דינה זילבר על חוק היועמ"שים: "מבקשים מאיתנו לבחור בין ממלכתיות לנאמנות"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר יצאה היום (ב') בביקורת נגד חוק היועמש"ים שמקדמת שרת המשפטים איילת שקד. לפי הצעת החוק, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו באמצעות ועדת איתור ולא בשיטת המכרז הנהוגה כיום. הצעת החוק שהגישה שקד זכתה לתמיכתו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הגם שהביע ביקורת בישיבה הקודמת של ועדת החוקה.

בישיבתה של ועדת החוקה שדנה בהצעת החוק לקראת הצבעה בקריאה השנייה והשלישית אמרה זילבר כי "מבקשים מאתנו לבחור בין ממלכתיות לבין נאמנות. נאמנות בתקשורת, נאמנות בתרבות, ועכשיו נאמנות במשפט".

איילת שקד צילום: עמית שעל

עוד אמרה כי "יש פה חוק שקורס לתוך עצמו. הצעת החוק היא דרדור השירות הציבורי משירות מקצועי א-פוליטי ונייטרלי למשרת אמון שמצופה ממנה לקרוץ לדרג הפוליטי על כל צעד ושעל".

הוועדה דנה גם בהצעת החוק של ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) שלפיה היועץ המשפטי למשרד ייבחר למשרת אמון על ידי השר המופקד על המשרד, כפי שהדבר נעשה היום בנוגע לבחירת מנכ"ל המשרד.

"ממלכתיות מול נאמנות במשפט"

כיום, נבחרים היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה בהליך של מכרז. תחילה, מפורסם מכרז בין-משרדי שאליו יכולים להגיש מועמדות משפטנים העובדים בשירות המדינה (ועומדים בתנאי הכשירות והניסיון), וככל שלא נבחר מועמד בשלב זה, מפורסם מכרז פומבי. במסגרת תהליך זה, אין לשר הממונה על המשרד הממשלתי כל נגיעה לתהליך המינוי או השפעה עליו.

זילבר הקריאה דברים בשם היועמ"ש ואמרה כי הוא ביקש להבהיר את התנגדותו הנחרצת. לדבריה, "יש פה מחלוקת אמיתית בין שתי תפיסות: של ממלכתיות שהקימה את חוק חינוך ממלכתי, שירות מדינה ממלכתי שעבר מסקטוריאליות לממלכתיות, של עובדי ציבור נייטראליים, שמחונכים לשרת כל ממשלה נבחרת בגבולות הדין; אל מול תפיסה של נאמנות במשפט ולא נאמנות למשפט ולערכי היסוד שלו אליהם אנו מחויבים. היועמ"שים המכהנים שירתו את כל הממשלות. הם לא חסם למשילות אלא דלק בגלגלי המשילות"

דינה זילבר

בהתייחסה לקציבת הכהונה של היועצים המשפטיים לשבע שנים אמרה כי "הסיבה המצוינת במטרת החוק היא שבמכרז אין נגיעה לשר במינוי. איך זה מסתדר עם קציבת כהונה לשבע שנים?".

עו"ד גיל ברינגר יועץ לשרת המשפטים הבהיר בדיון כי "הדברים נאמרים גם על דעת השרה. לפי חוות דעת של הייעוץ המשפטי לוועדה, היועמ"ש משרת את המשרד הממשלתי והשר המכהן אבל מחויב להביא שיקולים רחבים, ממלכתיים כמי שמשרת את הציבור בכללותו. זה מרמז על מתח שלא ברור איפה הוא קיים בין היועמ"ש לבין השר המכהן. מי שמקפיד על שלטון חוק ועל הממלכתיות הם לא היועמ"שים אלא הממלכה והשרים עצמם הם ייצוג נאות לממלכתיות. השאלה היא האם עדיין יש ממשלה בישראל והיועמ"שים לא מדלגים מעל הנבחרים והבוחרים אלא משרתים את העם בתיווך הדרג הפוליטי הממונה והנבחר".

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) תהה בתגבוה : "למה שהיועץ המשפטי לוועדה לא יציג ראשון את עמדתו. אל תזלזל בנו ובייעוץ המשפטי". ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני) אמרה כי "הוא מטעה ומציג את עמדת השרה בצורה מעוותת". ח"כ רויטל סויד (המחנה הציוני) שאלה בהמשך לדבריו של ברינגר האם "זה נורמלי שיושב כאן יועץ לשרה ותוקף את חוו"ד של היועמ"ש לוועדה?"

היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי אמר כי "יש פה הגברה משמעותית של מעורבות השר במינוי היועמ"ש. בשלב ועדת האיתור מוצע ששלושה מתוך חמישה יהיו אנשי אמונו או מי שמונו ע"י אנשי אמונו של השר: המנכ"ל עצמו, נציג ציבור שהוא ממנה, וגם הגורם השלישי הוא איש אקדמיה שממנה השר בהתייעצות עם היועמ"ש לממשלה שיכולתו להטיל וטו במקרה כזה מעטה. אני לא רואה באיזו עילה למעט מקרים חריגים שבחריגים תיפסל הצעת השר לנציג האקדמיה. בנוסף, כשמשנים את שיטת המינוי ומגבירים את השפעת השר הנטייה הטבעית תהיה לרצות אותו, כי אתה חייב לו את המינוי". בליי הוסיף כי " זוהי סטייה ממדיניות השירות הציבורי שאינו מחויב לשלטון מסוים".

עוד אמר כי "יש בהצעה מרכיב שמביס את עצמו - מצד אחד המועמד נבחר במעורבות בולטת של השר ומצד שני כהונתו היא בת שבע שנים, ולכן השרים העתידיים צריכים לעבוד עם מי שנתפס כמזוהה עם השר הקודם. בניגוד לכך, במודל הקיים היועמ"ש לא מזוהה עם אף שר ולכן אין לשרים בעיה לעבוד איתם".

בני בגין: "תוצאה טיפשית"

ח"כ בני בגין (הליכוד): "מבדיקתי עולה שבערך בשני שליש מהזמן, ב-15 השנים האחרונות כיהנו שרים שאילו הצעת החוק הזו התקבלה לפני 20 שנה היו מכהנים עם יועצים שלא רק שלא מינו אותם אלא כיהנו עם יועמ"ש שמישהו אחר מינה. המסקנה בקציבת הכהונה היא שהקשר האישי וקשר האמון לא חשוב. אם הקשר הזה לא חשוב - איזו הצעת חוק מביאים? הצעה שמביסה את עצמה. אני יכול להבין את הצ"ח הפרטית אבל מזכיר שאנחנו במבוי סתום בשל עמדת ועדת השרים לחקיקה שמכפיפה אותה לממשלתית. התוצאה היא טיפשית, זה פשוט לא לעניין ולכן מוטב שלא להתקדם בחקיקה ולהחזירה לממשלה. אנחנו לא רוצים להוציא תחת ידי הוועדה הצעת חוק עם סתירות פנימיות".

בני בגין צילום: עמית שאבי

יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "מטרת החוק היא להבהיר ליועמ"שים מה תפקידם. חלקם לקחו על עצמם תפקיד שהוא הרבה מעבר לשמירה על החוק תוך שהם נכנסים לתחומי אחריות השר בקביעת מדיניות למשרדו או מניעת מדיניות. האיזון הנכון בתפקידם הוא סיוע לשר שהוא נבחר הציבור, למממש את מדיניותו במסגרת מגבלות החוק. החוק יאפשר למנות יועמ"שים שמבינים שזהו תפקידם ללא כל קשר להיבט הפוליטי".

חה"כ אמיר אוחנה (הליכוד), שיזם את הצעת החוק אמר כי "הצעת החוק הממשלתית מעקרת את החוק מתוכן ולוקחת את חוק היועמ"שים שמאלה. קציבת הכהונה לשבע שנים, תביא לכך שרוב השרים ייאלצו לכהן תחת יועמ"ש שלא מינו, נוסף לעובדה שהיועמ"ש לממשלה שולט ב-2.5 מחברי ועדת האיתור וכן כפיפות לא הוגנת לעובדי מדינה. בהצעת החוק הממשלתית צצה פתאום ועדת איתור ונדרשת הסכמת היועמ"ש לממשלה כך שזה מקבע את המצב הקיים. שרת המשפטים שמדברת בצדק על יישום מדיניות הימין תצטרך לעמוד איתן מול היועמ"שים ולקחת את הצעת החוק חזרה ימינה, כי המצב הקיים הוא שלטון המשפטנים במקום שלטון הציבור".