נתיבים מהירים: תשתית לבועה

חברת ההנדסה ברן שבשליטת מאיר דור (19.8%) ואלכסנדר נסיס (28.5%) שחררה ביום ראשון דיווח לקוני לבורסה שלפיו היא זכתה במכרז של חברת נתיבי איילון "למתן שירותי ניהול תיאום ופיקוח, למקטע בפרויקט הנתיבים המהירים". לפי ברן, היקף הפרויקט, שמשך ביצועו אמור לעמוד על שלוש שנים, הוא כ־300 מיליון שקל.

הדיווח חושף רק טפח מהתקדמות משמעותית אך שקטה באחד מפרויקטי התחבורה הגדולים והמסובכים שמקדמת המדינה באזור מטרופולין תל אביב. במסגרת הפרויקט, לנתיב המהיר שנפתח ב־2011 מאזור נתב"ג ועד למחלף קיבוץ גלויות בתל אביב יתווספו שלוש כניסות נוספות: מדרום (אזור ראשון לציון), מצפון (כביש 57) וממזרח (כביש 5).

מבדיקת "כלכליסט" עולה שההתקדמות הגדולה ביותר בפרויקט היא לאורך כביש 20 (נתיבי איילון), בחלק שבין מחלף וולפסון בחולון לתחנת הרכבת ארלוזרוב בואכה מחלף קק"ל בתל אביב. הפרויקט חולק לארבעה מקטעים, כשברן תנהל את העבודות במקטע מס' 2 (אמצע ת"א); חברת דנה הנדסה תנהל את החלק הדרומי וחברת איתם תנהל את החלק הצפוני. הזכיין לניהול החלק האחרון ייבחר עד סוף השנה.

הנתיב המהיר בדרך לת"א צילום: רודי אלמוג

חולצי פקקים

למעשה, רוב תשתיות התנועה שם מוכנות, ועל פי ההערכות, בסוף 2022 או בתחילת 2023 ייפתח הנתיב המהיר שיאפשר לדלג מעל הפקקים של מרכז תל אביב. כמו בנתיב הקיים כיום, הנתיב החדש יהיה פתוח לשימוש ללא תשלום לתחבורה ציבורית או לרכב שבו ארבעה נוסעים. במקרים אחרים יידרשו הנוסעים בנתיב לשלם עבור הנסיעה.

בנתיבי איילון טוענים שתחילת הביצוע של המקטע האמצעי של הנתיב מתוכננת לסוף 2019, ומשך הביצוע הצפוי הוא כ־40 חודשים. במהלך תקופה זו העבודות צפויות להתקיים במתכונת של עבודות לילה.

איתמר בן מאיר, מנכ"ל נתיבי איילון

"הפרויקט נועד לספק לציבור אלטרנטיבה נוחה לעמידה היומיומית בפקק. הוא כולל הקמת כ־110 ק"מ של נתיבים מהירים במטרופולין תל־אביב, כמעט פי 10 מהקיים היום. הנתיבים יתווספו לנתיבי הנסיעה הקיימים כיום. המקטע המרכזי בפרויקט, שבין מחלף השלום עד וולפסון באיילון דרום, נמצא כבר לקראת תחילת ביצוע, כשהוא צפוי להסתיים ב־2023", כך נמסר מנתיבי איילון. לפי הערכות, השקת הפרויקט המלא, שעלותו נאמדת בכ־2 מיליארד שקל, תתקיים ב־2025.

הרעיון להקיף את מטרופולין תל אביב בשלושה נתיבים מהירים נולד ב־2013, לאחר הצלחת הנתיב הראשון מאזור נתב"ג לדרום תל אביב. נתיב זה נפתח ב־2011 והוקם על ידי שפיר הנדסה.

למכרז המקדים לפרויקט החדש (PQ) שפורסם בפברואר 2017 ניגשו מספר רב של חברות שפועלות בתחום התחבורה, לרבות דן, אגד, מטרופולין, אפיקים ומסיעי שאשא, ובמקביל ניגשו חברות הנדסה מוכרות דוגמת אשטרום, שפיר, דניה־סיבוס, שיכון ובינוי, אלקטרה, אורון, מנרב ומנוליד.

הנתיב המהיר שפועל היום אמנם מאפשר נסיעה בשאטלים חינמיים וכן פטור מתשלום למי שלוקח שלושה טרמפיסטים, אבל חלק מהנהגים עדיין בוחרים לנסוע בו

בתשלום. בנתיבי איילון שואפים לחסל את התופעה הזאת: הם רוצים שהאנשים יוותרו על המכוניות ולא ישלמו על מעבר בנתיב המהיר, ולכן הם מתכננים לפחות חמישה מתחמי חניה גדולים (בראשון לציון ובאזור כביש 57 שליד נתניה) כדי לאפשר לאנשים לחנות בחינם. כל מתחם חניה יכיל לפחות 2,000 מקומות. עוד בתכנון ‑ הפעלה של לא פחות משבעה מסלולי שאטלים לכל אזור המרכז כדי לספק שירות טוב יותר ממערך ההיסעים שפועל כיום.

הרכבת תגנוב את ההצגה?

את החזון הזה יהיה קשה להגשים, שכן חלק מהישראלים לא יוותרו לעולם על רכב צמוד. בנוסף, עד שייפתח המקטע הראשון של הנתיבים המהירים, יחולו שינויים במפת התחבורה שעלולים להפוך את הרלבנטיות של הפרויקט לפחותה ואת הצורך בו לפחות בוער. אך גם אם זה יקרה, הדבר יהיה לטובת הציבור.

בשנה שבה ייפתח המקטע הראשון לתנועה אמור להיפתח גם קו הרכבת הקלה הראשון בעיר (הקו האדום, מפ"ת דרך ת"א ועד בת־ים), מה שאמור להוריד כ־50‑100 אלף מכוניות מהכביש. ייתכן שמספר המשתמשים בנתיבים יהיה נמוך יחסית בגלל הרכבת. במקביל, יש סיכוי שחלק מהנוסעים יעדיפו להשתמש בשאטלים, והנתיבים יהיו הצלחה מסחררת. קיים גם סיכוי שחלק מציבור הנהגים ייבחר להישאר עם הרכב, ולחצות את תל אביב בלי לעמוד בפקקים, תמורת תשלום.