הצרות נמשכות: אירונאוטיקס רשמה צניחה בהכנסות וברווח
בין הגורמים להרעה בתוצאות - רישיון השיווק של יצרנית המל"טים לאחד ממוצריה הותלה בעקבות ההסתבכות בפרשה ביטחונית; ההכנסות ברבעון ירדו ב-24% ל-30 מיליון דולר, ההפסד הנקי הסתכם ב-3 מיליון דולר לעומת רווח נקי של 5.5 מיליון דולר ברבעון המקביל; : צבר ההזמנות של החברה עלה ל-211 מיליון דולר
לחצו כאן לערוץ הטלגרם של מדור שוק ההון בכלכליסט
לפני פחות משנה וחצי נראה היה שמדובר בהבטחה הגדולה הבאה בתעשייה הביטחונית הישראלית - אירונאוטיקסהוערכה ערב הנפקתה ביוני 2017 עם תג מחיר של 396 מיליון דולר (לפני הכסף) - שהיו אז כ־1.4 מיליארד שקל - על ידי חברת הייעוץ אנטרופי. היא הונפקה לבסוף לפי שווי של כמיליארד שקל.
מאז הסתבכה החברה בחקירה פלילית, רשמה הרעה משמעותית בתוצאות העסקיות והמשקיעים ראו בעיקר התרסקות בשווי ההשקעה המקורי שלהם. מניית החברה נסחרה אתמול בירידות במהלך יום המסחר, אך לבסוף חתמה בעלייה של 0.7%. מאז ההנפקה ירדה המניה ב־57%.
- מל"ט חמקן
- בכירי אירונאוטיקס זומנו לשימוע לפני כתב אישום
- חוב של 48 מיליון דולר מ"לקוח מהותי" מכביד על אירונאוטיקס
החברה שהסתבכה בפרשה בטחונית שנמצאת תחת צו איסור פרסום, ושבכיריה זומנו בסוף אוגוסט האחרון לשימוע לפני כתב אישום, ממשיכה להציג הרעה בתוצאות העסקיות שלה.
מדו"חות הרבעון השלישי של החברה עולה תמונה מדאיגה. מדובר ברבעון שלישי ברצף של הפסד תפעולי, שמתורגם לבסוף להפסד בשורה התחתונה. בדו"חות מפנים רואי החשבון לחקירה הפלילית המתנהלת נגד החברה. בנוסף, אירונאוטיקס הפרה שתיים מאמות המידה הפיננסיות מול הבנקים המממנים, הפועלים ודיסקונט.
אירונאוטיקס רשמה ברבעון השלישי הכנסות של 30.5 מיליון דולר - ירידה של 23.7% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. עלות המכירות זינקה באופן יחסי - מה שהוביל לצניחה בשיעור הרווח הגולמי שלה מ־43% ל־29% ברבעון המקביל. לפי מקורבים לחברה, הנפילה בשיעור הרווח הגולמי נבעה מהוצאות הייצור הקבועות יחסית, ולכן הקיטון בהכנסות שחק מאוד את הרווח הגולמי. גורם נוסף הוא עלייה בפעילות בשוק הישראלי, שמתאפיינת בשולי רווח נמוכים יותר.
החברה רשמה עלייה בהוצאות המחקר והפיתוח, שביחד עם עלייה בהוצאות ההנהלה והכלליות הביאו להפסד תפעולי ברבעון של 2.98 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של 6.86 מיליון דולר ברבעון המקביל. מתחילת השנה מסתכם ההפסד התפעולי ב־5.76 מיליון דולר, לעומת רווח של 10.66 מיליון דולר בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה רשמה החברה הפסד ברבעון המיוחס לבעלי המניות של 2.96 מיליון דולר, לעומת רווח נקי של 5.49 מיליון דולר ברבעון המקביל. מתחילת השנה הצטברו הפסדי אירונאוטיקס המיוחסים לבעלי המניות ל־6.67 מיליון דולר.
ההרעה בתוצאות הובילה כאמור להפרת שתיים מאמות המידה הפיננסיות. החברה לא עמדה ביחס שנקבע לה בין הרווח התפעולי - שכאמור עבר להפסד - להוצאות המימון, וביחס שבין החוב ל־EBITDA. אירונאוטיקס הסדירה את הנושא עם הבנקים, וקיבלה מהם כתב ויתור (Waiver) על החריגות. הבנקים העמידו לה מסגרות אשראי בהיקף של 20 מיליון דולר, שמתוכם נוצלו 16.3 מיליון דולר.
החברה רשמה תזרים שלילי של 16.3 מיליון דולר בתשעת החודשים הראשונים של 2018, לעומת תזרים שלילי של 8.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. לאירונאוטיקס יש גם חוב בפיגור מלקוח מהותי, שמסתכם ב־21.8 מיליון דולר - נכון למועד הדו"חות. החברה מציינת כי התנהלות הלקוח לא חריגה כלפי החברה.
עם זאת, לא הכל שחור בדו"חות. הנקודה החיובית העיקרית היא צבר ההזמנות, שצמח ל־211 מיליון דולר לעומת 150 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בנתון שיא לאירונאוטיקס. ברבעון השלישי התקבלו הזמנות חדשות בהיקף של 121 מיליון דולר. מתוך הצבר הנוכחי, החברה מעריכה שיהיה מימוש אופציות להארכת הסכמי שירותים בהיקף של כ־10 מיליון דולר.
לדברי מקורבים לחברה, שאותה מנהל עמוס מתן, המל"ט מדגם אורביטר 4, שפיתוחו נתקל בעיכובים רבים מזה תקופה, צפוי להיות מסופק ללקוחות החברה עוד השנה. במידה שזה אכן יצא לפועל, זו תהיה התפתחות חיובית נוספת. אותם מקורבים ציינו כי "צריך להסתכל על התמונה הכוללת. מבלי להמעיט בתוצאות החלשות, החברה חיה בועטת ונושמת, ומביאה חוזים ולקוחות חדשים".
עם זאת, למרות הצבר שהגיע כאמור לשיא, האופטימיות שקדמה לרבעון השלישי בנוגע לתרגום שלו לפעילות החברה התגלתה ברבעון כחסרת בסיס. צבר ההזמנות של מערכות בלתי־מאוישות מומש ב־10.7 מיליון דולרים ברבעון השלישי – 38.8% פחות מתחזית ההנהלה. המערכות האלקטרואופטיות מומשו בהיקף קרוב יותר לתחזיות, אך עדיין חסר - 2.73 מיליון דולר לעומת 2.91 מיליון דולר מתוכננים.
לטענת החברה, הפערים במימוש הצבר היו בעיקר תוצאה של "התארכות אבני דרך בפרויקטים גדולים, עקב דרישות פיתוח הנדסיות מצד הלקוחות, והתמשכות התליית רישיון הייצוא לאחד ממוצריה". עקב הסתבכות החברה במדינה זרה בנוגע לאחד ממוצריה, שבגינה נפתחה החקירה שעליה מוטל צו איסור פרסום, הותלה רישיונה לשווק את המוצר.