האמיצים, המטורפים והכבשה: 235 שנה לטיסה הראשונה בכדור פורח

שלום, כאן הקברניט; השבוע ציין העולם 235 שנה לטיסה המאוישת הראשונה בכדור פורח - הישג הנדסי כביר ואות לעתיד מדהים של תחבורה אווירית, מאחוריו עומדים אנשים אמיצים וקשוחים ביותר. אי אפשר להגזים בחשיבות המצאת הכדור הפורח: בלעדיו, לא ברור איך, מתי ואם היה מפותח המטוס וכיצד היה מגיע אדם לחלל.

כדורים פורחים בקפדוקיה, טורקיה

כלי טיס קלים מן האוויר נבנו לראשונה במאה השלישית לספירה, בסין העתיקה. היו אלה פנסי נייר מעופפים; המעטפת החלולה החזיקה אוויר שחומם בידי נר שנתלה תחתיה. אוויר חם מתפשט ועולה - מה שאיפשר לפנס לרחף באוויר. לא ידוע מי המציא את הפנסים המעופפים, והיו להם שימושים תרבותיים ומסורתיים, בפסטיבלים וטקסים דתיים. ב-240 לספירה הורה ג'וגה ליאנג, גנרל בן שושלת האן, לבנות פנסים גדולים לשימוש צבאי - איתות לכוחות על תחילת פעולה, הנחיה לביצוע תמרון ותקשורת צבאית אחרת.

פנסים מעופפים סיניים צילום: WDOG

הסינים שכללו, הגדילו וייעלו בלוני אוויר צבאיים ואזרחיים חם במשך שנים רבות, בזמן שהצרפתים עוד נקראו גאלים ונקרעו בין נאמנות לאימפריה הרומית ובין הצטרפות לשבטים הגרמאנים שפלשו אליה. אירופה נחשפה לפנסים המעופפים רק הרבה אחר כך, ב-1241, כשהאימפריה המונגולית פלשה לפולין ונהדפה בידי מגיניה.

הפלישה המונגולית לאירופה צילום: tagmata

האירופים היו מוקסמים מאוד מן הפלא המעופף, אך לא אצו לפתח אחד משלהם. למעשה, לא אופתע אם הרבה מאלה שצפו בפנסי המונגולים מיהרו להצטלב, לברוח על נפשם ולהתפלל בפחד. למה? כי אנחנו מדברים על ימי הביניים: עידן בו כל פיפס שנראה קצת מנוגד לטבע (למשל, לאיודע, לעוף) מיד נחשב לכפירה ומעשי שטן. גם הסקרנים שבסקרנים לא מיהרו לנסות לבנות דבר כזה, כי אף ממציא לא רצה לסיים את חייו בטרם עת כערימת גחלים.

באוגוסט 1709 גברה הסקרנות על הפחד ובלון אוויר חם הוטס בפומבי באירופה. פיתח ובנה אותו הכומר ברתולומאו דה גסמאו, בפורטוגל. דה גסמאו חשב שאוויר חם ייצר די עילוי כך שאפשר יהיה להרים ספינות באוויר, אם רק יותקן עליהן משטח גמיש מלמעלה, מעין מפרש. הוא גם חשב שאנשים יאהבו את הרעיון שלו, אותו הדגים למלך ג'ון החמישי בצורת דגם קטן.

דה גסמאו מציג את הבלון שלו למלך פורטוגל צילום: Museu Paulista USP

השמועה טסה בין ממציאי אירופה: האחים מונגלפיה, שגדלו לאב בעל מפעל נייר, החליטו לבנות כדור פורח והדהימו את העולם (שמחוץ לסין) ב-5 ביוני 1783: הבלון שלהם המריא מול עדים רבים. 

עיצוב הכדור הפורח של האחים מונגולפיה צילום: gallica bnf

בספטמבר כבר הדגימו למלך לואי ה-16 והמלכה מארי אנטואנט בלון גדול יותר בשם Aerostat Réveillon, שהמריא מלב פריז וטס כ-3 ק"מ. על סיפונו הוצבו כבשה בשם מונטאוסיאל, תרנגול וברווז אלמוניים - משתי סיבות. הראשונה היתה מדעית: זו ראשית ראשיתה של תחילת התעופה ואף אחד לא ידע מה בכלל קורה לחיות באוויר.

טיסת הכדור הפורח של האחים מונגולפיה צילום: chateauversailles

המלך לואי, אגב, רצה לכפות לבלון כמה אסירים מורשעים, בברבריות טיפוסית של מי שלא ידע איזו מהפכה מחכה לו בהמשך חייו. האחים מונגלפיה, שהרגישו קצת פחות בנוח עם ניסויים בבני אדם, הצליחו לשכנע את המונארך לבחור בחיות משק, כדי שיוכלו לבחון את השפעת הטיסה על בעלי חיים בגדלים שונים ועם דפוסי התנהגות שונים.

