נשיא לשכת הקבלנים החדשה: "מחיר למשתכן אשמה בגירעון, ועלולה להכניס את המדינה למיתון"

"אנחנו נמצאים במיתון. אם לא יהיה היפוך מגמה בשוק הנדל"ן, תהיה עצירה מוחלטת וניכנס למיתון עמוק", כך אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים החדשה, בדיון שהתקיים אתמול במסגרת פורום ענף הבנייה והנדל"ן של Dun's 100. את הפורום, שהתקיים במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, הנחתה עו"ד דפנה שחר.  

"המדינה השקיעה יותר מ־20 מיליארד שקל בתוכנית מחיר למשתכן שלא יושמה נכון”, הוסיף מזרחי. “יש פתגם ‘כשהשלג מפשיר רואים את הלכלוך’. הגירעון גדל, מה שהציל את כחלון זה הכספים שהגיעו מההייטק, אבל הנדל"ן הוא קטר המשק, כ־%10 מההכנסות הם מנדל"ן. אם לא יעשה שינוי המיתון יגדל, כמות הדירות שיימכרו תקטן, כמות הבנייה תקטן ומחירי הדירות באזורים מסוימים ימשיכו לעלות בצורה אבסורדית והפריפריה תישכח. כבר עכשיו אפשר לראות פשיטות רגל אצל קבלני מטבחים ועוד". 

בתגובה לדברים אמר זיו יעקובי, מנכ"ל אקרו נדל"ן: "אני לא חושב שאנחנו במיתון. האבטלה בשפל היסטורי, וסביבת הריבית נוחה. אולי במדינת תל אביב יש בעיות שקשורת לנדל"ן ובנייה כמו פועלים, בירוקרטיה ורישוי, אבל תל אביב פורחת שנים רבות. זו לא עיר שקל לעבוד בה, ואם לאור כל מה שנאמר אנחנו רואים רכישות, אז כנראה שהעיר עוד תמשיך לשגשג".  

הדיון שהתקיים בפורום ענף הבנייה והנדל”ן של Dun's 100. רעבים לכוח עבודה צילום: עמית שעל

מחסור במנהלי עבודה

אחת השאלות שהוצגו בפורום היתה אם צפויה קפיצה במספר הדירות, לנוכח המחסור הגדול והתמעטות התחלות הבנייה. אבישי בן חיים, מנכ"ל רוטשטיין נדל"ן, השיב על כך: "כולם מדברים על הקפיצה הזו שצריכה להגיע, ולאט־לאט אנו מרגישים שהדברים סוגרים עלינו משני הצדדים. הביקוש עולה עם כמות האוכלוסין שגדלה, ומנגד יש בעיה לא פשוטה של כוח אדם. לצערי, כיום אני לא חושב שאנחנו יכולים לתת מענה לביקוש הזה. חסר לנו המון כוח עבודה, בעיקר באזור הניהולי, בעיקר חסרים מנהלי פרויקטים, וזה מה שתוקע את העסק".

אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים, הצטרף לדבריו של בן חיים: "הממשלה מדי פעם מגדילה את מכסת העובדים הפלסטינים והזרים, אבל הבעיה היא בצוואר הבקבוק שיצר המחסור במנהלי עבודה. עכשיו גם יש רגולציה חדשה, שלפיה צריך עוזר מנהל עבודה שתפקידו לשים דגש על בטיחות. כיום היזמים שרוצים לצאת לפרויקטים נתקלים בבעיה שאין מי שינהל את הפרויקטים. הממשלה צריכה לשנות את ההתנהלות. צריך לעצור את מחיר למשתכן, לשים דגש על שיווק קרקעות מתוכננות ועל התחדשות עירונית".

על השאלה כיצד המחסור בכוח אדם משפיע על איכות הבנייה, השיב רוני סרי, מנכ"ל ברן ישראל: “אנחנו רחוקים מעבודה איכותית במדינה, וזה תלוי בקבלנים, ביזמים ובכולם. הכל צריך להתחיל מאיך מגדירים מכרזים. צריך להבין איזה צוות נדרש לקבלן כדי שיוכל לשלב את צוותי בקרת האיכות למשל, כל הדברים האלה עולים כסף, אבל צריך להתחיל מהדברים הקטנים".

