הקפיצה הגדולה: האחים כהן מגיעים לנטפליקס
בתקציב נדיב וחופש אמנותי מוחלט יעלו מחר האחים כהן את המערבון האלים והמקברי שביימו לנטפליקס, והוא עתיד להיות הסרט הנצפה שלהם בכל הזמנים
כל סרט חדש של האחים כהן הוא אירוע קולנועי משמעותי בפני עצמו. הסרטים שלהם חריפים, שוברי מוסכמות, ארבעה מהם היו מועמדים לאוסקר (אחד גם זכה), והציפייה לקראת צאתם גדולה מאוד. אבל "הבלדה על בסטר סקרגס", סרטם ה־18 במספר כבמאים ותסריטאים, שהוקרן בבכורה בפסטיבל ונציה, עשוי להיות זה שיגרוף הכי הרבה צפיות. למה? פשוט כי זה הסרט הראשון שהם מביימים עבור נטפליקס.
- סטן לי, האיש שהמציא את ספיידרמן ואיירון מן, נפטר בגיל 95
- פוטו מורגנה: פסטיבל "סרטים בערבה" עולה לליגה של הגדולים
- כשרוב פגש את דונלד: הסרט "השתלטות מהירה"
אחרי שזכתה להצלחה רבה בתחום סדרות הטלוויזיה ("כתום הוא השחור החדש" ו"בית הקלפים" למשל) ושינתה את הרגלי הצפייה שלנו עם מנהג הבינג', נטפליקס מתגייסת לשנות גם את פני תעשיית הקולנוע עם תקציב תוכן שמוערך ב־13 מיליארד דולר (כך לפחות היה ב־2018).
במסגרת אותו המהפך שהיא מתאמצת לעשות גייסה החברה לשורותיה את גדולי הבמאים כיום. לצד האחים כהן יביימו עבור שירות הסטרימינג שלה אלפונסו קוארון, שסרטו החדש כבר זכה בפרס הראשון בפסטיבל ונציה, מרטין סקורסזי, שמביים סרט ל־2019, וזוכה האוסקר הטרי גיירמו דל טורו, שיביים עבורה את פרויקט החלומות שלו, גרסת אנימציה ל"פינוקיו", ל־2021. מוקדם יותר השנה כבר עלו שם הסרטים החדשים של תמרה ג'נקינס, ניקול הולופסנר, פול גרינגראס ופרויקט השיקום והשחזור לסרטו האחרון של אורסון וולס.
הניסיון של נטפליקס לשכנע אותנו שסרטים לא צריך לראות דווקא בקולנוע נתפס בתעשייה כשנוי במחלוקת. זו גישה שכבר קוממה עליה את ראשי פסטיבל קאן, שאסרו על סרטיהם להשתתף בתחרות הרשמית (לכן בחרו האחים כהן להשיק את סרטם בפסטיבל ונציה). אך למרות הצביטה בלב שסרטי נטפליקס כמעט לא מוקרנים בבתי קולנוע, אין מנוס מלהודות שממילא רוב הצפיות - למעט של שוברי קופות, כמו סרטי דיסני - קורות על המסכים הביתיים ובטלפונים הניידים. רוב הסרטים הקטנים והאיכותיים שנטפליקס אימצו ממילא לא היו מגיעים לעיני מי שגר מחוץ למטרופולין.
130 מיליון צופים
עבור האחים כהן מדובר בהבטחה של ממש, אחרי שלמעט "אומץ אמיתי" מ־2010 הם מעולם לא זכו להצלחה קופתית גדולה, וממילא שני סרטיהם האחרונים ("בתוך לואין דיוויס" ו"יחי הקיסר") היו אירועים אזוטריים שרק מעריציהם המושבעים התמוגגו מהם. "הבלדה על בסטר סקרגס", שעליו קיבלו תקציב נדיב וחופש אמנותי מוחלט, יזכה מיום שישי הקרוב לקהל פוטנציאלי של 130 מיליון מנויי נטפליקס.
"הבלדה על בסטר סקרגס" היה צריך להיות בכלל סדרה בת שישה פרקים. אלא שאז, רגע לפני מועד הבכורה, החליטו האחים להפוך אותה לסרט באורך מלא (130 דקות) המכיל שישה סרטים קצרים שמתרחשים כולם בימי המערב הפרוע. האחים, שכמעט כל סרט שלהם הוא מחווה לקלאסיקה קולנועית קודמת, כתבו שזה ההומאז' שלהם לסרטי האנתולוגיה שהיו פופולריים באיטליה ובצרפת בשנות הששים והשבעים. למראה התוצאה אפשר רק לברך אותם על התבונה להגיש את ששת הסיפורים כיצירה אחת, שכן לא רק שהשלם גדול מסך חלקיו, אלא שיש קשרים תמטיים ברורים ביניהם, שצפייה רציפה הופכת אותם למסע רגשי בתוך הפולקלור העגום של המערב הפרוע.
כולנו ניפגש בגן עדן
האחים כהן אוהבים מערבונים. "ארץ קשוחה", שעליו זכו באוסקר, הוא מעין מערבון מודרני; "אומץ אמיתי" הוא רימייק אירוני לסרט של ג'ון וויין; ובדרכם המתוחכמת, גם "פארגו" ו"אחי, איפה אתה" הם פרפרזות על הז'אנר. "הבלדה על בסטר סקרגס" הוא מסע בין הנרטיבים המוכרים של המערבונים עם הטוויסט האפל והמקברי שהפך לסימן ההיכר של הכהנים. הסרט, שבנוי כדפדוף בספר מעשיות מהמערב הישן, מתחיל בבסטר סקרגס (טים בלייק נלסון), קאובוי מזמר שכמו נגזר היישר ממערבון מוזיקלי בכיכובו של ג'ין אוטרי. אלא שהקאובוי הזה הוא גם מהמר מושבע וצלף אלוף שמשאיר אחריו ערמות של גוויות. סיפור נוסף מציג את טום ווייטס ככורה בורות שבהם הוא מחפש מרבצי זהב, מה שהולך ונראה כמו אוסף קברים, וזה בהחלט רמז מטרים. הסיפור החמישי מתאר מסע חצייה של הערבה על ידי מתיישבים חדשים דרך ארץ האינדיאנים, שמחכים להם מעבר לגבעה.
אלה שישה סיפורים שהולכים ונהיים אלימים, אפלים ועגומים. המהלך מגובה בוויזואליה: החלק הראשון בוהק באור השמש וכולו חינניות, חרוזים וחיוכים; החלק השישי, רציני כמו המוות, מתרחש בשעת דמדומים ומסתיים באמצע הלילה. החיוך שאיתו התחלנו נמחק מפרק לפרק - כל אחד מהם מסתיים במוות. כולם עוסקים בגורל, בצירוף מקרים שמביא את האיש הלא נכון למקום הלא נכון. אבל מה שנראה בתחילה כמו המשך לרעיונות הניהיליסטיים מיצירות הקודמות של האחים כהן, על חיים שבהם המוות הוא שרירותי, מקבל בסרט הזה תפנית מפתיעה, כמעט קומית: הסיפורים הראשון והאחרון מציעים לנו את הרעיון שאולי יש גן עדן, שבו בסופו של דבר כולנו ניפגש.