ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לקו-אופ ישראל

בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשת קו-אופ ישראל והוציא צו הקפאת הליכים זמני לרשת עד דיון שנקבע למחרתיים (ד') בשעה 08:30 בבוקר.

הצו הוצא על מנת לנסות לאפשר לרשת לעבור את משבר המזומנים הנוכחי. בחברה טוענים כי יש לקו-אופ עודף נכסים על התחייבויות בצורה מובהקת וכי היא צריכה לבצע תכנית התייעלות שכבר נמצאת בעיצומה ונעצרה בעקבות התזרים.

במסגרת בקשת הקפאת ההליכים נטען כי סך הנכסים והזכויות של האגודה והחברה עומד על סך כ-250 מיליון שקל (ברוטו), אל מול סך חובות שאינו עולה על 200 מיליון שקל, ומשמע – "כי בתכנית הבראה מתאימה, ניתן להביא לפירעון מלא של כלל חובות האגודה והחברה".

במקביל הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה ברשת. בכיר בהסתדרות מסר ל"כלכליסט": "המהלך החד-צדדי של הרשת לא יישאר ללא מענה מצד העובדים״. ההחלטה של ההסתדרות התקבלה, לאחר שהרשת מסרה אתמול לעובדים המודאגים כי מצבה הפיננסי איתן וכי אם תחליט להגיש הקפאת הליכים בשל קושי תזרימי, תעדכן את העובדים קודם לכן. את העובדים מייצגים עו"ד גלילה הורנשטיין ואלון הורנשטיין. את הקו-אופ מייצגים משרד עו"ד וולפסון-ויינשטיין.

העובדים דורשים נתונים על המצב הפיננסי של הרשת

במסגרת הסכסוך, ההסתדרות וועד העובדים דורשים מההנהלה לקיים משא ומתן מיידי, על מנת להבטיח את זכויות העובדים, מעמדם, ביטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם, עקב ההשלכות הנובעות מהכניסה להקפאת הליכים. 

נציגות העובדים דורשת לקבל מידע ונתונים עדכניים באשר למצבה הפיננסי של החברה, על מנת להבין אם רשת קו-אופ תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי העובדים, תוך קיום ההסכמים הקיבוציים החלים עליה, והבטחת קיומם גם בהמשך. נציגות העובדים גם דורשת מההנהלה להעביר לקופת הוועד את דמי הוועד שנגבו משכרם של העובדים, אך טרם הועברו לקופת הוועד במשך חודשים ארוכים.

עו"ד יגאל ויינשטיין, בא כוח הקו-אופ צילום: פליקס לוטן

ראש חטיבת המסחר בהסתדרות המעו"ף, ראובן פרי, אמר היום: "לא נאפשר להציב עובדות מוגמרות בשטח בנוגע לעתידם וגורלם של עובדי הקו-אופ. מהלכים מסוג זה וצעדים חד-צדדים בכלל, ייענו בתגובה חריפה מצד ההסתדרות, שתפעל במלוא עוצמתה. המשמעויות וההשלכות הרציניות שיש להליך הכניסה להקפאת הליכים על ציבור העובדים, מחייבות כניסה מיידית למשא ומתן".

פרי הוסיף כי: "כל ניסיון להסתיר מידע מהעובדים או לדחוק אותם הצידה, אינו עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות ותום הלב, שמחייבת את הצדדים, הן במישור המשפטי והן בהיבט יחסי העבודה. אני קורא להנהלת הרשת לפתוח מיד בהידברות עניינית ורצינית מול העובדים, על מנת להבטיח את המשך קיומם של ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים ולשתף את העובדים בכל מידע הקשור להליך הקפאת ההליכים ולעתיד החברה".

יו"ר הוועד הארצי של עובדי הקו-אופ, אורי צרפי, הצטרף לדברי פרי והוסיף כי: "העובדים הם הכוח והלב של קו-אופ, כפי שהיו במשך עשרות שנים, ואנו נילחם למענם ועל עתידם. זו שעת מבחן ואנו קוראים להנהלה להתעשת, לקחת אחריות ולהיכנס למשא ומתן מיידי. לא ניתן לפרק את החברה ונעשה הכול כדי שהיא תישאר שלמה".