הסיבה השנייה היתה ההיפך ממדע - אירופה, מתקדמת ככל שתהיה, עדיין הושפעה בימים ההם מאמונות תפלות שמקורן בכתבי קודש; לא תואר בהם אף אדם שעופף באוויר ולפיכך היו שטענו שכל מה שלא נועד לעוף ימות כשיעזוב את הקרקע. האחים סופר מונגלפיה לא רצו לסכן את חייהם או להסתבך בהריגה, ולהראות לסקטור הדתי בעדינות שוואלה, אז מה אם אין אנשים מעופפים. מעכשיו יהיו. 

ז'וזף מישל וזאק אטיין מונגולפייה צילום: caeoxfordatc

אוויר חם היה שיטה בעייתית לטיסה: הבלונאים לא יכלו לטפס לגובה רב, משום שנדרשו לחומרי בערה רבים. ואולם, במקביל לבלוני האוויר החם פותחה עוד שיטה: גז. מחקרו של הנרי קאבנדיש מ-1766 שהוכיח שיש מין חומר כזה בשם מימן, שהוא קל מהאוויר ועולה מעלה גם בלי שמחממים אותו.

עיצוב קונספט של בלון מימן צילום: LOC

לאחר הופעתם, הפכו כדורים פורחים הפכו לסמל של תעוזה והרפתקנות ומסיבה די מובנת: במאה ה-19, היתה זו דרך מהירה ביותר - גם אם מסוכנת - לחקור את הבלתי-חקור, ולהגיע באומץ לאן שאף אחד לא הגיע עדיין. 

גליישר וקוקסוול בכדור הפורח שלהם צילום: expressandstar

הכדור הפורח של אנדרי צילום: wikipedia

לבלונים פורחים היו תפקידים מרכזיים במלחמות המאה ה-19; כוחות יבשה וים נעזרו בהם לתצפית, זיהוי מטרות והכוונת אש ארטילרית. בנוסף, שימשו במלחמת צרפת-פרוסיה לחילוץ אנשים מערים נצורות, והעברת מסרים וציוד. בצד האזרחי, הפכו כדורים פורחים לצעצוע עבור עשירים ולא לכלי תחבורה המוני - בעיקר משום שהשימוש בהם היה יקר מאוד; בלונים הצריכו תשתית להמראה ונחיתה, ובנייתם היתה עניין מסובך. ב-1900 נולדה ספינת האוויר בעלת הגוף הקשיח, הצפלין LZ1. היא היתה בעצם בלון מאורך בעל שלד מתכת פנימי ומנועים. ספינות האוויר אמנם שימשו לתחבורה - אך רק עבור העשירים ביותר.

ב-1906 נערך בפריז מירוץ הכדורים הפורחים הראשון - גביע גורדון-בנט. היה זה אירוע ססגוני ויוקרתי, שבוצע תחת צילו של המטוס. כן, המצאת כלי טיס כבדים מן האוויר הקשתה על תחום הבלונאות: מטוסים קלים יותר לייצור המוני, אינם מצריכים גזים מיוחדים ופוטנציאל הביצועים שלהם עצום. במלחמת העולם הראשונה פותחו בלוני תצפית בעלי מבנה מאורך, שהיה עמיד יותר ברוחות ונוח יותר לשליטה. לצידם, התגלו ספינות האוויר ככלי סיור והפצצה ארוכי טווח.

בלון תצפית ממלחמת העולם הראשונה צילום: australian war memorial

לאחר המלחמה, המשיכו חברות באירופה לדחוף קדימה את פיתוח ספינות האוויר בעוד פיתוח הכדור הפורח נעצר. ואולם, ייצור ספינות אוויר היה יקר ביותר וחסרונותיהן אל מול יתרונות המטוסים הקשו על תקצוב וגיוס השקעות. אסון ההינדנברג מ-1937 - ששודר והוצג ברחבי העולם - היה המסמר האחרון בארון. אנשים פשוט פחדו מכלי טיס קלים מן האוויר. צבאות עדיין השתמשו בבלונים פורחים למשימות תצפית, תקיפה ומיקוש אווירי - משימות שעליהן אספר בטור משלהן. אבל הצד האזרחי נגנז.  

אסון ההינדנברג צילום: derpibooru.org

הקאמבק הגדול של הכדור הפורח הגיע ב-1961, בזכות מר אד יוסט. הוא פיתח כדור פורח שמונע באוויר חם מבוסס מבער פרופן. היתה זו שיטה זולה יותר מכדורים מבוססי הליום ובטוחה יותר מכדורי המימן. צי ארה"ב שמע על ההמצאה שלו, התלהב והזמין כדור פורח שיהיה יציב, מהיר לפריסה וזול לייצור. יוסט ענה על כל הדרישות הללו והציג את הבלון דמוי הטיפה, אך הצי ביטל את המיזם מסיבותיו. מה עשה יוסט? העניק את הבלון שלו לעולם.

אד יוסט מדגים את אחד הבלונים שלו צילום: ballooninghistory

פסטיבל כדורים פורחים שנערך במעיין חרוד צילום: רון גפני