הדמוקרטים בארה"ב כבשו את בית הנבחרים; איך זה ישפיע על ההייטק העולמי?

רוח חדשה

אתמול בערב כינס נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עיתונאים, בה טען שתוצאות בחירות אמצע הקדנציה הן ניצחון לו ולדרכו. היה זה שקר טיפוסי: הרפובליקנים איבדו את השליטה בבית הנבחרים, ורוח ליברלית חדשה עומדת לשטוף את הנהגת ארצות הברית. הדמוקרטים צפויים לחולל שינויים גדולים שישפיעו בין השאר על חברות טכנולוגיה, ועל סקטור ההייטק העולמי כולו.

טראמפ בנאומו לאחר ההפסד צילום: צילום מסך

אחד השינויים הצפויים הוא קידום חקיקה להגנת זכויות משתמשים מפני גניבת מידע - בדומה לחקיקת GDPR האירופית. לדמוקרטים יש בטן מלאה על פייסבוק בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, ומודעות לאיסוף המידע שמבצעות גוגל ואחרות. גם טראמפ והרפובליקנים הסתכלו על חברות האינטרנט האמריקאיות בעין עקומה - אך מסיבה עקומה; לראייתם, הן דמוקרטיות מדי ולא משרתות את האינטרס הממשלתי. בנוסף, הן נוטות לצנזר ימנים קיצונים, חלק קולני מאוד באלקטורט הרפובליקני. לעומתם, הדמוקרטים צפויים לנסות לתקן את המעוות ולאלץ את החברות לנהוג בעצמן ביתר הגינות כלפי הגולשים - ולהגן עליהם מנזקי גורמים זרים כגנבי מידע, שחקנים פוליטיים שמנסים לשטוף את מוחם ופושעי סייבר.

מארק צוקרברג מעיד בבית הנבחרים האמריקאי צילום: ABC

אמנם יש למחוקקים פערי ידע גדולים שעלולים להניב חקיקה עקומה וחלשה, אך זה ללא ספק צעד בכיוון הנכון - שגם יאלץ את חברות הטכנולוגיה להפסיק לשתות מידע משתמשים כאילו זו זכותן המולדת. המחוקקים צפויים לקבל עזרה והכוונה מהטובים ביותר: כמה נבחרים דמוקרטים חברו לאבי ה-WWW טים ברנרז לי, שמנסה לנסח מגילת זכויות גולשים. כשתאמץ ארה"ב מדיניות הגנת פרטיות שכזו, צפויות חברות במדינות אחרות ליישר קו: ארה"ב היא שוק מכניס ביותר, וכל חברה תתכופף כדי לפעול בו. ההשפעה של ארה"ב בזירה הבינ"ל תוכל לדחוף מדינות אחרות לאמץ חקיקה דומה, לשמחת אזרחיהן.

שינוי מהותי אחר הוא חקיקת הרכב האוטונומי. כיום ישנם היתרים במספר מדינות, שבוצעו בחסות מנהלת התחבורה הפדרלית ובכפוף לנהלי המדינות עצמן. הליברלים צפויים לקדם את חוק AV START שיתיר למפתחות להאיץ פיתוחים ואף למכור כלי רכב אוטונמיים לחלוטין, כאלה שאין בהם כלל הגה או ממשק שליטה פנימי. אני לא אוהב את הרעיון הזה, וסבור שדווקא בתחום זה יש צורך ביותר רגולציה ופעולה יותר הדרגתית - לא פחות. ואולם, התחרות תתעצם וכל הסטארט-אפים בתחום האוטוטק יהפכו להרבה יותר מבוקשים.

רכב אוטונומי של ווימו צילום: waymo

הדבר הכי דבילי שטראמפ דחף אישית והדמוקרטים יחסלו לו הוא חיל החלל (Space Force), זרוע צבאית שהנשיא הגה - ומטרתה להילחם בדברים שמגיעים משכונתנו הגלקטית. בפועל, זרוע כזו היתה בעיקר פוגעת בלוויינים של סין, כי שום דבר לא מגיע מהשכונה הגלקטית - לפחות, לא משהו שמצריך טיפול צבאי. אגב, חיל האוויר האמריקאי מצליח להפריע ללוויינים של סין גם בלי זרוע החלל. יש לו מעבורת צבאית בשם X37b וזה תפקידה בחיים.

חללית הקרב של ארצות הברית. חיל? מי צריך חיל?

רק ההקמה של הדבר המטופש הזה היתה בולעת 12.9 מיליארד דולר על פני חמש שנים, וקשה לדמיין כמה יקר היה לתפעל את צי החלל בצורה שוטפת (עוד על חיל החלל ונפלאותיו אפשר לקרוא כאן). אבל קצת חבל שהמיזם יקורקע; חיל חלל היה דוחף קדימה סטארט-אפים בתחום האירוספייס, מה שיכל לקדם חדשנות בדיוק כמו שקידם המירוץ לחלל במאה הקודמת. בפעם ההיא קיבלנו כך את המיקרוגל, נורת ה-LED, מכונת ה-CT, המזון הקפוא ועוד שורה ארוכה של חידושים נפלאים. מי יודע מה היינו מקבלים בזכות Space Force.

דמוקרטיה גנובה

נישאר עם ארה"ב והבחירות שלה: ניצחון הדמוקרטים אולי לא מפתיע: הרבה מאוד דברים רעים קרו לארצות הברית מאז הפך אותה טראמפ ל-Great Again. אבל מצד שני, עדיין מדובר בהישג לא פשוט: יש גם גורמים חזקים מאוד שמסוגלים להשפיע על הבחירות לטובת הרפובליקנים. והם יושבים ברוסיה ולא בארה"ב.