"החברה והאגודה הצליחו לאושש את עסקיהן"

קודם לכן, הגישה, כאמור, הקו-אופ בקשה להקפאת הליכים לרשת. במסגרת הבקשה נטען, באמצעות עורכי הדין יגאל ויינשטיין ושחר קטוביץ, כי "המבקשות נתונות בקשיים כספיים תזרימיים בשל שחיקת הרווח הגולמי המאפיין את ענף הקמעונות, ורשתות המזון בפרט, תהליך שהחריף בשנת 2011 לאור העלייה בעלויות התפעול והגברת התחרות, ללא ירידה במחירי הקניה של הסחורות. הליך שכבר הוביל לסגירת פעילות ו/או הליכי הקפאת הליכים של חברות רבות בענף וכן בגלל עיכובים שונים בעסקאות למכירת נכסים לצדדים שלישיים, הוצאות חד-פעמיות שהוצאו לצורך פעולתן הייחודית וכן עיכובים שונים בגיבושה והוצאתה לפועל של המשך תוכניות התייעלות וההבראה בהן נוקטת החברה מאז שנת 2011.

"יודגש כי  האגודה והחברה נאבקות כבר משנת 2011 בתכניות שונות של רה-ארגון והתייעלות במהלכן הצליחו לאושש את עסקיהן, להביא את המבקשות מהפסדים עמוקים לרווחיות נאותה לטובת חברי האגודה והחברה ונושיהן, על אף שלא הצליחו למתן את המינוף הכבד בו היו, שרויים התאגידים. חרף כל זאת חלה החרפה במצב עסקי האגודה והחברה בעקבות התגברות התחרות בשנתיים האחרונות והרגולציה הכבדה אשר הוחלה על התחום ובמקביל להגברת התחרות אשר גרמה לשחיקה נוספת של הרווחיות.

"בנסיבות אלו ובדומה למצב הנוהג בארה"ב בתחום הבראת התאגידים, מוגשת בקשה זו כבר כעת, כאשר האגודה מצויה בקשיים כלכליים תזרימיים, בכדי לאפשר את המשך ביצועה של תוכנית ההבראה והמשך מכירתם של חלק מן הנכסים, לשם פרעון מלוא התחייבויותיהן וחובותיהן של המבקשות כלפי הנושים, סילוק המינוף הכבד החל על הגופים והתמקדותן בליבת הפעילות העיקרית והרווחית במובהק בהפעלת רשת מרכולים באזור העיר ירושלים ונתניה ו"המרחב הכפרי". לרשת יש כ-940 עובדים", נאמר בבקשה.

הקו-אופ מציינת בבקשה כי הותרת מצב "המבקשות על כנו, עלול לגרום להן נזקים בלתי הפיכים, העלולים לגרום לכישלון הבראת החברה. דבר זה עלול לגרור פגיעה בנושי המבקשות וכ-940 עובדיה, כמו גם קהל הצרכנים והלקוחות העושים שימוש במרכולים המופעלים על ידה".

היקף החובות וההלוואות

מהבקשה עולה כי האגודה נטלה על עצמה הלוואה חוץ-בנקאית אחת בסך של כ-20 מיליון שקל. נוסף על כך, האגודה ערבה ישירות לחובות של מספר נושים שדרשו זאת: ביכורי שדה, כלל ביטוחי אשראי, צמרת מימונים, בשיעור חוב כולל של כ-60 מיליון שקל.

החברה פועלת מול ספקי הסחורה השונים על בסיס תשלומים באשראים הנעים, כמקובל, בין 30 ל-60 יום. סך כל החובות לספקים עומד על סך 76 מיליון שקל. חובות החברה לבנקים מתחלקים באופן הבא: בנק דיסקונט: 8.7 מיליון שקל, בנק מזרחי טפחות: 28.5 מיליון שקל, בנק אגוד: 13.3 מיליון שקל, בנק הבינלאומי: 11 מיליון שקל ובנק הפועלים: 14.1 מיליון שקל. לחברה חובות לרשויות מס עיקריות בסך כ- 12.6 מיליון שקל.

לחברה כאמור כ- 940 עובדים, ללא חוב עבר לשכר. סך עלויות המשכורות החודשיות עומד על  כ-8.4 מיליון שקל. משכורות כלל העובדים כוסו לכלל חדשי העבודה, מלבד חודש העבודה הנוכחי, אשר מועד תשלומו ב-9 בחודש שלאחר מכן.  

