בן-משה מנסה למזער נזקים: "אין קשר בין סגירת החברה בבריטניה לרכישת אפריקה"

פחות משנתיים אחרי שעצר את הדימום ויצא מאי.די.בי בהפסד של 500 מיליון שקל, משחזר מוטי בן־משה את המהלך וסוגר את פעילות האנרגיה שלו בבריטניה. אקסטרה אנרג'י סופליי (Extra Energy Supply) הודיעה לרגולטור הבריטי כי היא מחזירה את הרשיון שקיבלה וסוגרת את פעילות הגז שלה.

החברה הבריטית הוקמה לפני ארבע שנים והפסידה מדי שנה סכום של 17 מיליון יורו בעקבות השקעות בשיווק ובמערכות החיוב.

חוקים חדשים בבריטניה היו אמורים להעמיק את ההפסד הזה ל־30 מיליון יורו בשנה. שינויי החקיקה כללו בעיקר מחיר תקרה עבור לקוחות לא קבועים, כאלה שלא חתמו על חוזה אספקה לשנה־שנתיים - מחיר שאיפשר רווחיות גולמית של 5% בלבד — וכן חובה להודיע ללקוח מדי תקופה על מחיר נמוך יותר שמציגה חברה מתחרה, בלי יכולת להשוות את המחיר. 40% מלקוחות אקסטרה אנרג'י סופליי הם לא קבועים. "בתנאים האלה הגענו למסקנה שהסיכון לא שווה את הסיכוי, והעדפנו לסגור", אמר בן־משה.

החברה חייבת 105 מיליון יורו לחברות אחרות של בן־משה, אקסטרה גרמניה ואקסטרה קפריסין, שמוכרת תוכנות בילינג לשתי חברות האנרגיה בגרמניה ובבריטניה. את החוב הזה תנסה אקסטרה אנרג'י להחזיר באמצעות גבייה מלקוחותיה, שלדברי בן־משה מסתכמת ב־110 מיליון ליש"ט (כ־124 מיליון יורו), אולם לא ברור אם ואיזה חלק מהסכום תצליח החברה להציל. לפיכך, כרגע מדובר על הנייר במחיקה של מרבית הסכום.

עם זאת, הרגולטור הבריטי אמור למנות ספק חדש ללקוחות החברה, ספק שכבר נבחר וכבר לקח פיקוד על השירות. לאקסטרה אנרג'י יש 108 אלף לקוחות פרטיים ו־21 אלף לקוחות עסקיים, והיא נחשבה לאחת מהחברות בעלות תודעת השירות הנמוכה ביותר בתחומה, על פי דיווחי התקשורת בבריטניה. הידיעות שפורסמו שם ציינו כי היא החברה הגדולה מבין השש שהפסיקו את פעילותן בעקבות הרגולציה החדשה.

מוטי בן-משה צילום: אוראל כהן

 

אקסטרה לא מספקת נתוני איתנות פיננסית

בן־משה הצהיר כבר אתמול בבוקר כי "אין שום קשר בין סגירת החברה בבריטניה לבין העסקה לרכישת אפריקה", אבל הדבר לא מנע ממחזיקי האג"ח המודאגים לחשוש לעתיד ההסדר. נאמני האג"ח ואנשי הנציגות פנו רשמית לבן־משה, בעל השליטה באלון רבוע כחול באמצעות אקסטרה, וביקשו לקבל הבהרות על קריסת החברה בבריטניה. במהלך המסחר אתמול ירדו האג"ח של רבוע כחול: סדרה ד' ירדה ב־2% לתשואה לפדיון של 6.7%, וסדרה ה' החדשה, המגובה בביטחונות, שבמסגרתה גייס בן־משה רק לפני שבועיים 282 מיליון שקל לרכישת אפריקה, נסחרת כבר בתשואה לפדיון של 5.8% אחרי שירדה אתמול ב־1.8%.

הירידות ממחישות את הדאגה של מחזיקי האג"ח, שכן אקסטרה - קבוצת האחזקות של בן־משה, שהיא חברה פרטית - לא מספקת נתונים על איתנותה הפיננסית. בן־משה אמר אתמול כי החברה הגרמנית שלו סיימה את 2017 עם רווח נקי של 38 מיליון יורו, אבל שילמה 70 מיליון יורו לחברה הקפריסאית שלו, ספקית התוכנה, עבור דמי רישיון ותמלוגים, דבר שהעביר אותה להפסד. "הרווחיות בתחום התוכנה, שמרוכז בחברה בקפריסין, היא הגבוהה ביותר. קפריסין וגרמניה מייצרות רווח שנתי של 100 מיליון יורו", אמר בן־משה.

תג המחיר לרכישת אפריקה נכסים עומד על 1.3 מיליארד שקל. בנוסף לכ־300 מיליון השקלים שגויסו באחרונה במסגרת הנפקת אג"ח סדרה ה', אמורה אקסטרה הפרטית להעביר לאלון רבוע כחול, שבה היא מחזיקה ב־100%, נכסים שלה בהיקף של כ־300 מיליון שקל, כדי לחזק את הונה העצמי לקראת הרכישה. אולם מעל 700 מיליון השקלים הנוספים מרחף סימן שאלה גדול, וככל הנראה מנסה בן־משה לגייסם בחו"ל. בן־משה מצידו אומר כי "כל הכסף לרכישת אפריקה נמצא כבר בארץ".

תנאי מתלה של העסקה לרכישת אפריקה נכסים הוא קבלת אישורים של ההגבלים העסקיים בישראל ובחו"ל. האישורים בישראל, באיחוד האירופי, ברומניה ובקפריסין כבר התקבלו, אך הרגולטורים בצ'כיה, בפולין, בסרביה ובגרמניה טרם סיפקו אישורים דומים. על פי ההסכם עם מחזיקי אג"ח אפריקה, שמהם רכש בן־משה את החברה תמורת 2.2 מיליארד שקל, המועד האחרון הוא בעוד שבועיים וחצי.

בחלק אחר של העסקה אמורה אקסטרה לרכוש את אפריקה ישראל השקעות ואת דניה סיבוס תמורת כ־340 מיליון שקל.

"הרווח בבריטניה לא שווה את הסיכון"

בן־משה, שהאמין מאוד בפעילות בבריטניה והציג אותה לפני כ־4 שנים כפוטנציאל גדול, רואה בחקיקה שם את הסיבה העיקרית לכישלון. "הרגולציה שם משתנה אחת לכמה חודשים, והחוקים החדשים מאפשרים לנו שיעורי רווח נקי של 1%–1.9%, וזה לא שווה את הסיכון, כי לקוח זמני יכול להתנתק בכל רגע. חשבתי לשכפל את ההצלחה בגרמניה, אבל זה בלתי אפשרי. בחנו אפשרויות למיזוג עם חברות אחרות, אבל החלטנו לסגת. לחברה אין חובות חיצוניים, והרגולציה החדשה מביאה לקונסולידציה של החברות הגדולות ולהפסדים גדולים שלהן, כשהחברה הגדולה בריטיש גז דיווחה על הפסד של 72 מיליון ליש"ט ברבעון בגלל הרגולציה", אמר בן־משה. "לא באתי לשם כדי להעביר כסף מכיס לכיס, ולכן החלטתי לפרוש.

מאידך, בגרמניה הרגולציה יציבה כבר עשר שנים, ואני לא חושב שבהולנד, בלגיה וצרפת - לשם אנחנו שוקלים להיכנס - יש סיכונים כאלה".