רילוקיישן לישראל - העולים שהגיעו בעקבות ההייטק

חלום הרילוקיישן עבור ישראלים רבים עובר דרך משרות בהייטק , בין אם בחברות ישראליות שפותחות סניפים בחו"ל או בחברות גלובליות שמאפשרות התניידות של העובדים. לעומתם, יש צעירים שעבורם חלום ההייטק עובר בישראל. הם רוצים להיות חלק מ'אומת הסטארט-אפ' ולנצל את ההזדמנויות המקצועיות שיש לישראל להציע. בשנתיים האחרונות עלו לישראל 4,973 אנשים ממקצועות ההנדסה והטכנולוגיה ו-491 ממקצועות המחשב, כך לפי נתונים של משרד העלייה והקליטה. 36% מהעולים שהגיעו השנה לישראל היו בגילאי 18 עד 35 ו-10% מהם עוסקים במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה.

בזמן שישראלים רבים חולמים על עמק הסיליקון, הכירו את הצעירים ש'עשו עליה' כדי להיות חלק מתעשיית ההייטק הישראלית:

אלכס אינגברג בן 26 , יליד בואנוס איירס ארגנטינה

מקום עבודה: חברת הסטארט-אפ Namogoo

תפקיד: Data Engineer

בסיום לימודיו האקדמיים טייל אלכס בעולם והגיע גם לישראל. "ההזדמנויות המקצועיות כאן קרצו לי, לכן החלטתי להישאר בתקווה שאוכל להשתלב בהייטק", הוא מספר. הוא למד בבואנוס איירס שם גדל ועבד אך הרגיש שהוא 'עומד במקום' מבחינת התפתחותו האישית והמקצועית. "לצערי בבואנוס איירס אין מקום לחדשנות טכנולוגית וחסרות הזדמנויות לאתגרים מקצועיים. המצב בארגנטינה הוא כזה שחברות טכנולוגיה, בעיקר ענקיות תוכנה, נעזרות בנו כדי לעשות Outsourcing. בישראל, לעומת זאת, קיימים אתגרים טכנולוגיים גדולים עם סיפוק אדיר".

אלכס אינגברג, עלה כדי להיות חלק מהסטארט-אפ ניישן

כשהגיע לפני שנתיים לישראל למד בתוכנית ITC בתל אביב במשך שישה חודשים ואחר כך ניסה לחפש עבודה. "למצוא עבודה זה אתגר לא פשוט, על אחת כמה וכמה כשאתה עולה חדש. הסוד הוא ליצור קשרים חברתיים עם אנשים. בניגוד לילידיי הארץ, הייתי צריך להתחיל מאפס. בתהליך כמובן שהיו גם רגעים של קושי, קשה להסתדר כשאף אחד לא מכיר אותך. מלצרתי כדי לשלם את שכר הדירה. לשמחתי, המשפחה שלי תמכה בי גם ברגעים הקשים והייתה איתי לאורך כל הדרך. אחר תקופה לא פשוטה של חיפושי עבודה הגעתי לקבוצות מקצועיות ולמעגלים של עולים חדשים שעובדים בהייטק, וניסיתי לייצר לי קשרים ונטוורקינג שיוכלו לסייע לי להגיע למקום עבודה ולמשרה טובה. על חברת Namogoo שמעתי בקהילה בתחום ה-Data וכשראיתי את מודעת הדרושים הגשתי מיד מועמדות לשמחתי הוזמנתי לראיון עבודה ומשם הדרך הייתה קצרה ומהירה".

מה שמשך אותו להגיע לישראל למרות הקשיים הוא שבקהילה היהודית בארגנטינה ישראל ידועה כ-Start-up Nation. למי שמתלבט אם לעלות לישראל הוא מציע לקחת צ'אנס "בואו ותנסו. תחוו חוויה ואם לא יסתדר תמיד תוכלו לחזור. העבודה הרבה יותר מעניינת, האווירה טובה מאוד, האנשים נפלאים ובחיים, אני מאמין שצריך לקחת צ'אנסים", הוא אומר.

