רשות ההגבלים בודקת אם ביט ופפר פיי של הבנקים יזיקו לתחרות באשראי

הממונה על הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, בוחנת אם מתן היתר לבנקים לאפשר תשלום לעסקים קטנים באפליקציות שלהם יפגע בתחרות. הלפרין החלה בבדיקה בעקבות בקשה של חברות כרטיסי האשראי מהפיקוח על הבנקים לסרב להענקת ההיתר, שלטענתן יעניק לבנקים יתרון לא הוגן בשוק שהן תלויות בו ‑ סליקת תשלומים בבתי עסק.

ל"כלכליסט" נודע שנציגי רשות ההגבלים העסקיים קיימו שיחות עם נציגי בנק לאומי, המפעיל את פפר פיי, ועם נציגי בנק הפועלים, המפעיל את ביט. בסיום הבדיקה תעביר הלפרין את המלצותיה לפיקוח על הבנקים.

הממונה על הגבלים, מיכל הלפרין צילום: צילום מסך לע"מ

מעניין יהיה לראות אילו המלצות תגבש הלפרין על רקע הביקורת הנחרצת שמתחה שלשום בכנסת על היעדר תחרות במערכת הפיננסית. בעוד המפקחת על הבנקים חדוה בר תומכת בגלוי בקידום אפליקציות התשלום של הבנקים, הלפרין הביעה דאגה מכוחם הרב של הבנקים הגדולים, וטענה כי "בפני משקי הבית והעסקים הקטנים לא פתוחות אפשרויות אשראי כמו לעסקים גדולים".

השאלה הגדולה היא אם האפליקציות של לאומי והפועלים יעניקו לבתי העסק אפשרויות חדשות, או ישמשו את הבנקים לחיסול התחרות מצד חברות הכרטיסים. כיום האפליקציות משמשות בעיקר לתשלומים בין אנשים פרטיים, ועוסקים זעירים המכבדים אותן מוגבלים לקבלת סכום נמוך של 50 אלף שקל בשנה.

באוגוסט ביקש בנק הפועלים מהפיקוח על הבנקים אישור לשימוש באפליקציה אצל עוסקים זעירים. באוקטובר הגיבו חברות כרטיסי האשראי במכתב למפקחת על הבנקים, שבו טענו, בין השאר, שהבנקים מנסים לדחוק את רגליהן משירותי הסליקה, בכך שאינם גובים עמלה על קבלת תשלום באפליקציה ומוכנים לספוג את עלות הסליקה.

בחברות האשראי הוסיפו שבניגוד לתחרות הבלתי הוגנת מצד הבנקים, אין להן התנגדות לכניסת מתחרים חוץ־בנקאיים כמו אמזון, עלי פיי ופייפאל.

בשיחות שקיימו עם רשות ההגבלים העסקיים דחו הבנקים את הטענות לפגיעה בתחרות. לטענתם, ביט ופפר פיי יפנו לעסקים בעלי מחזור זעיר של 50‑150 אלף שקל בשנה ‑ כגון קוסמטיקאים ומאמנות כושר ‑ שממילא אינם מקבלים בדרך כלל כרטיסי אשראי.

אלא שבבנקים לא דייקו. ישראכרט ולאומי קארד מציעות היום פתרון לעצמאים ולעסקים ניידים: קורא כרטיסים מגנטי שמתחבר לטלפון החכם. בשירות הזה משתמשים ככל הידוע אלפי לקוחות. אלא שהצטרפות לשירות כרוכה בבירוקרטיה, בשל התקנות למניעת הלבנת הון, ושימוש בו כרוך בעמלה של 2.45% + מע"מ מכל עסקה. על אפליקציות התשלום, לעומת זאת, יש פחות פיקוח, והשימוש בהן ניתן בחינם.

טיעון נוסף שהעלו הבנקים בפני רשות ההגבלים הוא שאפליקציות התשלום יצמצמו את השימוש בכסף מזומן ‑ מטרה שהממשלה מעוניינת לקדם כדי להקשות על העלמות מס. אבל גם הטיעון הזה לוקה בחסר. העברת תשלומים אלקטרונית בין אנשים פרטיים ועסקים תפחית כמובן את השימוש במזומן, אך לפחות בשלב הזה לא תבטיח דיווח לרשויות המס, שכן באפליקציות אין היום הבחנה ברורה בין תשלומים פרטיים לבין תשלומים לבית העסק.