה - 2% עד 3.5% - של עמידה ביעדי הייצוג ההולם. משרדים אלה רחוקים מהשיעור הקבוע בחוק (5%) שעליהם לעמוד בו. עוד 53% ממשרדי הממשלה מדורגים ברמה בינונית - 5%-3.5%.

מביכה במיוחד העובדה שבהם נמצא משרד המשפטים שבמסגרתו פועל נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אברמי טורם צילום: ניב קנטור

מהנתונים עולה כי רק שבעה ממשרדי הממשלה רשמו עמידה מלאה ביעדים - 5% ומעלה - בהם משרד הבינוי והשיכון, המשרד לביטחון הפנים ואגפי הרווחה של משרד העבודה והרווחה. זרוע העבודה של משרד העבודה והרווחה מדורגת לעומת זאת ברמה בינונית בלבד.

נתון חמור לא פחות: ב־91% מבתי החולים הממשלתיים, כולל בתי חולים גריאטריים ובתי חולים לבריאות הנפש, יש פחות מ־5% עובדים עם מוגבלויות והם אינם עומדים עמידה מלאה ביעד. 32% מוגדרים ברמה נמוכה, כולל בית החולים שיבא בתל השומר, בית החולים וולפסון בחולון ובית החולים ברזילי באשקלון. בית החולים הגריאטרי פלימן בחיפה מדורג ברמה הנמוכה ביותר של אי עמידה - פחות מ־2%.

גם רשות שוק ההון מדורגת ברמה הנמוכה ביותר של העסקת בעלי מוגבלויות. כמו גם 58% מיחידות הסמך הממשלתיות שאינן מגיעות להעסקה של 5% עובדים עם מוגבלויות. מתוכן 18% ברמה נמוכה והן: הרשות להגבלים עסקיים, מערך הסייבר הלאומי, מינהל התכנון והשירותים הווטרינריים.

בין הגופים שהגיעו לרמה בינונית בלבד  נציבות שירות המדינה שאמורה ליישם את העסקת האנשים עם מוגבלויות. בולטים בעמידה ביעד: בתי הדין הרבניים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואגף מס הכנסה ברשות המיסים.

שילוב נמוך של נכים מלידה

ב־2014 קבעה החלטת ממשלה את היעד הנמוך מאוד של 5% להעסקת אנשים עם מוגבלויות כאשר עד 2017 נקבע יעד של 3%. זאת, למרות שעל פי נתוני הנציבות, חלקם של אנשים עם מוגבלויות עומד על 18% באוכלוסייה.

עוד היבט שיש להביא בחשבון הוא שלפחות חלק מהעובדים עם מוגבלויות הפכו לנכים במהלך עבודתם או שהם נכי צה"ל שזוכים לתמיכה מאוד גדולה במאמצי השיקום. כלומר השילוב של נכים מלידה במשרדי הממשלה נמוך בפועל עוד יותר.

המצב המביך של משרדי הממשלה בולט במיוחד לאור הנתונים שפרסמה ביוני האחרון נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות לפיהם 61% מהגופים הציבוריים הגדולים שבהם יותר מ־100 עובדים מעסיקים יותר מ־5% אנשים עם מוגבלויות. ב־66% מרשויות המקומיות יש עמידה מלאה ביעד של 5%.

ברשימת הגופים הציבוריים שפורסמה אז נתגלה שלשכת נשיא המדינה אינה עומדת ביעד כלומר יש בה פחות מ־2% אנשים עם מוגבלויות. מבקר המדינה, הביטוח הלאומי ומגן דוד אדום רשמו לעומת זאת עמידה מלאה ביעדים.

נכים לא ניגשים למכרזים

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שפורסם באוגוסט האחרון בנושא ייצוג הולם בשירות המדינה חשף נתון מפתיע וקשה על אחת הסיבות לייצוג הנמוך של אנשים עם מוגבלויות בשירות המדינה. רק 3% מהמועמדים שניגשים למכרזים פומביים בשירות המדינה הם אנשים עם מוגבלויות.

אין בישראל קבוצה אחרת או מגזר שבהם שיעור המועמדויות נמוך כל כך יחסית לחלקה באוכלוסייה. למשל, קהילת יוצאי אתיופיה מונה 1.7% מהאוכלוסייה בלבד אבל היא מגישה 3% מהמועמדויות במכרזים פומביים.

מנציבות שירות המדינה נמסר שהיא "פועלת באופן יזום ועקבי על מנת להעלות את שיעור העובדים עם מוגבלות בשירות המדינה". בחודשים האחרונים הכשירה הנציבות למעלה מ־55 ממוני גיוון בשירות הציבורי, והיתה שותפה ליריד התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות שהתקיים אתמול.

ממשרד המשפטים נמסר כי "הנתונים מתייחסים ל־2017. ב־2018 אוישו עשרות משרות במשרד על ידי אנשים עם מוגבלויות. עם פרסום הנתונים של נציבות שירות המדינה לשנת 2018 תשתקף מגמה של גידול משמעותי בהעסקת אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים".