חוב של 48 מיליון דולר מ"לקוח מהותי" מכביד על אירונאוטיקס
אף שחלק גדול מהחוב שמיוחס לאזרבייג'ן נמצא בפיגור של שנתיים, יצרנית המל"טים לא הגדירה אותו כחוב מסופק. החברה שרשמה הפסד של 1.6 מיליון דולר ברבעון השני ותזרים מזומנים שלילי של 14.5 מיליון דולר מחקה אתמול 24 מיליון שקל משווייה
הטלטלה בחברת אירונאוטיקס נמשכת. יצרנית המטוסים הלא מאויישים מיבנה פרסמה תוצאות חלשות לרבעון השני ומהדו"חות הכספיים שלה מצטיירת תמונת מצב מדאיגה, שכן ללקוח מהותי של החברה חובות של 48 מיליון דולר, יותר מ־20 מיליון דולר מתוכם נמצאים בפיגור ארוך. כמו כן, כרבע מצבר ההזמנות של החברה הינו בגין לקוח מהותי א' שסיבך אותה בחקירה פלילית שבגינה יש צו איסור פרסום.
- ירידה בהכנסות ומעבר להפסד תפעולי באירונאוטיקס
- רפאל וסטולרו ימשיכו במגעים לרכוש את אירונאוטיקס
- אירונאוטיקס דחתה הצעת הרכישה של רפאל - בשל המחיר הנמוך
אירונאוטיקס רשמה הפסד תפעולי של 1.57 מיליון דולר ברבעון השני של השנה ובשורה התחתונה נרשם הפסד של 1.94 מיליון דולר, שמצטרף להפסד ברבעון הראשון והופך את המחצית הראשונה של השנה לקשה מבחינה עסקית עם הפסד של 3.9 מיליון דולר. אף שאירונאוטיקס דיווחה בסוף יולי על הסכם של קרוב ל־30 מיליון דולר עם הצבא התאילנדי לאספקת המטוס ללא טייס מדגם 'דומינייטור', עסקה מעודדת מבחינת ההיקף הכספי שלה, גם סביב עסקה זו היתה עננה שקשורה בתלונה שהוגשה בעניין זה למשרד הביטחון.
החברה מתגאה בדו"חות בצבר ההזמנות שלה שגדל לשיא של כל הזמנים, והסתכם בתום המחצית של ראשונה של השנה ב־177 מיליון דולר, אך היא מסייגת באותם הדו"חות ומציינת כי 44 מיליון דולר מהצבר (25%) מיוחסים ל"לקוח מהותי א'" שסיבך אותה בחקירה פלילית בשנה שעברה, חקירה שנערכת על ידי משרד הביטחון והמשטרה ואשר על פרטיה הוצא כאמור צו איסור פרסום גורף. כל שניתן להגיד על חקירה זו הוא שרישיון אירונאוטיקס לשיווק וייצוא מל"ט מדגם אורביטר 1K לאותו לקוח ספציפי, הותלה. כמו כן, כ־13 מיליון דולר מצבר ההזמנות הן למעשה אופציות להארכות הסכמים של החברה מול לקוחות שהיא מעריכה שיתממשו במלואן.
עמוס מתן מנכ"ל אירונאוטיקס
חוב שוטף פלוס שנתיים
בנוסף, נכון לסוף יוני כלפי אירונאוטיקס יש יתרת חוב של 48 מיליון דולר מאזרבייג'ן, שאותה מגדירה החברה כ"משרד ממשלתי במדינה זרה". יתרה זו כוללת גם חוב עבור הסכם לאספקת מערכות אורביטר שנחתם ב־2015 וכבר סופקו עד סוף 2016. כמו כן, לאותו לקוח יש גם חוב עבור תחזוקה שוטפת של המערכות. 20.8 מיליון דולר מהחוב הזה נמצאים בפיגור כבר זמן רב: 7.2 מיליון דולר לא שולמו מזה שנתיים; 10 מיליון דולר בפיגור של 17 חודשים; ויש גם פיגור בתשלום של 3.6 מיליון דולר עבור הסכם התחזוקה.
