המשנה ליועמ"ש לשעבר יוביל את הפרטת התעשייה האווירית

התעשייה האווירית שכרה לאחרונה את שירותיו של עו"ד אבי ליכט, כיועץ מיוחד לענייני רגולציה, שינוי מבני והפרטה. כך נודע ל"כלכליסט".

ליכט שכיהן עד חודש מאי האחרון כמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בתחום הכלכלי־פיסקאלי, היה מעורב בעיצוב המסגרת המשפטית הרחבה של עבודת הממשלה, לרבות הקמת מחלקה לניהול תפקידי ייעוץ וחקיקה והוא בקיא במבוכי תקציב המדינה וחוק ההסדרים.

אחת התקופות הזכורות בזמן כהונתו של ליכט - ששימש כעובד ציבור למעלה מ־20 שנה - היתה גיבוש מתווה הגז הממשלתי בסוף 2014. על פי ההערכות ליכט קיווה לקבל מינוי כיועמ"ש לממשלה אולם הסבך הפוליטי והרצון של השרים למנות את אנשי שלומם הוציאו אותו מחוץ למערכת הציבורית.

מימין אבי ליכט ויו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר צילום: דנה קופל, אוראל כהן

בשיחה עם "כלכליסט" ליכט סירב להתייחס לגופים מולם הוא עובד.

יו"ר התעשייה האווירית הראל לוקר, שימש בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה של בנימין נתניהו, והיו בינו לבין ליכט מספר צמתים של עבודה משותפת, לרבות אישור המלצות ועדת צמח לייצוא הגז בשנת 2013, שליכט נמנה על אחד מחבריה.

המומחיות של ליכט במהלכי הממשלה בתחומי ההפרטות, יכולה לסייע רבות לקשר עם התעשייה האווירית. באוגוסט האחרון פרסם "כלכליסט" שהממשלה ורשות החברות הממשלתיות מעוניינים לקדם תוכנית, שהוצגה עוד בימי המנכ"ל הקודם של הרשות אורי יוגב, לפיה הממשלה תנפיק מניות מיעוט בשורת חברות גדולות. מטרת ההנפקה היא להכניס לחברות משקיע חיצוני שיהיה באפשרותו להזרים כספים או לסייע בניהול החברה במנותק מהפוליטיקאים.

יתרון נוסף בהנפקת מניות מיעוט היא האפשרות לרשום חלק מאגרות החוב של החברות הממשלתיות למסחר בבורסה, מהלך שישפר את הממשל התאגידי ויהפוך את הצעדים שנעשים בחברה לשקופים יותר לציבור. הנפקת מניות המיעוט אמורה לנוע בטווח שבין 25% ל־49%, כך שבכל מקרה הממשלה תישאר עם גרעין שליטה בידיה, פעולה הכרחית כשמדובר בתעשיות ביטחוניות.

בתעשייה האווירית רוצים להשלים את המהלך, כך עולה משיחה עם אחד הבכירים בחברה שאמר ל"כלכליסט" שיש תחושה שהמהלך הבשיל. החברה עצמה נמצאת בתקופה חיובית - הרווח הנקי בשנת 2017 הסתכם ב־81 מיליון דולר - ויש בידיה חתימה על חוזה בתחום הסייבר מול ענקית המחשוב ההודית טק־מהינדרה כמו גם סגירת עסקה בהיקף של כ־2 מיליארד שקל להחכרת כלי טיס בלתי מאוישים לגרמניה. מנגד, נחשף בתחילת החודש חשש למעשי שחיתות לכאורה בחברה, כאשר מספר עובדים נחקרו על ידי המשטרה בחשד לקבלת שוחד והתערבות במכרזים שונים.

אחת השאלות שעלו לגבי התפקיד החדש של ליכט היא האם הוא יכול לבצע את התפקיד אליו נשכר בהתייחס לתקופת הצינון המקובלת - שנה אחת - ולעובדה שהוא פרש רק בחודש מאי.

ליכט סירב להתייחס לאישורים שקיבל, אך אמר שכל מה שהוא עושה מתבצע באישור ועל פי חוק.