פרשת הברחת היהלומים: מעצר החשודים הוארך בשבעה ימים

ששת החשודים בפרשת הברחת היהלומים שנחשפה הבוקר (ב') הובאו לדיון בבית המשפט השלום בראשון לציון, ומעצרם הוארך בשבוע ימים - עד יום ראשון - למרות שהמשטרה ביקשה תשעה ימים.

מדובר בהברחה שבוצעה לפי החשד בין השנים 2008 ו-2018 בהיקף של 300 מיליון שקל, כשחברת היהלומים LLD של איש העסקים לב לבייב נמצאת במרכז החקירה. כל החשודים פרט לאחד, שהוא אחיו של איש עסקים מוכר, הם עובדים של החברה. "לבייב לא נעצר", אמר נציג המשטרה, "הוא נמצא כעת ברוסיה". עו"ד עמית חדד, פרקליטו של האח אמר כי "לב לבייב, האיש שיכול לשבש את החקירה, מסתובב לו חופשי ברחובות מוסקבה, וללקוח שלי כואב פה הגב על הספסלים"

השישה נעצרו הבוקר, ואחד החשודים המרכזיים בפרשה הוא איש עסקים מוכר מאוד. בין העצורים גם בנו של איש העסקים, וכן מנהל העסקים הראשי שלו ברוסיה.

החקירה בפרשה נפתחה לפני חודשים ספורים והוטל צו איסור פרסום על קיומה עד ביצוע המעצרים הבוקר. במקביל, המשטרה רוצה לחקור את לבייב במסגרת הפרשה. ללבייב עסקי יהלומים ענפים ברוסיה באמצעות LLD. מטעמה של החברה נמסר כי היא "אינה מכירה כלל את האירוע המדווח בתקשורת. מר לבייב והחברות שבשליטתו פועלים בהתאם לנורמות הראויות, ותוך הקפדה על ציות לחוק. אנו מקווים כי הנושא יתברר במהרה והחשדות יתבררו כמשוללות בסיס".

לב לבייב צילום: אוראל כהן

בתיק יש עד מדינה, שפרטיו אסורים לפרסום. סנגורו של בנו של איש העסקים, עו"ד אלון רון אמר במהלך הארכת המעצר כי "עד המדינה נעצר במרץ, שוחרר וחתם על הסדר. הוא הסתובב מאז בבורסה ליהלומים, סיפר שהוא חתם על הסדר עד מדינה , ביקש סליחה מאנשים וחשף מה העיד". נציג המשטרה אמר בתגובה כי הוא "לא מכיר דבר כזה".

עו"ד יובל נחמני, שמייצג את אחד החשודים אמר כי "הוא היה בעלים של בית קפה של רולדין מאז שנת 2013. עד אז עבד ב-LLD, היה מנהל עבודה. יש לכם ראיות שהוא ידע על הברחות?". נציג המשטרה: "יש ראיות שהייתה לו נגיעה להברחה. לא שהוא הנפיק חשבוניות פיקטיביות".

השופט גיא אבנון אמר בטרם החליט על הארכת המעצר כי "הונחו לפני מסמכים הקושרים את החשודים לעבירות. ישנם בכירים יותר ופחות, כאלה שמעורבים באופן עמוק יותר, וכאלה שהחשד לגביהם פחות. לעת הנוכחית ישנו חשד סביר לגבי כל אחד ואחד מהחשודים. ישנה עילת מעצר מובהקת לשיבוש הליכים".

השופט דחה את הבקשה לאיסור פרסום שמות החשודים, אבל פסק עיכוב ביצוע להחלטה עד מחר ב-12:00 כדי לאפשר להם לערער.

השופט גיא אבנון

פרקליטו של אחד החשודים, עו"ד ז'ק חן, מסר בתום הדיון: "מרשי ענה לשאלות חוקריו ומסר גרסה שדוחה את החשדות. עניין אחד הוא תפקיד המשטרה לחקור ועניין אחר לגמרי הוא מעצר החשודים. בית המשפט לא קיבל את בקשת המשטרה לתקופת מעצר ארוכה והורה על מעצר לתקופה קצרה יותר תוך שהוא מותח ביקורת נוקבת על התבטאות המשטרה בסוף הדיון לפיה היא תשקול לקצר את תקופת המעצר של מי מהחשודים שישתף פעולה עמה".

