המעבר למכוניות חשמליות: המדינה תאבד עד 40 מיליארד שקל

המעבר משימוש בדלק לחשמל בתעשיית הרכב מסתמן כחסכוני הן לנהגים והן למשק. ברמת הפרט, מדובר בחיסכון של 7,600 שקל בשנה על דלק, חיסכון משני של 1,000 שקל בשנה על שווי שימוש לרכב צמוד וצניחה בעלות הטיפולים של הרכב בכ־60%. ברמת המשק מדובר במספרים גדולים בהרבה ‑ חיסכון של 16.5 מיליארד שקל ברכש של דלקים מזהמים וצמצום עלות הטיפול בזיהום האוויר שמקורו במכוניות פרטיות בכ־2.8 מיליארד שקל ‑ זו התחזית העדכנית של ארגון פיוצ'ר מוביליטי לגבי חדירת הרכב החשמלי לישראל עד 2035.

רעיון המעבר לשימוש בחשמל כבר הוצג על ידי משרד האנרגיה בחודש האחרון, אבל זו אחת הפעמים הבודדות שמישהו מסכם את העלויות ומנסה לענות על השאלה הגדולה: איך המדינה תממן את המעבר מדלק פוסילי לחשמל, ומי ישלים לה הפסד של 20‑40 מיליארד שקל שייגרם לה מאבדן הכנסות.

כך תפוצה המדינה

ארגון פיוצ'ר הוקם בין השאר על ידי מנהל רשות החברות הממשלתיות לשעבר אורי יוגב, ועל אנשי הצוות נמנים רונית בן בסט, סמנכ"לית משאבי אנוש ב־Team8, ובועז צפריר, מנכ״ל ממן ומנכ״ל רכבת ישראל לשעבר. מטרת הארגון היא לעודד פתרונות תחבורה חכמה והסעת המונים. לתפיסתם, יש להשאיר את המיסוי הנמוך על רכב חשמלי עד 2025 (10% בלבד) ומשם להעלות אותו בהדרגה עד להשוואה לרף הנוכחי (83%) ‑ רק כך תפוצה המדינה על אבדן ההכנסות.

עוד הם טוענים שיש לבטל הטבות מס על רכב היברידי (30%) כיום, לחייב משרדי ממשלה לקבוע שחלק מכל מכרז לרכישת רכבים חייב להיות מוקצה לרכבים חשמליים, וכן לתת נסיעה חינם או הוזלה בכבישי אגרה כדי לתמרץ את השימוש בהם. פיוצ'ר יציגו את הצעדים בפני משרדי האוצר והתחבורה בקרוב.

לתפיסת פיוצ'ר מוביליטי, הצעד המשלים לעידוד מעבר לרכב החשמלי, הוא לרתום את חברת החשמל שעוברת בימים אלו רפורמה, ולרכז את המאמץ הממשלתי של הקמת עמדות טעינה דווקא אצלה. חברת החשמל יכולה להחליף מאות ואלפי מונים ועמדות טעינה במהירות גבוהה ובפריסה רחבה יותר מאשר השוק הפרטי. לטובת כיסוי העלות של הקמת עמדות אלו, יידרש סבסוד ממשלתי, לפחות עד 2022, כדי ליצור מאסה קריטית של משתמשים.

מימין: יובל שטייניץ שר האנרגיה ואורי יוגב צילום: אוראל כהן, עמית שעל

המתנול הוזנח ונשכח

הרפורמה בדלקים עליה הצהיר החודש שר האנרגיה יובל שטייניץ הציבה יעד שאפתני של הפסקת מכירת סולר ובנזין עד 2030. לדברי משרד האנרגיה, מדובר ביעד לאומי ל"גמילה" מדלקים מזהמים, כאלו ששריפתם גוררת לתמותה ממחלות כאלו ואחרות של כ־2,000 איש בשנה.

אולם בחינת התוכנית של המשרד מראה שדלק אחד ‑ מתנול ‑ נשאר מחוץ למשחק. הדלק, הידוע גם בשם 'מתיל אלכוהול', מופק בין השאר מפחם או גז טבעי, והשימוש בו נחשב לנקי יותר בהשוואה לשאר הדלקים. המתנול מוכר היטב בישראל, ומכון התקנים אף אישר שימוש בדלק שהוא מהילה של בנזין ומתנול בהיקף של 15% במטרה לצמצם את זיהום האוויר.

נראה שהמתנול מתאים להחליף את הסולר, ולא ברור למה הוא לא נכלל ברפורמת הדלקים של משרד האנרגיה. אולם דווקא השוק הפרטי עושה את צעדיו הראשונים בשימוש במתנול, צעד שהתאפשר כעת עם הירידה במחיר הגז שממנו מופק הדלק.

חברת דור הישראלית הצליחה בשבועות האחרונים להסב מנוע דיזל לשימוש מלא במתנול, לאחר השקעה של כ־5 מיליון שקל. דור כבר ביצעה ניסוי עם משרדי איכות הסביבה והתחבורה בשימוש במתנול, אולם בזמנו מחיר הגז שממנו מופק הדלק היה גבוה מדי ועלה כ־6 דולר עבור יחידת אנרגיה. הפיתוח של מאגרי הגז החדשים והתחרות בתחום הורידו את המחיר לכ־3.9 דולר, מה שפותח פתח להקמת מפעלים לייצור המוני בתחום.

הרעיון כבר עלה בעבר ואף זכה לברכת הדרך של שר האנרגיה דאז סילבן שלום, אולם בהעדר גז זול הוא נזנח עד להוכחת האפשרות של הסבת מנוע דיזל לעבודה במתנול. יוסי אנטורג, מנהל פרויקט המתנול בקבוצת דור, אמר ל"כלכליסט" כי המנוע שלהם יתאים למשאיות עד 15 טון. לדברי אנטורג, בימים אלה פועלת קבוצת דור להקמת מפעל לייצור מתנול המבוסס על גז טבעי ישראל בכדי לספק את צרכי השוק המקומי לאור הדרישה ההולכת וגוברת לדלקים נקיים.

אם משרד האנרגיה יכניס את המתנול לשימוש, הוא יוכל לייצר שוק חדש לגז טבעי וגם לייצר מקומות תעסוקה.