אולגה צרבקו בת 27, ילידת לבוב שבאוקראינה

תפקיד: QA

"בגיל 16 כבר ידעתי שהייטק הוא התחום האהוב עליי", היא אומרת "אבל עוד לא הייתי בטוחה לגמרי לאן החיים ייקחו אותי. חברות שלי בחרו להתחתן מאוד צעירות ולי היו חלומות על קריירה". אולגה עלתה לפני חמש וחצי שנים לארץ אחרי שהגיעה במסגרת תוכנית "מסע" ושהתה בישראל שנה. "אחרי שסיימתי את האוניברסיטה באוקראינה כבר היה לי כיוון די ברור אבל לא הייתי מגובשת לגמרי, אהבתי טכנולוגיה, למדתי את התחום ורציתי לטעום ולהתנסות. במסגרת השנה בישראל רכשתי שפה, למדתי עוד ועוד קורסים ולקראת סוף הפרויקט הבנתי שאני רוצה למצוא עבודה טובה ולהתפתח. החלטתי להשלים את תהליך העלייה ולהישאר בארץ".

אולגה צרבקו, צריך לדעת להמשיך גם כששומעים "לא"

האתגר הכי קשה התחיל לדבריה אחרי שסיימה את פרוייקט "מסע". "מצאתי את עצמי לגמרי לבד, נוסעת 3 פעמים בשבוע במשך כשנה וחצי לקורסים בתחום ה-QA. אחד התסכולים הגדולים הוא שרוב החברות רוצות שיגיע מישהו עם ניסיון אבל תמיד ידעתי שיש בי את היכולות וקיוויתי למצוא חברה שתאמין בי". לבסוף הגיעה ל'אמובי' עם ניסיון של שלוש שנים. היא התגברה על קשיי השפה, פערי המנטליות והקושי בהשארת המשפחה מאחור. "אני מאמינה שאחד הדברים שהביאו אותי למקום שבו אני נמצאת היום , זהו כח הרצון וההתמדה, אני מאמינה שגם כשאתה לא יודע אבל בטוח בעצמך שתצליח ותהיה מוכן ללמוד, זה משהו שאפשר לזהות ולקלוט. מעסיק טוב וחברה שמאמינה בעובדים שלה לאורך זמן, תמצא את המקום להשקיע ולטפח אותם , החכמה היא להגיע מאוד בטוח במה אני יכולה לתת לחברה ולמה אני מסוגלת, ובכך להוכיח שגם אם יש מכשולים בדרך, ניתן להתגבר עליהם. קיבלתי לא מעט סירובים עד שהגעתי למקום שבו אני נמצאת היום וצריך לדעת שגם כששומעים "לא" פשוט להמשיך הלאה כי זה יגיע בסוף", היא אומרת.  

כיום היא בתפקיד QA ידני ומתכננת ומקדישה מאמצים רבים כדי להתקדם לתפקיד QA אוטומטי המשלב תכנות. "בימים אלה אני מכשירה את עצמי ולומדת בערבים תכנות כדי להתקדם לשלב הבא בקריירה", היא מספרת. 

פקונדו בממן בן 26, נולד בארגנטינה וגדל במדריד

מקום עבודה: Verbit

תפקיד: Spanish operation manager

פקונדו בממן

גם הוא קיבל השראה מהספר Start-up Nation שמציג את ישראל כמעצמת הייטק וטכנולוגיה "זה היה משהו שהצטרף למכלול השיקולים לעלות לארץ" הוא אומר. לדבריו, ההבדל העיקרי בין עולם ההייטק של מדריד לזה של ישראל הוא האנשים. זה עולם אחר לגמרי, בישראל יש דגש הרבה יותר חזק על יחס אישי, לעומת מדריד שם מתייחסים בעיקר לפן המקצועי. "בישראל עזרו לי מאוד להשתלב ולהרגיש חלק כבר מהרגע הראשון".

הקושי המרכזי מבחינתו הוא השפה. "אין לי את היכולת לדבר בעברית למרות שאני מבין כי בילדותי למדתי עברית בבית ספר מיוחד. זה מקשה עלי בחיי היום יום כי אני אדם תקשורתי מאוד ולא אוהב להטריח את האנשים שסביבי שמשקיעים ומתחשבים בי ומדברים איתי אנגלית". במקום העבודה גילה פקונדו מערכת תמיכה של האנשים לתהלך הקליטה. "בהתחלה העובדים התארגנו לעזור לי עם הסעות למקום העבודה. עובד אחד מסייע לי בתהליך העלייה, ההרשמה, הטפסים והבירוקרטיה. בהמשך, עובדת אחרת השיגה לי אופניים חשמליים להגיע למקום העבודה. בימים אלה אני בתהליך חיפוש אחר דירה והעובדים עוזרים לי מאוד בחיפוש ובחיבור לדירות וקבוצות לחיפוש דירה ואני מוודא איתם לגבי מחירי הדירות מה נחשב גבוה", הוא אומר.