עד מדינה בפרשה 

החקירה החלה לאחר שיחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים עצרה בנתב"ג אדם בחשד שהבריח יהלומים על גופו. במסגרת חקירתו, ולאחר שגם חוקרי יחידת יהלום הצטרפו לחקירה, נחתם הסכם עד מדינה עם עובד לשעבר בעסקי היהלומים של איש העסקים המוכר. לטענת עד המדינה, הוא שימש במשך כמה שנים כבלדר שהבריח יהלומים לישראל עבור החברות שבבעלותו. המשטרה הצטרפה לחקירה והתעורר חשד שמדובר בעצם ברשת של מספר מתווכים שהבריחו את היהלומים מחו"ל לישראל.

בהודעת המשטרה נמסר כי המעורבים "קשרו קשר, תכננו, והוציאו לפעול במשך כמה שנים הברחה של יהלומים למדינת ישראל בשווי כולל של מאות מיליוני שקלים בניגוד לחוק ומבלי לדווח לרשויות המוסמכות". החשודים נלקחו לחקירה באזהרה בחשד למעורבות בעבירות של הברחת יהלומים, הלבנת הון, עבירות לפי פקודת המכס, עבירות לפי פקודת מס הכנסה, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירות נוספות".

החקירה מנוהלת על ידי היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית בלהב 433 ורשות המסים ובליווי פרקליטות מיסוי וכלכלה. בין היתר מעורבות בחקירה יחידת חקירות מכס ומע"מ ירושלים ויחידת יהלום ברשות המסים. במסגרת החקירה הוקפאו נכסים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים שכוללים נדל"ן, חשבונות בנק וכלי רכב.

ענף מועד לפורענות

מלבד עבירת המרמה, במשטרה חושדים כי המעורבים בפרשה עברו גם על שתי עבירות מיסוי חמורות.

הראשונה היא עבירה על פקודת המכס, הנובעת מהחשד כי המעורבים הבריחו את היהלומים על גופם ולא הצהירו עליהם עם כניסתם לישראל. לפי החוק, כל מי שנכנס לישראל ונושא ברשותו יהלומים לא מלוטשים צריך לדווח על כך לנציגי המכס. אין צורך לשלם מס כלשהו על היהלומים, אלא רק להצהיר עליהם, על מנת שניתן יהיה להשוות את ההכנסות של אדם לרכוש המוצהר שברשותו.

פרט לעבירה על פקודת המכס, מדובר גם בעבירה על החוק לאיסור הלבנת הון, שכן באמצעות הברחת היהלומים ניתן להלבין הון שחור ובכך למשל לסייע בעקיפין למימון פשע או טרור.

עבירת ההברחה די מבוססת, שכן חלק מהיהלומים נתפסו, אולם לצידה יש חשד נוסף להעלמת מס, שאותו רשות המסים והמשטרה עדיין צריכות לבסס. לפי החשדות בשלב זה, לאחר שהיהלומים הוברחו לארץ המעורבים בפרשה מכרו אותם בהיקף של 300 מיליון שקל. המכירה, אם נעשתה, כמובן לא דווחה לרשות המסים ובתאם גם לא שולם מס חברות כנדרש על הרווחים.

ענף היהלומים ידוע כמוקד להעלמות מס והלבנות הון רבות, בעיקר בשל שוויים הגבוה של היהלומים וקלות ההברחה שלהם.

כך למשל, ב־2008 נחשפה פרשת הלבנת הון והעלמת המס הגדולה ביותר בתולדות הענף בישראל, במסגרת פשיטה על בורסת היהלומים ברמת גן. החקירה הובילה בהמשך לחשיפת רשת שפעלה במשך שנים כמעין בנק בתוך הבורסה וסיפקה שירותי מטבע במאות מיליוני שקלים ללא אישור. במסגרת השירות הזה הולבנו כספים במסווה של מכירות פיקטיביות.

במרוצת השנים נחשפו פרשות נוספות בבורסה, כמו למשל של היהלומן חנן אברמוביץ' שנחשד כי גנב ומכר יהלומים בשווי עשרות מיליוני שקלים.

בהתאם, בשנים האחרונות ניסו ברשות המסים להסדיר את הנושא מול היהלומנים ובסוף 2017 אף אושר חוק להסדרת המיסוי בענף. החוק קובע כי הערכת המלאי של יהלומנים לצורכי מס תיעשה לפי עלות המלאי ולא לפי ערכו, משום שישנו קושי לאמוד בצורה מדויקת את שוויים של יהלומים. הקושי הזה היווה בעבר פתח להעלמות מס והלבנות הון.

לאחר שנחקק החוק, רשות המסים הציעה ליהלומנים מבצע גילוי מרצון. במסגרת מבצע כזה, יהלומנים יכולים לבקש הסדרה אנונימית של תשלום המס, בלי חשש שיעמדו לדין על העלמת מס. כ־500 בקשות לגילוי מרצון הוגשו במסגרת המבצע.