"אנחנו עם יד על הדופק"  

היום חשף "כלכליסט" כי ספקי המזון הגדולים חוששים מיכולת הפירעון של התחייבויות רשת קו־אופ ישראל ומצמצמים את החשיפה לרשת. עוד נודע ל"כלכליסט" כי אתמול חדלה תנובה מלספק סחורה לסניפי הרשת, אלא תמורת תשלום במזומן בלבד. ספקים גדולים נוספים אישרו כי קיים חשש ביחס ליכולתה של הרשת לפרוע את התשלומים העתידיים על הסחורה, ולכן הם פועלים לצמצם את החשיפה לרשת: "צמצמנו את מסגרת האשראי של הרשת, ואנחנו עם יד על הדופק". הספקים מספרים על מידע המגיע אליהם ולפיו יש לרשת נכסים רבים, אולם אין במידע זה להרגיעם. אחד הספקים אמר כי "אני שומע שיש הרבה נכסים, אבל אין לי מושג מה מצבם של אותם הנכסים והאם הם משועבדים. הבעיה שאני מזהה היא תזרימית".

עופר פיינשטיין מנכ"ל קו-אופ צילום: עומר מסינגרת עטא עוויסאת

לדברי הספקים, המעבר של תנובה לספק במזומן בלבד מהווה נורת אזהרה חמורה. זאת מכיוון שהיקפי הקנייה מתנובה גבוהים מאוד, ולרשתות אין יכולת תזרימית לשלם לתנובה במזומן יותר מיומיים־שלושה. "הקשיים ברשת נמשכים זה זמן, אולם הימים הקרובים יקבעו לאן פניה. אם תנובה תחזור לספק במסגרת אשראי, אז יש תקווה לשינוי חיובי", הסביר בכיר בענף המזון.

נציגות של העובדים בקו־אופ ישראל, המלווה על ידי ההסתדרות, התכנסה אתמול כדי לקבל מידע מה משמעות הליך הקפאת הליכים. הרשת מעסיקה מעל לאלף עובדים.

רשת קו־אופ ישראל הוקמה בשנת 1939 כאגודה שיתופית בתחום המזון שנקראה קו־אופ ירושלים. בשנת 1942 הקימה האגודה "מכולות" בשיתוף עם אגודות השיכון. לצד בניית הדירות במשותף, קנו החברים מניה בצרכנייה משותפת לדיירי השיכון. שיתוף זה אפשר ניצול של כוח הקנייה המשותף, תוך שמירה על השוויון בין חברי האגודה. ב־1949 מוזגו כל האגודות בירושלים תחת השם "אגודת הצרכניים השיתופיים בירושלים".

למרכולים במרחב הכפרי, הרשת מעניקה שירותי סחר, אולם אינה בעלת העסק. החנויות שבבעלות הרשת מחזיקות במיקומים טובים במרכזי הערים, בשטחים בהיקפים שדומים לחנויות שופרסל שלי ומגה בעיר. עיקר חוזקה של הרשת בירושלים ובנתניה.

ירידת כוחה של כלכלת הקואופרציות בשנות השמונים והתשעים הביאה לפירוקן ולמכירתן של אגודות שיתופיות רבות ברחבי המדינה. אולם בקו־אופ ירושלים בחרו להמשיך לפעול כאגודה שיתופית ולהצטרף לברית הקואופרציה הבינלאומית. התרחבות זו כללה פתיחת סניפים חדשים והרחבת הרשת אל מחוץ לירושלים, עם רכישה של חנויות, סופרמרקטים ואף רשתות קטנות ושילובם ברשת. במסגרת תהליך זה נרכשו רשתות סופר ספיר, רשת מטרו מרקט, רשת ממן, רשת התחנה הישראלית, סופר סטורי, שני סניפים של מעדני מניה ועוד כמה מינימרקטים פרטיים. בהתאם, שונה שמה של האגודה לקו־אופ ישראל.

כיום הרשת מפעילה 170 סניפים בפריסה ארצית. כ־50 סניפי קו־אופ והשאר מרכולים קטנים בקיבוצים ובמושבים. מכירות קו־אופ ישראל מוערכות בשוק בכ־800 מיליון שקל בשנה.