המשבר עם ירדן: מה עדיף - קרקע או מים?

על אף שהודעת המלך הירדני בדבר אי הערכת נספח הסכם השלום נגעה לנספח שטחי הקרקע הדעת נותנת שהמהלך נועד לשפר עמדות בבית ולהציג קו ניצי רק בטווח הקצר. לטווח הארוך הסיפור שונה לגמרי: מטרה עיקרית היא ככל הנראה לשפר נספח אחר בהסכמי השלום: נספח המים.

רקע: זה שנים ארוכות ירדן משוועת לכל פתרון למחסור המים הקשה ממנה היא סובלת הן במגזר העירוני והן במגזר החקלאי. זה שאספקת המים בממלכה נעשית על פי קיצוב רק לחלק משעות היממה. על מצוקה קשה זו נוסף הצורך לספק מים למאות אלפי פליטים סורים ועיראקים כדי למנוע אסון הומניטארי.

עיון בנספח המים והסיכומים שנוספו לו מעלה כי ישראל עומדת ככלל בהוראותיו. בימים אלו חברת מקורות משלימה הנחת קו מים מהכנרת לממלכה הירדנית, קו שהמשכו מגיע לתעלת הע'ור ע"ש עבדאללה, קו שהוא "מוביל המים הארצי" הירדני.

הירדנים מקדמים פרויקט התפלה גדול בעקבה (שאמור גם לספק מים ליישובי הערבה) אולם סובלים מחבלי לידה לא פשוטים בקידום הפרויקט שאמור לפחות לפתור את בעיית המים באזור עקבה. אומנם ישראל מתעכבת בהקמת תשתיות שיקלטו את מימי פרויקט בצד הישראלי אבל גם בצד הירדני, המעוניין העיקרי, העניינים יגעים. המים הישראלים מגיעים לירדן בכל המקומות בהם הם מוזרמים - באיכות מעולה.

עבדאללה מלך ירדן צילום: אי פי איי

ישראל יכולה לדרוש הפחתת כמות המים

עיון בסעיפי נספח המים מלמד שדווקא ישראל היא היכולה לדרוש הפחתת כמויות המים המועברות לירדן נוכח זאת שהכמות הקבועה בנספח מוגבלת "בתנאי ששימושה של ירדן לא יפגע בכמות או באיכות של השימושים הישראליים". ישראל התעקשה רבות על הגבלה זו ולא בכדי. ככל שלא ימצאו מים מיותרים לאספקה לירדן, ישראל רשאית להודיע על הפחתת כמויות בהתאם. ישראל שחווה עתה באורח נדיר שבע שנות בצורת רצופות, מאגרים ריקים וירידה חדה באיכות המים, במיוחד בכנרת, בוודאי יכולה להודיע על הפחתה, ולו זמנית מכמות המים המסופקים לירדן.

ישראל יכולה, למשל, להצביע על החלטתה הבהולה לצאת לתכנון והקמה מיידית של שני מתקני התפלה חדשים כסימן מובהק למחסור נוכחי קשה במים.

ייתכן כי המלך הירדני מבין כי טקטית רק משבר יזום רציני הוא שיכול להביא בעת הזו להגדלת כמויות המים והאצת פרויקט ההתפלה בעקבה. אפילו משבר חאלד משעל תורגם בזמנו על ידי המלך דאז ל"מטבע" אותו הסכים אריק שרון המנוח לשלם: הגדלת מכסת המים ב-25 מלמ"ק מים נוספים. מבחינה זו המלך למד מאביו היטב את אופן ניהול הדברים מול ישראל, שכבר מזמן מתנהלת רק במתודה של ניהול משברים מתמשך.

יש להניח שמקבלי ההחלטות בירדן יראו בסופו של יום תשלום במטבע משאב המים תשלום לא פחות טוב ממטבע משאב הקרקע. ייתכן שיבקשו גם וגם. כך או אחרת מבחינת המלך הירדני המהלך המחושב טומן בחובו סיכויים רבים, כמעט ללא סיכונים.