"בחינות הלשכה נועדו לשמור על האינטרס של הגילדה ולהדיר ציבורים אחרים מהמקצוע"

"בחינת לשכת עורכי הדין ואחוזי המעבר הבלתי הגיוניים של 12 אחוז בלבד נועדו לשמור על האינטרס של הגילדה והאליטה להדיר מהמקצוע ציבורים אחרים", כך רמזה ראש הוועדה לביקורת המדינה ח"כ שלי יחימוביץ בדיון שנערך הבוקר על הכישלון המסיבי בבחינות הלשכה. "מדובר באג'נדה משותפת של שרת המשפטים וראש לשכת עורכי הדין", אמרה ח"כ קארין אלהרר וח"כ אמיר אוחנה שלא היסס להטיח בפניו של יו"ר הוועדה הבוחנת השופט שאול שוחט שנכח בדיון: "לא המתמחים נכשלו, הוועדה הבוחנת נכשלה. אדוני לא היה עובר את הבחינה".

שלי יחימוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי

השופט שוחט השיב: "איננו מקבלים הוראות מראש הלשכה. את הכשל צריך לבחון במסלול ההכשרה ולא במתכונת הבחינה". בכך חוזר שוחט על המסר של ראש הלשכה אפי נווה – האשם בכישלון הוא ברמה הנמוכה של מרבית המכללות. נווה עצמו, מסיבות מובנות, לא התייצב לדיון. אגב, אחת השאלות המכשילות בבחינה הייתה שאלה פתוחה בנושא 'עיכוב יציאה מהארץ'. נווה, סביר להניח, היה משיב היום בהצלחה על שאלה זו. בהעדרם של שני "הנאשמים" העיקריים, נווה ושקד, ייצגו את הלשכה בדיון המנכ"ל אורי אלפרסי ועו"ד גלעד וקסלר. "מתכונת הבחינה שונתה לאחר תהליך סדור ותלונות נגד המתכונת הקודמת שהתרכזה בפרוצדורה" אמר וקסלר, "הפעם הבחינה היא 45 אחוז בחומר סגור, והיתר בחומר פתוח על הדין המהותי. וחוץ מזה תפקידנו כלשכה הוא לספק את הלוגיסטיקה לבחינה, את התוכן קובעת הוועדה הבוחנת".

יחימוביץ' תמהה: "איך זה שבעתירות לבג"ץ הלשכה והוועדה מיוצגים בידי אותו עורך הדין. אני מציעה שתכניסו את זה לבחינות הבאות". אגב קשר נוסף בין הוועדה ללשכה: ראש הלשכה נווה תמך במרץ, ביחד עם שר האוצר משה כחלון, במינוי שני ראשי הוועדה הבוחנת לבית המשפט העליון. היו"ר הקודם השופט יוסף אלרון אכן מונה לעליון ואילו מינוי שוחט נמנע בסבב האחרון לאחר שהנשיאה אסתר חיות העדיפה על פניו את השופט עופר גרוסקופף.

יחימוביץ' ואלהרר אחזו את השור בקרניו. אנו מעריכות ומקבלות אג'נדות. להקטין את מספר עורכי הדין ולהשביח את איכותם זה בסדר, אבל למה אתם טוענים שאין קשר בין זה לבין הבחינות? איך זה מבחינת העיתוי שבדיוק כשנווה מכריז על האג'נדה הזו מופיעות 'הבחינות מהגיהנום' ואחוזי המעבר הבלתי אפשריים. האם זה לא מוכיח את הקשר בין הבחינה למטרה - לסגור את הגילדה.

אחת הדוברות הייתה ליזי בן עמי, בוגרת בהצטיינות של תואר ראשון ושני במשפטים שקיבלה בבחינה 64, נקודה אחת פחות מציון המעבר. בן עמי גלשה לטיעון משפטי מעמיק על בטלות תקנות הבחינה שעיקרן: לא סביר לשנות את המתכונת בכיוון של החמרה בדיוק שלושה שבועות לפני הבחינה, כאשר הוועדות שהמליצו על שינוי המתכונת התכוונו לכך שהוא יחול רק על מי שטרם החל בלימודיו.

איך מפצים את הנבחנים? שרת המשפטים הסכימה כבר לביטול "גזירת השליש" לפיה הנבחנים נדרשים לענות נכון לפחות על שליש מהשאלות בכל פרק. באופן זה נוצר מצב לפיו נבחנים יכלו לקבל ציון גבוה יותר מ-65 ועדיין להיכשל בבחינה. הגזירה בוטלה לאחור, אבל הוא מספק פיתרון חלקי לקבוצה קטנה ביותר של הנבחנים. הצעות נוספות שהועלו – הענקת פקטור או הורדת ציון המעבר ל-60.

לאחר סבב הדוברים חזר הכדור לידי השופט שאול שוחט שצמצם את תפקיד הוועדה הבוחנת שבראשותו לכתיבת הבחינה בלבד ולא להחלטות האם הציון יהיה 60 או 65, או היחס בין דין פרוצדורלי לדין מהותי. "ללשכה אין קשר לתוכן הבחינה. אין מצב שהם אומרים לנו להקשות. אבל אין מניעה שנקשה", אמר, והקים עליו זעקה מאחד המתמחים שנכשל שהטיח בפניו: "אדוני אינו דובר אמת. יש בידי מסמך שמוכיח על הקשר של הלשכה וההתערבות שלה".

שוחט קונן על תנאיה ואמצעיה הירודים של הוועדה. "גם לייצוג משפטי נפרד אין לנו כסף", השיב לתהייתה של יחימוביץ' לגבי הייצוג המשותף.

"איך מתקנים את העוול שנגרם לנכשלי שתי הבחינות", שאלה יחימוביץ, "איך מתקנים את הדבר הפגום הזה ו-12 אחוז זה פגום. נקודה. איך מתקנים את המעוות הזה"?

שוחט: "אני מתנגד למילה עוול. לדעתנו לא נפל כשל בבחינה. לעמדתנו היא שאין לתת פקטור". איננו חושבים שצריך לקבל רישיון עריכת דין באמצעות פקטור".

יחימוביץ: "די, מספיק להגן על הדבר הזה. שאלנו למה לא פקטור ואתה עונה 'ככה'. זו לא תשובה שמצופה מאנשים כמוך".

ישיבת המשך עם שרת המשפטים מתוכננת בקרוב ושם מקווה יחימוביץ' לקבל משהו יותר רציני מ"התשובות המגומגמות" לדבריה שניתנו היום.