שאלה נוספת היתה אם ההתחדשות העירונית, תמ"א 38 ופינוי־בינוי, היא בכיוון הנכון. ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר, השיב על כך: "עיקר הקרקע שאפשר להביא ביחידות דיור נוספות היא קרקע בהתחדשות עירונית שיש עליה מאבקים אין־סופיים בין השלטון המקומי לשלטון המרכזי. אנחנו באזור מרכז המדינה לא מצליחים לאשר תוכניות בהקפים גדולים. מקור חשוב שיש לנו כרגע זה השינויים בבסיסי צה"ל, אבל גם המקור הזה מוגבל. אם היו משקיעים בהתחדשות עירונית משאבים כמו שהשקיעו במחיר למשתכן, אז היתה לנו קרקע זמינה באזורי הביקוש. חלק גדול ממהיצע שהמדינה הצליחה להביא זה באזורי פריפריה, איפה שהביקוש נמוך, ומה שהצליחו לאשר לא יצליחו לשווק".

סמי טיטו, ממשרד האדריכלים טיטו אומן: "המחוקק מעדיף תמ"א 38 על פינוי־בינוי כי זה מסלול יחסית מקוצר של קבלת היתרים. כך יוצא שאנחנו מעמיסים על מרכזי הערים, בלי לפתור עניינים הקשורים בתשתיות. פינוי־בינוי יכולה לאפשר לנו לתפור נכון את השכונות, לצופף ולבנות לגובה, ולא רק משהו נקודתי כמו שתמ"א 38 מאפשרת. אבל הבירוקרטיה הקשורה בפינוי־בינוי היא בלתי נגמרת. היום לוקח לנו בממוצע מרגע החתמת הדיירים ועד אכלוס מחדש 13־15 שנה".

עו"ד דור שחם, ממשרד המבורגר עברון, הדגיש את הקושי בסוגיית הבנייה לגובה: "השמים הם של כולם, אבל אף אחת מהערים החזקות לא מאפשרת בנייה לגובה. בפריפריה היזמים לא יבנו לגובה כי אין כדאיות כלכלית. אני צופה שבקרוב נתחיל לראות קבלנים שזכו במכרזים שיחזירו את הקרקעות לרמ"י, כי הם לא ירצו לבנות איפה שהם יודעים שלא מרוויחים".

ומה בנוגע לכדאיות של מחיר למשתכן בעבור הרוכשים? יזם הנדל"ן יהודה הרציג השיב על כך: "80% מהרוכשים של מחיר למשתכן בפריפריות הם משקיעים. לצערי, המדינה אומרת דבר אחד, והרשות עושה דבר שני, ואין קשר בין הסכם הגג למה שקורה בשטח. בניגוד למה שאולי חושבים, הקבלנים הם לא אינטרסנטים, אף אחד לא מחפש לקנות קרקע ולשבת איתה. צריך להבין שהמדינה מחזיקה ברוב הקרקעות בארץ, ואם אין לה עניין לשחרר אותן, אז לפחות כשהיא כן משחררת היא צריכה להקל את הרגולציה, לעשות מתחמים ירוקים יותר ולבנות לשחקים.

“הפוליטיקה מעכבת”

עופר ארביב, בעלי חברת הבנייה לוינסקי עופר, אמר: "אנחנו חברה פעילה בהתחדשות העירונית. לי ברור שצריך לקרות דבר אחד, אנו צריכים להוציא את הפוליטיקה מהענף הזה. צריך להקים גוף מקצועי, שיהיה כמו בנק ישראל של הענף הזה, ולא כל שר עם אג'נדה חדשה יחליט שהמע"מ הוא אפס ומחיר למשתכן וישגע את השוק. עד שלא יקימו גוף מקצועי עם הסמכויות הכי גדולות, נישאר בבירוקרטיה ובפוליטיקה שאלה הדברים שמאטים את השוק בכל פעם מחדש".

דרור נגל, מנכ"ל אזורים, אמר: "ללקוחות הצעירים יש הזדמנות לחסוך בין חצי מיליון שקל למיליון שקל ולרכוש דירה במרכז הארץ. זה פותח להם הזדמנויות חדשות. אבל דירות בסכום של 2 מיליון שקל ומעלה, מי יכול להרשות לעצמו? בדרך כלל כאלה שיש להם, ולא כאלה שאין להם. כלומר מראש מדובר באנשים שלא צריכים את העזרה כי יש להם את הכסף מההורים, אז את הכסף שהם חוסכים הם מרווחים לכיס כי גם ככה ההורים הם אלו שמשלמים. מחיר למשתכן זה פרויקט פופוליסטי כי מי שקידם אותו הם פוליטיקאים, ולא אנשי מקצוע. פוליטיקאים מסתכלים קודם מה טוב להם. לזכותו של כחלון אפשר לומר שהוא כן הצליח לעצור את עליית המחירים. אבל זה לא שההיצע גדל, ולכן כנראה המחירים ימשיכו לעלות. בגדול, מחיר למשתכן היא תוכנית גרועה למדי".