תוכנית המו"פ האירופית החדשה: התקציבים לישראל בסכנה

שינויים אפשריים בתוכנית התקצוב של האיחוד האירופי לפיתוח חדשנות עלולים לפגוע בתקציבי החקר שמקבל ההייטק הישראלי. מתווה חדש לתוכנית "הורייזון אירופה", תוכנית ההמשך ל"הורייזון 2020" הוגש לפני כשבועיים לפרלמנט האירופי, וכולל דגשים חדשים לחלוקת תקציב מו"פ של כ-100 מיליארד יורו עבור השנים 2027-2021. אחת המגמות הבולטות במתווה החדש היא הדגש על אירופה עצמה ועל קידום החדשנות בתוך היבשת. כפועל יוצא מכך מספר מדינות שאינן חברות באיחוד, שהמרכזיות בהן הן ישראל, שוויץ, נורבגיה ובעקבות הברקזיט כנראה גם בריטניה, יתקשו לקבל תקציבים באותו סדר גודל שקיבלו בעבר.

השינוי המרכזי נוגע לסעיף בשם open innovation המתמקד בתקציבי מו"פ לתעשייה וחברות צמיחה וכולל, במתווה הנוכחי, חלוקת תקציבים רק למדינות החברות באיחוד. כלל התקציב בסעיך זה עומד על כ-13 מיליארד יורו ולפי הערכות, בתוכנית "הורייזון 2020" הנוכחית חברות ישראליות נהנו עד כה מתקצוב של כ-70 מיליון יורו (התוכנית תסתיים רק ב-2021 ולכן מדובר בתקציב חלקי). ההצעה הנוכחית מבקשת שהיישום והאימפקט של תוכניות המחקר הנהנות מתקצוב יהיה בתוך אירופה עצמה ולכן שוללת חברות ממדינות שאינן באיחוד. יש לציין, עם זאת, שחברה ישראלית שרשומה גם באירופה תוכל ליהנות מתקציב זה.

(ארכיון) צילום: shutterstock

נילי שלו, מנהלת ISERD, המינהלת הישראלית למו"פ האירופי, אמרה ל"כלכליסט" כי ישראל פועלת בימים אלה כדי להשפיע על המתווה החדש, לדבריה: "אנחנו מקבלים מהאיחוד האירופי הרבה הבנה ואיתותים מאוד חיוביים, יש הכרה בחשיבות השותפות ורצון להמשיך בה".

החלטת הפרלמנט צפויה להתקבל בחודשים הקרובים והיא תקבע כללי השתפות קשוחים או גמישים לפיהם יתנהל אחר כך מו"מ עם הנציבות.

מתווה חדש לתוכנית הורייזון מוגש לאיחוד הארופי כל כמה שנים והוא תקף בכל פעם לשש שנים. ישראל הינה חברה שווה בתוכניות הוריזון כ-22 שנה, מאז 1996. התוניות הללו מאפשרות לאקדמיה, לתעשייה ולכל יישות משפטית אחרת לקחת חלק בתוכניות מחקר אירופאיות וליהנות מתקצוב נלווה. האקדמיה הישראלית בעיקר הינה שחקן מצליח בתוכניות הללו כבר מראשיתן.