מזכר ההבנות ארה"ב-ישראל: על הכוונת - דיור ציבורי והתחדשות עירונית

משרד האוצר ומשרד הבינוי האמריקאי ישתפו פעולה במחקרים וביצירת תוכניות בתחומי הדיור הציבורי, דיור בר השגה, מימון ומשכנתאות. כך עולה ממזכר הבנות בין משרד הבינוי והפיתוח העירוני האמריקאי ומשרד האוצר הישראלי שנחתם בתחילת השבוע בין המשרדים והגיע לידי "כלכליסט". ההסכם נחתם במסגרת הביקור של שר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין בירושלים. הסכם ההבנות נחתם בתום מפגש ה- jedg) US – Israel Joint Economic Development Group) וכולל 8 סעיפים המפרטים את האחריות והמצופה משני הצדדים.

האמריקאים מבקשים ללמוד מהישראלים דווקא את תחום ההתחדשות העירונית, בדגש על תמ"א 38. כיצד ישראל מעודדת את המגזר הפרטי לחזק את המבנים כדי להתגונן מפני רעידות אדמה באמצעות תמריצים של זכויות בנייה עודפות, שכן אסונות טבע עבור אמריקאים היא סוגיה שגרתית יותר בהשוואה לישראל עד כה.

מנגד הצד הישראלי מעוניין ללמוד מהאמריקאים בעיקר על תחום השכירות ארוכת הטווח. בארה"ב קיימת מעורבות של המגזר הפרטי בדיור בר השגה (שמתבטא כאמור בעיקר בשכירות ארוכת טווח ופחות ברכישת דירה), בין היתר באמצעות נקודות זיכוי ממס סחירות. גורמים מהצד הישראלי מצפים גם כי שיתוף הפעולה עם מחלקת המחקר של משרד הבינוי האמריקאית.

פגישת שר האוצר משה כחלון ומזכיר האוצר האמריקאי סטיבן מנושין צילום: נועם ריבקין פנטון

סוגיה נוספת שמעסיקה את שני הצדדים היא הדיור הציבורי. אולם במקרה הזה שני הצדדים יפעלו כדי למצוא יחד פתרונות, כמו בישראל גם האמריקאים מתמודדים עם חוסר במלאי של דיור ציבורי ודירות רבות שאינן משופצות ויוצאות מהמלאי.

האמנה מפרטת כיצד שני הצדדים יקדמו את השיתוף פעולה ברמה הפרקטית. הסעיף הראשון מתייחס למטרת המזכר - שיתוף פעולה שנועד ליצור שיתוף פעולה משותף בתחום הדיור והקהילה, וכן לפתוח ערוצים להחלפת מידע על מומחיות בנושאים מנהליים, טכניים ולבניית מדיניות. עוד הסכימו על שיתוף פעולה באמצעות מחקרים ותוכניות בתחום זה, כולל דרכים לעסוק בחברה האזרחית ובמגזר הפרטי. הסעיף השני קובע כי היקף שיתוף הפעולה יוכל לכלול חילופי מידע ומחקרים הקשורים במדיניות ותכניות העוסקות ברגולציה ויישום של תוכניות בדיור דיור בר השגה, משכנתאות ותוכניות למימון דיור, אסטרטגיות לסיוע בשכר דירה, ניהול של גופי דיור ציבורי וסובסידיות לסיוע בדיור הציבורי והזדמנויות למחקר משותף ולעידוד מחקרים עתידיים בנושאים הקשורים לדיור ופיתוח קהילתי.

הסעיף השלישי קובע כי שיתוף הפעולה יחול במספר שיטות, ביניהן: מחקר על צורכי דיור ופיתוח קהילתי בארצות הברית ובישראל, כולל היסטוריה של מדיניות וגישות שהובילו לתנאים הנוכחיים, שיתוף ידע על מדיניות הדיור של שתי המדינות, ניהול תוכניות דיור ציבוריות ומימון, ארגון סמינרים משותפים, סדנאות או כנסים בנושאים של דיור ופיתוח קהילתי בארצות הברית וישראל וכל נושא אחר שיעלה על הפרק. הסעיף הרביעי מבהיר כי ההסכם אמנם יחזק את המגעים בין המדינות אך אלו יישמרו בערוצים הדיפלומטיים המתאימים.

הסעיף החמישי עוסק ביישוב סכסוכים וקובע כי לבקשת מי מהעוסקים בשיתוף הפעולה תתקיים התייעצות על כל קושי או אי הבנה שעלולה להתעורר במסגרת הנושאים הנוגעים למזכר ההבנות "ברוח של שיתוף פעולה ואמון הדדי". בסעיף השישי קובעים הצדדים כי מדי שנה ייערך מפגש - פנים אל פנים או בטלפון כדי לדון בדרכים לשיתוף פעולה ותיאום, זאת בנוסף לשיתוף פעולה השוטף והתקשורת בין הצדדים. ההסכם קובע כי כל צד יממן בעצמו את הנסיעות, הלינה וההוצאות כתוצאה משיתוף הפעולה.

הסעיף השביעי, הארוך ביותר עוסק ביישום ההסכם ובשמירה על סודיות המידע. הסעיף מבהיר כי מסמך ההבנות לא מהווה שום ויתור זכויות הנגזרות מהמשפט הבינלאומי, או כל הסכם אחר, ולא מחייב אף צד לכל הוצאה שהיא. לשני הצדדים אסור לחרוג בשימוש או להעביר לצד שלישי את המידע שהם מקבלים במסגרת ההסכם המדובר, כאשר כל מידע אישי או סודי יהיה כפוף לחוקי הפרטיות הקיימים. אולם מותר לשני המשרדים לפרסם לציבור דוחות מסכמים, נתונים, לקחים או מידע אחר שאינו מסווג. ובסעיף השמיני קובע ההסכם כי תוקפו של הסכם ההבנות יהיה למשך 5 שנים והוא יתחדש אוטומטית אלא אם אחד הצדדים יחליט אחרת. כאשר על הפסקה של שיתוף הפעולה תינתן התראה של חצי שנה מראש.

אחד ההישגים הגדולים של אותו מפגש בתחילת השבוע לא היה בתחום הדיור אלא דווקא בנוגע לאמנת המס. כפי שנחשף ב"כלכליסט" ביום א' אחרי שנים של ניסיונות מצד משרד האוצר הישראלי, משרד האוצר האמריקאי הסכים להתחיל לקדם חידוש של אמנת המס בין המדינות. זאת מאחר והאמנה הקיימת נכנסה לתוקף ב-1995, כאשר החלה להבנות כבר בשנות ה-70, מאז מצבה של ישראל השתנה לחלוטין, ומדיניות המס ושיעורי המס בשתי המדינות השתנו לחלוטין. היום אמנת המס בין שתי המדינות נחשבת למכשול משמעותי בשוק בכל הנוגע לפעילות בינלאומית והשקעות של אמריקאים בארץ ושל ישראלים בחו"ל. למרות הנכונות לקדם כעת אמנה חדשה, ההערכות הן כי עד שתחתם בפועל אמנה חדשה ייקח עוד זמן.