החשש: שאר פרויקטי הרכבת ייתקעו

בכירי משרדי האוצר והתחבורה קיימו בשבועות האחרונים סבב פגישות עם הנהלת רכבת ישראל כדי לכייל את לוחות הזמנים של חשמול הרכבת מחדש. את הקו התקול לירושלים, זה שסובל מרצף בלתי הגיוני של תקלות, כבר מגדירים שם כ"בריחה רשמית מהלו"ז". אבל החשש הנוכחי הוא ששאר הפרויקטים בארץ ייתקעו.

הסיבות לכך נעות בין חוסר שביעות רצון מקצב העבודה של קבלן החשמול - חברת Semi הספרדית - לבין מחסור בציוד ובכוח אדם. בכיר באחד ממשרדי הממשלה אמר אתמול שהחשמול לא מתקדם בקצב הנדרש וכי זה משפיע על התפעול. לא מדובר רק בקו החדש בין ירושלים לתל אביב שמגיע רק עד נתב"ג, אלא גם בהבנה שכל עוד הקו הזה לא מחושמל במלואו, חלק מציוד הדיזל שנועד לקווים אחרים נשאר תקוע בנתב"ג, מה שפוגע קשות בחיבור לצפון ולמודיעין.

קרונות של הרכבת צילום: יח"צ

בנוסף, באוצר מתעקשים שכדי לקבל עוד קרונות לטובת כלל הקווים יש לבצע מכרז. כסף לא חסר, אומרים בסביבת האוצר, אבל מאחר שמדובר בכספי ציבור, יש למקסם את התועלת. ברכבת מנגד טוענים שרכישה של עוד קרונות היא רכש המשך שלא מחייב מכרז, ולכן החשכ"ל טועה. ההבדל הוא שבהזמנת רכש המשך הקרונות הראשונים יכולים להיות פה בתוך 10 חודשים, ואם מוציאים מכרז חדש — זה ייקח שלוש עד ארבע שנים לפחות.

אז ברכבת לוחצים, בחשכ"ל מתעקשים, והמדינה שוב נדחקת לפינה בפרויקט תשתית לאומי. זה מזכיר את הטיפול המאוחר והלקוי במשק המים, שהניב תוכניות חירום להקמת מתקני התפלה שיעבדו רק בעוד חמש שנים, או את מתווה הגז הממשלתי שנתן ליזמים פטור מהסדר כובל רק כי המדינה חייבת שעוד צינור יתחבר לחוף כדי למכור גז לירדן ולמצרים.