חרף הפיגור בתשלום החוב של אזרבייג'ן, אירונאוטיקס ממשיכה לראות בה "לקוח אסטרטגי", וממשיכה לפעול מולה תוך קיומה של מה שמוגדר כתלות הדדית, משום שמרבית המל"טים שלה הם מתוצרת אירונאוטיקס ולכן היכולות המבצעיות שלהם תלויות במידה רבה בחברה. הסיבה שיתרת החוב, בסכום הלא מבוטל, לא הופרשה בתור חובות מסופקים היא משום שבאירונאוטיקס מציינים כי "התנהלותו התקציבית של הלקוח אינה חריגה כלפי החברה וכך הוא פועל גם מול חברות ישראליות אחרות הפועלות באותה מדינה. לפיכך, בדו"חות הכספיים לא נכללה כל הפרשה לחובות מסופקים עבור החוב האמור".
אירונאוטיקס חתמה את הרבעון השני בצניחה של 18% בהכנסות, ל־30 מיליון דולר לעומת הכנסות של 36.8 מיליון דולר ברבעון המקביל. בחברה תולים את הירידה בהכנסות בכך שנרשמו עיכובים במועדי הזמנות שהתקבלו וכי לאחר תאריך הדו"ח התקבלו הזמנות חדשות של 40 מיליון דולר.
מעבר לכך נרשמה שחיקה חדה בשיעור הרווח הגולמי של החברה. שיעורו מסך ההכנסות הסתכם ב־31% ברבעון השני זאת לעומת שיעור רווח גולמי של 40% ברבעון המקביל. החברה רשמה הפסד תפעולי של 1.57 מיליון דולר ברבעון השני שהצטרף להפסד תפעולי של כ־4.37 מיליון דולר ברבעון הראשון. בשורה התחתונה, כאמור, נרשם הפסד של 1.94 מיליון דולר, צמצום ביחס להפסד גדול יותר של כ־5.5 מיליון דולר ברבעון השני של שנת 2017.
יישום של התקן החשבונאי IFRS 15 יצר נושא נוסף בדו"חות הכספיים של החברה, שהגדיל את העלויות שהיא רושמת. יישום התקן העוסק בהכנסות עם חוזים מלקוחות מחייב את החברה לרשום חיוב שנובע מ"עלויות תוספתיות של השגת חוזה". כך יוצא שבתום המחצית הראשונה של השנה נוספו לאירונאוטיקס ביתרות החייבים שלה חיובים של 11.8 מיליון דולר בגין עמלות שישולמו לסוכנים בעתיד עבור פרויקטים קיימים.
נקודה נוספת בדו"ח שמדגישה את המצוקה של החברה היא שאירונאוטיקס נאלצה גם להגדיל ב־16 מיליון דולר את ההתחייבויות השוטפות שנגרמו לה מניצול מסגרות האשראי על רקע התזרים השלילי שנוצר לה מפעילות שוטפת, וגדל ב־59% לעומת הרבעון המקביל, ל־14.5 מיליון דולר.
הטלטלה במניית החברה
מניית אירונאוטיקס הגיבה אתמול לפרסום התוצאות בירידה של 4.8%, לשווי שוק של 475.3 מיליון שקל, מחיקה של 24 מיליון שקל ביום אחד. את אוגוסט פתחה החברה בשווי של כ־385.9 מיליון שקל, התרסקות של 61% ביחס לשווי של יותר ממיליארד שקל שבו נסחרה בסמוך למועד ההנפקה ביולי 2017.
מוקדם יותר באוגוסט הציעה חברת רפאל, דרך חברה שבה היא מחזיקה עם אביחי סטולרו, לרכוש את אירונאוטיקס לפי שווי של 430 מיליון שקל, ושבוע לאחר מכן דיווחה אירונאוטיקס כי דירקטוריון החברה דחה את הצעת הרכש בשל הסכום המוצע. אירונאוטיקס חוותה השנה שרשרת של נטישת בכירים, בראשם האלוף (במיל') איתן בן אליהו שסיים באפריל את תפקידו כיו"ר, תפקיד שבו שימש 6 שנים עוד מימי החברה כגוף פרטי. בן אליהו הוחלף על ידי האלוף (במיל') ידידה יערי. עוד פרשו בתחילת מרץ סמנכ"ל ההנדסה חיים היבשר ושי פלטי, מנכ"ל החברת־הבת קומטקט.