אני לא מדבר על פייק ניוז ותעמולה זרה, אלא על התערבות ישירה בהרבה: פריצה למכונות ההצבעה ועירבול הקולות. מומחי אבטחה ומקורות בתעשיית מכונות ההצבעה סיפרו ל-PCMag שהמכונות פרוצות להדהים. לדבריהם, כל מערך ההצבעה האמריקאי שקול לשמיכת טלאים של מכונות לא מאובטחות, מאגרי נתונים לא מאובטחים ושירותים שלא כוללים אפילו הצפנה בסיסית. המערך כל כך מבולגן, ללא תקנים אחידים או מוצרים אחידים, עד שאפילו ההאקרים יתקשו לפעול בו. שלא תטעו, גניבת וערבול המידע אפשרית ביותר ואינה קשה - היא פשוט לא הכי נוחה.

מכונות הצבעה בארה"ב צילום: אי פי אי

ג'ף וויליאמס, מומחה אמריקאי שייעץ למספר מערכות בחירות, סיפר שמדינות ורשויות מקומיות בוחרות את המערכת משיקולי מחיר, על אף איומי האבטחה. הוא סיפר שתוכנות ספירת הקולות, למשל, מוחלפות בתדירות נמוכה ביותר משום שהן יקרות יחסית. ספקי התוכנות יודעים שלקוחותיהם לא יחליפו מערכת בקלות ואינם חושבים על ענייני אבטחה - ולכן אין לספק תמריץ לשדרג את אבטחת התוכנה באופן רציף.

אני סבור שתיקון מערך ההצבעה יהיה יעד חשוב עבור המחוקקים; ישנו קונצנזוס בארה"ב לגבי מעורבות רוסית בבחירות, והדמוקרטים יוכלו לגייס תומכים מעברו השני של המתרס אם יקדמו צעדים שיחסמו את ההאקרים של פוטין.

קצרצרים

1. חדשות רעות לגוגל: מרגרט וסטאגר, נציבת הגנת התחרותיות באיחוד האירופי, הודיעה לסוכנות רויטרס שחקירה נגד החברה מתקדמת במהירות וקרובה מאוד לסיומה. לפי החשדות, אילצה גוגל מפרסמים לפעול דרך Adsense, פלטפורמת הפרסום שלה, מה שפגע בפלטפורמות פרסום מתחרות. גוגל כבר חטפה קנס של 5 מיליארד דולר באיחוד בגין התנהלות מונופוליסטית בשוק אפליקציות המובייל ומערכות ההפעלה. אם אכן תימצא גוגל אשמה, כולי תקווה שתחטוף את מלוא הקנס; רק כך יורתעו היא ודומותיה מפגיעה בעסקים אחרים.

מרגרט וסטאגר צילום: בלומברג

2. נישאר עם גוגל: החברה הודיעה שערכות הפיתוח של יישומי אנדרואיד צפויות לכלול בקרוב תכונה שימושית ביותר - עדכון תוכנה תוך כדי פעולה. משתמשים רבים מקבלים מהמכשירים שלהם התראות על קיומה של גרסה חדשה לאפליקציה שהם מפעילים, אך מתעלמים מהן. הם מעדיפים להמשיך להשתמש באפליקציה, על אף שהעדכונים כוללים לעיתים קרובות תיקון לליקויי אבטחה ובאגים. עתה, יוכלו המשתמשים להמשיך לעבוד על האפליקציה בזמן שהיא מורדת ומתעדכנת ברקע. שינוי קטן, אך מבורך ושימושי.

3. פיקוד הסייבר האמריקאי הודיע שיתחיל להעלות מקטעי קוד מנוזקות שאיתר למאגר VirusTotal. מדובר במסד נתונים מקוון בו משתמשים מומחי סייבר כדי לגלות אם הנוזקות שמצאו הן חדשות, או שכבר נתפסו וזוהו בעבר. המהלך של פיקוד הסייבר הוא צעד נפלא: הפיקוד נתקל במקטעי קוד רבים משל רוב הגורמים האזרחיים, לעיתים קרובות במסגרת התמודדות עם יחידות סייבר צבאיות זרות. לפיכך, מקטעי הקוד מהווים מידע צבאי מסווג, שהפיקוד לא חולק עם הסקטור הפרטי בדרך כלל. חוקר שנתקל בגרסאות של אותן נוזקות צבאיות צריך להתחיל את החקירה מאפס - דבר שעתה יוכל להשתנות, להאיץ ניתוחי נוזקה ולשפר את אבטחת המידע העולמית.

4. חברת פורד מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מפעילת שירות שיתוף הקורקינטים Spin. אלו הן חדשות מעולות, ולא רק לחברת ספין: כחברת רכב ותיקה, יודעת פורד איך לציית לרגולציה ותקנות בטיחות שונות, תוך פגיעה מינימלית ברווחיות ובפעילות העסקית. לעומתה, חברות הקורקינטים מתמחות בלברוח מהרגולטורים ומתלונות הציבור, תוך שהן מתנערות מכל אחריות לתאונות בהן מעורבים הרוכבים וצווחות "אנחנו מונעות זיהום אוויר! אנחנו מצמצמות פקקי תנועה!". הלוואי שגם יתר חברות הקורקינטים הללו יקבלו איזה מבוגר אחראי, שיאפשר להוציא מהן את המקסימום, מבלי לפצוע הולכי רגל או להפחיד נהגים.